$
משפטיפ

בן ממשיך או צוואה? זו השאלה

מה כוחו של מינוי בן ממשיך כשמנגד קיימת צוואה בה הביעו ההורים מה יעשה בזכויותיהם בנחלה לאחר פטירתם. על הסתירה בין מסמכי מינוי "בן ממשיך" לבין קיום צוואה מאוחרת המורישה את הנחלה לצאצא אחר והאם הסימפטיה שגילה בית המשפט העליון למי שטיפל בהוריו עשויה לסייע

בשיתוף משפטיפ - עו"ד גלעד שרגא 11:4505.03.17
הורים רבים מתלבטים בשאלה מה היא הדרך הנכונה לבצע את הליך ההורשה של הנחלה, האם באמצעות מינוי בן ממשיך או באמצעות עריכת צוואה. בעוד שבעריכת צוואה יכולים המצווים לשנותה ולחזור בהם מהאמור בה כל עוד הם כשירים ולמעשה רק צוואתם האחרונה היא זו שתהא תקפה וכל הקודמות בטלות, אין כך הדבר במינויו של בן ממשיך, הפריבילגיה של לחזור ולשנות את החלטתך אינה קיימת והאפשרות לחזור מהליך מינוי הינה מצומצמת ודורשת את התערבותו של בית המשפט.

 

פעמים רבות לאחר שכבר מונה בן ממשיך, מבקשים ההורים לשנות את דעתם ולערוך צוואה שתגדיר מי הם יורשי הנחלה ומתעלמים מהליכי המינוי וממסמכי המינוי עליהם חתמו בעבר ועורכים צוואה שסותרת לחלוטין את התחייבויותיהם למינוי בן ממשיך.

 

כאשר ההורים נוקטים עמדה ופונים לבית משפט בבקשה לביטול בן ממשיך במהלך חייהם ניתן להסיק בצורה ברורה כי הם חזרו בהם מהמינוי. אולם כיצד יפסוק בית המשפט כאשר בפניו מונחים - מינוי בן ממשיך מחד וצו קיום צוואה מאידך? למי תינתן העדיפות? למסמך הראשוני שנערך בין ההורים לבן הממשיך או לקיום רצונם של ההורים בצוואה המאוחרת שנעשתה.

 

בפני בית המשפט נצבו 2 ילדים בן ובת אשר טענו כי להם מגיעה הנחלה. הבן מכח מינויו כבן ממשיך שנעשה ע"י שני ההורים במסגרת הסכם משולש (מינוי שאושר ע"י הסוכנות היהודית, האגודה ורשות מקרקעי ישראל). ומנגד טענה הבת כי היא מחזיקה בצוואה שנערכה ע"י האם וקוימה ע"י רשם הירושות ולכן לה מגיעה הנחלה.

 

לאחר מינויו של הבן כבן ממשיך ובעקבות מחלתו של האב שהצריכה טיפול וליווי צמוד, עברה הבת להתגורר יחד עם הוריה בביתם עד לפטירתם כשהיא מטפלת בהם וסועדת אותם.

 

 צילום: bigstock

 

לאחר פטירת האב וכאות הוקרה על מסירותה של הבת ערכה האם צוואה ובה הורישה את כל זכויותיה בנחלה לבת וזאת בסתירה למינוי עליו חתמה בעבר, האם היתה מודעת לסתירה זו והדגישה זאת בצוואתה מפורשות כי ידוע לה שמינתה בעבר את בנה כבן ממשיך במשק אולם החליטה לערוך צוואה חדשה ובה להוריש לבתה את זכויותיה כאות הוקרה על מסירותה של הבת וטיפולה בהורים משך שנים רבות. הסכסוך הגיע לפתחו של בית המשפט אשר דן בו בשלוש ערכאות:

 

בית המשפט לענייני משפחה קבע שמפני שהליך מינויו של הבן ממשיך נעשה כדין והושלם הרי שכל הזכויות במשק מגיעות לבן שמונה כבן ממשיך ויש לכבד את התחייבויות הצדדים ואת הוראות הסכם המשבצת באגודה שמחויבות להכיר במינוי בן ממשיך.

 

בית המשפט המחוזי בחר להותיר את פסיקת בית המשפט לענייני משפחה על כנה, למרות שהתוצאה מעוררת חוסר נוחות ולא ניתן לקיים את עקרון העל בדיני הירושה "כיבוד רצון המת" לכן הציע בית המשפט לאפשר לבת להמשיך ולהתגורר בבית הוריה עד אחרית ימיה.

 

על סמך הצעת בית המשפט המחוזי, הגישה הבת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובקשה לתת תוקף להצעת בית המשפט המחוזי לאפשר לה להתגורר בבית הוריה עד לשיבה טובה גם ללא קבלת זכויות בנחלה.

 

עו"ד גלעד שרגא עו"ד גלעד שרגא צילום: רונית ינון

 

בית המשפט העליון קבע שזכויות בנחלה אינן נכללות בעיזבון של ההורים שנפטרו ומכיוון שאדם לא יכול להוריש יותר מאשר יש לו, הרי שההורים לא יכולים לצוות על דבר שאינו שלהם. מכיוון שרק הוראות ההסכם המשבצת הן שמחייבות במושבים, יש להותיר את המשק בחזקת הבן הממשיך על אף שמצווה עלינו לקיים דברי המת ולמרות שרצונה של האם היה לגמול לבתה על פועלה ועזרתה כפי שהדברים באו לידי ביטוי בצורה מפורשת בצוואה שנערכה על ידה.

 

התוצאה אליה מגיע בית המשפט העליון מעוררת חוסר נוחות ואינה מכירה בזכותו הבסיסית של המצווה להוקיר תודה עם מי שהיטיב עימו ובית המשפט נאלץ ליישר קו עם הוראות הסכם המשבצת שנחתם בין האגודה ורמ"י בו מוענקות זכויות יתר למי שמונה כבן ממשיך על פני צוואה, הסכמים ארכאיים אשר נוסחו לפני שנות דור המאלצים את בית המשפט להיצמד להוראות ההסכם גם כאשר הדבר אינו עולה בקנה אחד עם דיני הירושה הכלליים וכללי הצדק הטבעי.

 

עו"ד ונוטריון גלעד שרגא – עוסק במינוי בן ממשיך והורשת המשק החקלאי במושב

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x