חדשות האלכוהול: מערבה מכאן
המגזין הבריטי "דקנטר" קובע: היין הישראלי יותר אירופי ממזרח תיכוני, ואף ממליץ על שישה בקבוקים
כתב העת הבריטי "דקנטר" ("Decanter") הוא אחד משני החשובים בעולם היין. לצד המגזין "Wine Spectator" האמריקאי הוא קובע את האופנות בענף, והשפעתו על צרכני היין ועל מובילי הדעה בתחום רבה מאוד.
בגיליון נובמבר שלו מקדיש ה"דקנטר" מאמר מקיף לתעשיית היין הישראלית, שכתבה ג'יין פרקינסון. כותרת המאמר היא "Israel: East Med, not Mid East" (ישראל: מזרח הים התיכון, לא המזרח התיכון), והוא סוקר את ההיסטוריה של ענף היין בישראל, מראשיתו בסוף המאה ה־19 ועד ימינו. התזה שמציע המגזין מעניינת וראויה למחשבה. ישראל, השייכת מבחינה גיאו־פוליטית למזרח התיכון, שייכת מבחינה ייננית, קולינרית ותרבותית למדינות אגן הים התיכון - ותעשיית היין הישראלית מתחילה להפנים עובדה זו.
פרקינסון מציגה שלושה שלבים בייצור היין בישראל. בראשית היו יינות גרועים. אחר כך הגיע השיפור באיכות היין, שהתבטא בעיקר בזנים הבינלאומיים המוכרים, קברנה סוביניון ומרלו. רק בשנים האחרונות, עם התגברות הביטחון העצמי של אנשי היין בישראל, מעזים היקבים להתנסות בזנים ים־תיכוניים קלאסיים, דוגמת הסירה, הגרנאש והקריניאן, ומגיעים לתוצאות מרשימות.
פרקינסון מתפעלת בייחוד מהמגוון העצום של אזורי גידול וקרקעות. שטח הכרמים של ישראל דומה, בעיקרו, לאזור הגידול של עמק מרגרט באוסטרליה, אך ההבדלים בתנאי האקלים והקרקע יוצרים מגוון עצום של סוגי טרואר, המאפשר מנעד רחב של גפנים וסגנונות יינניים.
פרקינסון בחרה שישה יינות ששווים טעימה: שיראז מכרם קאיומי בציר 2006 של יקבי כרמל (זכה בפרס מטעם המגזין ב־2010); הראל סירה 2008 של יקב קלו דה גת; ויונייה שמרי בר 2009 של יקב דלתון; רזרב קריניאן 2009 של יקבי בנימינה; ובחירה מפתיעה - שני יינות מסדרת קלאסיק, הסדרה הבסיסית של יקבי ברקן - סוביניון בלאן 2011 ומרלו 2009, יינות שנמכרים פה ב־40–50 שקל לבקבוק.
