היינות הטובים בעולם

המגזין האמריקאי Wine" Spectator" הוא אחד מכתבי העת החשובים בענף היין, ולצד ה"Decanter" הבריטי והמבקר רוברט פרקר יש לו השפעה ניכרת על סדר היום בתחום. המגזין, שהיה מחלוצי השימוש בסקאלת הציונים של 100–0, נחשב לשחקן כה משמעותי בזירה, עד שיין שזכה לציון גבוה מטעמו מבטיח לעצמו לרוב עלייה דרמטית במכירות.

בשנת 2011 טעמו העורכים והכותבים של המגזין יותר מ־16 אלף יינות, ו־5,400 מתוכם דורגו בציון 90 ומעלה. בסוף השבוע שעבר, לקראת חג ההודיה, פרסם ה"Wine Spectator" את רשימת 100 היינות המרגשים ל־2011 — פרויקט הנערך מ־1988. 100 המצטיינים נבחרים על סמך שקלול פרמטרים של איכות (כלומר ציון), מחיר בעת ההשקה, זמינות (לפי כמות הבקבוקים שיוצרו) ומידת ההתרגשות שהניב היין (המכונה בידי צוות המגזין "פקטור X").

הרשימה שהתקבלה מאפשרת לבחון את המגמות האופנתיות בזירת היין האמריקאית, שמכתיבה במידה רבה את האופנות בשוק היין העולמי.

מסקנה ראשונה שעולה מהניתוח שערך המגזין היא שאפשר לשתות היום יין טוב בפחות כסף, שכן מחירו הממוצע של בקבוק ברשימה ירד מ־48 דולר ב־2010 ל־44 דולר השנה. עוד נתון מעניין הוא שממוצע המחיר של יינות שזכו לדירוג של 90 נקודות ומעלה בשנת 2011 היה 70 דולר, והמשמעות ברורה: היינות היקרים ביותר הם לאו דווקא המרגשים והמעניינים ביותר. זו מסקנה מפתיעה כשהיא מגיעה מכתב העת שהואשם לא פעם ב"פמפום" של יינות יקרים ובהטייה נגד יינות זולים, והיא נתמכת גם בעובדה שמבין 100 היינות ברשימה מחירם של ארבעה בלבד עולה על 100 דולר, ורק אחד עולה יותר מ־150 דולר (ה־Les Pavots 2008 של יקב Peter Michael מאזור נייטס ואלי בסונומה, קליפורניה).

אבל אם נדמה שה"Wine Spectator" ירד אל העם, זו טעות. אף על פי שחלק ניכר מהיינות שנמכרים בארצות הברית עולים פחות מ־10 דולר לבקבוק, הרי ברשימת ה־100 יש רק נציג אחד ליינות בטווח המחירים הזה — Dão 2008 של יקב Quinta de Cabriz הפורטוגזי, שמחירו המומלץ הוא 9 דולר. גם הציון הגבוה ביותר ליין ברשימה, 98 נקודות, עדיין ניתן ליין היקר ביותר.

מה עוד עולה מהרשימה? שלמעט חריגים בודדים, כמו יין אחד מיוון, כמה יינות מגרמניה ויין מארגנטינה, השוק האמריקאי עדיין מעדיף יינות אמריקאיים, וארבעה מתוך עשרת היינות הראשונים בדירוג הם כאלה: שלושה מקליפורניה ואחד ממדינת וושינגטון. עוד מתברר כי עדיין יש נטייה חזקה ליינות צרפת ואיטליה מבין היינות הזרים. אבל בזה האמריקאים לא שונים, בעצם, משאר העולם.