בדידותו של הרץ מול המסך
שעוני ריצה, פילאטיס מול מסך ואפילו נעליים שמודיעות מתי צריך להחליף אותן. הגאדג'טים שמבטיחים להכניס אותנו לכושר הולכים ומשתכללים בכל יום, אבל מומחים רבים סבורים שהם לא נחוצים ואף מזיקים. הפיזיולוג מולי אפשטיין: "צאו למרחבים. הם יספקו כל מה שהגוף צריך"
הפיתוחים הטכנולוגיים בחדרי הכושר ובעולם הספורט במהלך השנה האחרונה הגיעו לשיאים חדשים. מחיישנים שמודדנים את זווית נחיתת הרגל על הקרקע ועד רפידות שמודיעות לנו מתי הגיע הזמן לקנות נעליים חדשות - נדמה שאי אפשר היום להזיז שריר בגוף שלנו מבלי להצמיד לו גאדג'ט כזה או אחר.
לא בכדי פצחה בימים אלה חברת משקאות במהלך פרסומי המבוסס על רעיון נגדי: המילה "גיבור" מיוחסת בה לרץ שיוצא לרוץ פשוט כך, כמו שהוא, ללא נייד או שעון וללא בגדים ייעודיים.
החברות המסחריות שאחראיות לשלל השכלולים מבססות את הטכנולוגיה על מדידות ומחקרים שנעשו על אלפי ספורטאים. הן טוענות שהמוצרים שלהן יעזרו לשפר לא רק את השורה התחתונה שלהן, אלא גם את רמת הביצועים הגופניים שלנו. אבל האם השיפור הזה באמת הכרחי? האם הטכנולוגיות האלה אכן עוזרות לשפר את איכות חיינו ואת רמת הכושר שלנו? אולי הן בכלל גורמות נזק?
צילומים: אוראל כהן, פלאס ונצ'רס, יאיר שגיא "צאו החוצה אל המרחבים. הטבע וסביבת המגורים שלכם יספקו לכם את כל מה שהגוף צריך מבחינה פיזיולוגית", טוען מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ ממכון וינגייט.
"מחקרים מראים שכניסת הטכנולוגיה וריבוי המסכים לתרבות הפנאי ולכושר הגופני גורמת לניתוק שלנו מהנפש ומסביבת החברים שלנו", מוסיף פרופ' שמואל שטראוס, פסיכיאטר וסגן מנהל בית חולים לבריאות הנפש בבאר יעקב. שטראוס הוא גם רץ מושבע שמחזיק בתוצאה מרשימה של ריצת מרתון בשעתיים ו־59 דקות. עם זאת, אפשטיין מסייג: "אנחנו מדעני הספורט מברכים על הקדמה והטכנולוגיה, אבל צריך ללמוד לעשות בה שימוש מושכל".
"בעבר הפיתוחים כוונו לספורטאים אולימפיים. היום הטכנולוגיות מיועדת גם להמון הרחב. אנשים מביעים התעניינות כי הם רוצים להיות מקצוענים יותר", אומר יוסי מולדובסקי, יו"ר קרן ההשקעות Plus Ventures, שמשקיעה בין השאר בטכנולוגיות בתחום הספורט.
"אנחנו רואים פיתוחים הקשורים לפעילות גופנית כמענה להתפתחות בתרבות הספורט ולדרישתו של הציבור. בחירת טכנולוגיה מושכלת מבוססת על הרצון לשפר באמת הישגים ולקדם את תרבות הספורט. אין מה להשקיע בגימיק או טרנד חולף".
ובאותו עניין אפשטיין מוסיף: "המדדים הם טובים וחשובים, אבל בחלק מהמקרים הצרכנים לא יודעים לעשות שימוש בכמות הנתונים ובמידע המועבר להם. למשל: כולנו מכירים את מדידת הדופק. גם עם נתון לכאורה בסיסי כזה, צריך לדעת מה לעשות ואיך להשתמש באופן מושכל במהלך האימון".
פילאטיס בלי מורה
לפעמים התלות בטכנולוגיה יכולה להוות סכנה פיזיולוגית ממשית. לאחרונה מצעים שיעורי פילאטיס אינטראקטיביים, עם מדריך המוקרן על גבי מסך. פילאטיס הוא ענף בו נוכחות המאמן היא קריטית, מכיוון שעבודת פילאטיס לא נכונה עלולה להזיק אורתופדית, במיוחד למתאמנים מתחילים.
מאמן הריצה עמרי אלאלוף צילום: עמית שעל לאחרונה נתקלתי במסילת ריצה המונעת בכוח הרגליים ומנסה לחקות את הריצה הטיבעית, ולדברי היבואן תאימה גם לרצים בתחילת דרכם. במהלך האימון המתאמן מקבל נתונים על הביצוע, משוב מידי על האימון ונתונים נוספים לבקרה ומדידה על מסך הטלפון האישי. באותה עת, המתאמן ממשיך להיות זמין לקבלת הודעות, שיחות וכו' (בדומה לאפליקציות ריצה פופלאריות רבות).
