סומלייה, מה הוא אומר?

ליל הסדר הוא הארוחה המשפחתית הארוכה ביותר, המכנסת מסביב לאותו שולחן בני משפחה קרובים ורחוקים, אוהבים ואוהבים פחות. היין, במצב כזה, הוא לא רק חוויה קולינרית שבאה ללוות את האוכל, אלא גם קרש הצלה מנטלי.

אפשר לסיים את רכישת היין לחג בגיחה לסופרמרקט הקרוב ובהצטיידות בשלושה בקבוקים ב־100 שקל, אבל אפשר גם לנצל את ההזדמנות ולהתוודע לכמה מהיינות היותר מעניינים הנעשים בארץ ולהיחשף לזנים ולטעמים חדשים.

כינסנו חמישה סומליירים צעירים, כאלה שאין להם בעיה לשתות יין בכוס המיועדת לוויסקי, לערבב אותו עם סודה כשחם, או שומו שמים, לשתות יין לבן בטמפרטורה גבוהה מהמומלץ כדי לגלות בו טעמים חדשים. הם המליצו על הנבחרת שלהם לשולחן החג: עשרה יינות של יקבים ישראליים - לא אלה המוכרים, המכובדים ובעלי השם שהייתם מצפים למצוא על שולחן החג, אלא יינות קצת שונים, בועטים, פאנקיים, כאלה שמחדשים משהו בעולם היין הישראלי.

צילום: תומי הרפז

הלבנים

1. תבור רוסאן 2013: 100% רוסאן. הרוסאן הוא עולה חדש מעמק הרון, מתאים מאוד לארץ, ונראה שהוא הולך להפוך ללהיט. היין פירותי עם ארומה פירומונית (ריח הורמונלי), מצד אחד נגיש לכל חיך ומצד שני מגניב, מעניין ואחר. שתו אותו עם: גפילטע פיש והרבה חזרת, כך שהחריפות תאזן את המתיקות. 60 שקל.

2. להט לבן 2012: רוסאן, ויונייה. איתי להט, יינן ויועץ מהטובים בארץ, הוציא השנה לראשונה יין תחת שמו, וניכר שהוא שחרר את החבל וחשף צד יותר פרוע באישיותו. היין אלגנטי ומורכב, הוא נפלא כבר עכשיו ויתיישן מצוין. יש לו רעננות ואמירה שהופכים אותו ללבן גדול באמת. שתו אותו עם: דג מרוקאי מתובל או מנות עוף בשמנת או בחמאה. 139 שקל.

3. ספרה וויט סיגניצ'ר 2012: שרדונה, סמיון וקצת ריזלינג. היינות שהיקב עושה הם נקיים, טהורים וייחודיים מאוד בנוף שלנו. הרכב הזנים פה מקורי ויוצא דופן, ומבטא את החותמת האישית של היינן. זהו יין לבן רציני, מורכב, מעניין ומלא חן. שתו אותו עם: מנות עוף או מנות דג קלות ועדינות. 140 שקל.

נבחרת היינות לשולחן החג

4. אמפורה בלאן דה נואר 2013: קברנה סוביניון, מרלו וקצת קברנה פרנק. יין שהוא באמצע הדרך בין לבן לרוזה. הוא פירותי, נגיש מאוד, ובזכות המתיקות יתחבב גם על מי שאינו מורגל בשתיית יין. כדאי להגיש אותו קר מאוד. שתו אותו עם: אפשר כאפריטיף, או לצד גפילטע פיש עם הרבה חזרת או מנות חריפות אחרות. 77 שקל.

5. כרם שבו שנין בלאן 2011: 100% שנין בלאן. היינן, גבי שבו סדן, עשה כאן יין ג'ינג'י, בדיוק כמוהו: מצד אחד הרבה פרי טרופי, מצד שני טעמי אבק שריפה ושומשום קלוי. הוא פראי, פרוע ולא מתחנף, בכל בקבוק ואפילו בכל כוס הוא קצת שונה, והוא טעים מאוד אפילו כששותים אותו בטמפרטורה גבוהה מהמקובל ללבנים. שתו אותו עם: מנות אסייתיות מתובלות או אוכל חריף. 107 שקל.

האדומים

6. רקנאטי מרסלאן 2012: 100% מרסלאן. זו הפעם הראשונה שעושים בארץ יין זני מהזן הזה, שנולד בסיקסטיז כהכלאה בין קברנה סוביניון וגרנאש, וכיאה ליליד שנות השישים הוא היפי. יש לו הרבה טעמי פרי עסיסי שעוטף את הפה בקטיפתיות. שתו אותו עם: בשר הארד קור, זה לא יין לברוקולי. 149 שקל.

7. גראז' דה פפה אדום 2010: בלנד ים־תיכוני של קריניאן, סירה ופטיט סירה. יקב הגראז' של היינן עידו לוינסון (יינן ברקנאטי) מייצר יינות עם פילוסופיה אירופית, שהולכת נגד הזרם הישראלי של יין מפוצץ בפרי. היין אלגנטי, מאופק ומבטא את הענבים ולא את העץ. התחושה היא שהבקבוק נגמר מהר מדי וכדאי מיד לפתוח נוסף. שתו אותו עם: רוסטביף. 150 שקל.

8. ויתקין קריניאן 2010: 100% קריניאן. היקב הראשון שהחזיר לקדמת הבמה את הזן שהיה פעם מהנפוצים בארץ. היין פראי מאוד, אדמתי, שובב אך מתוחכם. הוא עושה טיזינג בפה, עם הרבה פירות יבשים, אבל לא מכביד או מעיק לשנייה. שתו אותו עם: תבשילים מרוקאיים עשירים ומתובלים. 105 שקל.

9. עבייה, מון־אי 2011: סירה, קברנה סוביניון, פטיט סירה. היין של היינן הצעיר יוסי יודפת מלא אווירה, מאוד דק אבל קצת מחוספס - עם ריחות של ידי מושבניק מלאות אדמה. הוא מגניב, מפתיע ומזכיר יינות שעושים בכפרים קטנים באירופה. לשתות אותו זה כמו לאכול ישר מהסיר. שתו אותו עם: ארוחת השאריות ביום שאחרי. 110 שקל.

10. בר־מאור קברנה פרנק 2012: 100% קברנה פרנק. רמי בר־מאור, בן טיפוחיהם של יאיר ואסף מרגלית, עושה יינות מרעננים עם אמירה שונה. הוא משתמש בענבים הגדלים בכרמי בעל, והתוויות שלו מיוחדות. היין סופר־מיוחד, עם קשת טעמים רחבה. חייבים לפתוח אותו לפני בוא האורחים ולתת לו אוויר. הוא מאוד צעיר, ובכל זאת מלא עושר. שתו אותו עם: לשון, טלה או רוסטביף. 110 שקל.

כתב הגנה ליינות קינוח

יינות קינוח, אומרים הסומליירים, נחשבים בארץ לנחותים, ולא בצדק. "זה טעים בטירוף", הם מנסים לסנגר על הז'אנר המתוק, שאיתו נהוג לסיים ארוחה באירופה לצד צלחת הגבינות. "תנסו", הם מפצירים בכם. ליל הסדר, הם אומרים, הוא הזדמנות פז להתוודע ליין קינוח טוב, שמסיים את הארוחה באלגנטיות. הוא מתאים גם לכבד הקצוץ של ההתחלה.

צרעה Or 2012: מענבי גוורצטרמינר. אחד מיינות הקינוח המשובחים המיוצרים בארץ. יין מרוכז, עשיר ומתוק, שיש בו מספיק חמיצות לאיזון. מלא בפירותיות טרופית שמתפוצצת בפה, אבל גם בטעמים מינרליים, שמעניקים לו עומק ועניין. טמפרטורת ההגשה המומלצת, שימו לב, היא קפוא. 120 שקל (לבקבוק 375 מ"ל).