זהו מכשיר שפותח לאחר ניתוח מעמיק של ניתוח תנועה של אלפי מתאמנים ורצים, אך האם הוא באמת יכול לחקות ולדמות תנועה אמיתית? "התנועתיות של הריצה בחוץ מספקת לנו הזדמנויות להפעיל שרירים מגוונים ותנועת מפרקים משתנה שמסילה לא יכולה לחקות לחלוטין", טוען אפשטיין, "הספורטאים הטובים ביותר לא ישתמשו במסילות או המצאות טכנולוגיות. הם יילמדו להיות קשובים לגוף ולקצב בחוץ, למעט מבדקים מסוימים. זה נכון גם למתאמנים בתחילת דרכם. חשוב לפתח יכולת פיזיולוגית מבוססת על תחושה אישית ולא על תלות טכנולוגית. נכון שהמסילות הן פתרון נוח למתאמנים בתוך חדרי הכושר ובתנאי מזג האוויר שונים, אבל חלק מהמטרה בפעילות גופנית לחובבנים, היא החיבור לטבע וניתוק מטרדות חיי היום יום".
נעל ספורט עם חיישן צילום: יח"צ בין הפיתוחים הרבים מהעת האחרונה אפשר למצוא רפידה שנכנסת לנעל ו"חשה" מתי הנעל הגיעה לבלאי שלה, נעליים חכמות וחיישנים המוצמדים למכנסיים ובה חיישנים אשר מודדים קצב צעדים, עוצמת צעד, זוית נחיתת רגל ועוד.
הטרנד לא פוסח גם על הילדים. באחת מרשתות הצעצועים הגדולות מציעים לילדים חבל קפיצה החובר לחיישן המודד את עוצמת הדילוגים והקצב שלהם. אך האם זה באמת יכול להחליף את הדקלומים שהכתיבו לנו את הקצב כילדים?
כיום ישנם בשוק פיתוחים טכנולוגיים רבים שבמרכזם עומדת "משימה" או מדד להישג המוקרנים על מסך המשקף למתאמן את מידת הביצועים באימון ומשוב לשיפור מיידי. לאחרונה נתקלתי בפיתוח שמהות האימון והשגת המטרה, תלויה במסך בלבד . זהו פיתוח ישראלי המבוסס על חיבור למסך טלוויזיה המדגים ומנתח את תנועות הגוף ומטרתו לחזק את שרירי היציבה. עומדת במרכז משטח דמוי חצי כדור ששבש את האיזון. המסך נותן משימול: לדוגמא לזוז ימינה או שמאלה על פי בהודעות דרגות משתנות. כל האימון מבוסס על העמידה שלך והחיבור למסך אם תזוז מהמסך במהלך תרגיל, תיפסל ותקבל הערת פסילה. כשהתנסיתי במתקן נזכרתי במשחקי האקס בוקס - משחק תנועתי מול מסך, אך ההבדל המהותי כאן הוא המטרה: משחק והנאה כשהפעילות היא רווח משני אל מול פיתוח שבמרכזו הצמדות ומיקוד במסך לפיתוח יכולת גופנית.
דלגית אלקטרונית 
חיישן שסופר צעדים על התלות הטכנולוגית במהלך הפעילות, ההצמדות לנתונים וחווית הכישלון הפוטנציאלי אומר פרופ' שטראוס: "היום הייום תרבות הפנאי תחושה שאתה חייב להיות שם כל הזמן. חייבם להיות מחוברים, אחרת אני לא קיים", אומר פרופסור שטראוס, " יש אנשים שהתלות בטכנולוגי היא אולי מה שגורם להם לזוז – אבל בסופו של דבר הם מכניסים את עצמם באופן בלתי מודע למצב של למתח. הם מכניסים את עצמם למצב שבו 'אני לא יכול להיות לבד גם במצב של פעילות גופנית, בלי מכונה או מסך ברקע אני לא מסוגל לבצע פעילות גופנית'".
המוח לא קולט
אימון וואטים צילום: אוראל כהן
ד"ר שלומי ענתבי, מנהל מרפאת הפרעת קשב וריכוז בקופת חולים מכבי מוסיף: "מחקרים מראים ששימוש מוגזם במדיה
מוביל להפרעות שינה, הפרעות אכילה, והפרעות קשב. לכן, ממליצים על מקסימום שעתיים ביממה לכל המדיה הזו. כאשר עושים שימוש מוגזם מרגילים את המוח ומתכנתים אותו לסוג פעילות מבוססת טכנולוגיה מסוימת – כשהיא תיעלם - זה נעשה לו יותר קשה, יותר משעמם ופחות מהנה. אם תרגיל את המוח לשימוש טכנולוגי במהלך פעילות גופנית, זה מה שהמוח יקלוט וכך הגוף ילמד לעבוד. צריך גם ללמד את הניתוק מהטכנולוגיה ולהגיע לכושר בכוחות עצמך, בכוחות המוח שלך והגוף שלך".
גם אני נצמדתי לשעון משוכלל כשרצתי מרתון והסתכלתי בו בכל קילומטר. כשהתעייפתי, הסתכלתי אפילו כל כמה מאות מטרים. הבקרה הייתה חשובה, וכדי לסיים מרתון בתוצאה אליה שאפתי, המדידה והערכה לכל אורך התחרות והאימונים היו קריטיים.
מודה באשמה, שעון ריצה חדש מרגש אותי ומדידת גובה מצטבר בסיום ריצה עדיין מהווה עבורי מדד להצלחה. עם זאת, כמו שאפשטיין אמר: "ראית פעם קנייתי באליפות העולם במרתון רץ עם שעון"?
