שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קורונה

חשש מתופעות לוואי מציב את צרפת בראש סרבני החיסונים

תחלואת הקורונה מזנקת אך היענות הצרפתים להתחסן היא הנמוכה בעולם. מלבד החשש הבריאותי קיים אי־אמון במערכת הבריאות בשל שערוריות עבר, בהן הפצת מנות דם נגועות באיידס לחולי המופיליה. חוקר מוביל: "צעירים חוששים יותר"

תמר טוניק 22:0113.01.21

החשדנות הבסיסית של הצרפתים כנגד חיסונים מציבה אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות בכל הנוגע להשתלטות על תחלואת הקורונה בכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי.

 

 

 

סרבנות החיסונים עולה לכותרות ברקע תחלואה גוברת, עם כמעט 20 אלף מקרים מאומתים שדווחו שלשום, פי 7 כמעט לעומת נתוני תחילת השבוע. בהתאם, עולה גם מספר המאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ.

 

הנתונים הללו נדונו אתמול בישיבת הקבינט, זאת ברקע התלבטות האם להשית סגר שלישי או להסתפק בהרחבת עוצר הלילה מ־25 אזורים, בעיקר בצפון־מזרח צרפת, למדינה כולה.

 

 

 

על סמך סקרים שנערכו עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, צרפת נמנית עם ספקניות החיסונים הגדולות בעולם, והיא הגדולה ביותר באיחוד האירופי. כעת, הגישה הצינית של הצרפתים כלפי מבצעי ההתחסנות ממשיכה לצבור תאוצה, למרות שאלה יצאו לדרך גם אצל השכנות באיחוד האירופי.

 

סקר שערך מכון Ipsos בשילוב עם הפורום הכלכלי העולמי בחודש שעבר, גילה כי מתוך 15 מדינות, צרפת היא הספקנית ביותר כלפי חיסוני הקורונה, עם 40% בלבד שמוכנים להתחסן. זאת לעומת 77% בבריטניה ו־69% בארה"ב.

 

בהתאם, מבצע ההתחסנות הלאומי מקרטע. מאז יצא לדרך ב־27 בדצמבר, התחסנו בצרפת 190 אלף אנשים בלבד, שהם 0.3% מהאוכלוסיה. השאיפה היתה להגיע למיליון מתחסנים עד סוף החודש, אך בקצב הנוכחי, היעד הזה לא יושג לפני 24 בפברואר. לשם השוואה, בריטניה כבר חיסנה במנה הראשונה 2.4 מיליון איש, שהם 3.6% מהתושבים, בשאיפה להגיע ל־13 מיליון מתחסנים עד אמצע פברואר.

 

הסיבות לאטיות הצרפתית יוחסו לבירוקרטיה, כמו גם לניואנסים בהליכי התחסנות. כך למשל, צרפת היא המדינה היחידה באירופה שבה נדרשים מתחסנים למלא טופס הסכמה רשמי.

 

נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע חוסר שביעות רצון מהמצב, שהוגדר על ידי אפידמיולוג מקומי שצוטט בפראנס 24, כ"שערוריה".

 

אי־האמון מיוחס למגוון גורמים, בהם דמוגרפיה, שערוריות עבר במערכת הבריאות הציבורית וביקורתיות כלפי הממשלה. אנטואן בריסטייל, פרופסור למדעי החברה והמדינה וחוקר במעבדת PACTE במכון המדעי בגרנובל, התייחס לסוגיה במחקרים שערך. נתונים שאסף בנוגע לתחושות כלפי החיסון גילו כי האמון בהם גובר ככל שעולה הגיל, ואילו נשים הן הססניות יותר מגברים וחוששות יותר מתופעות לוואי. עוד מצא, כי מי שמזוהים פוליטית עם ימין או שמאל קיצון, מפגינים גם התנגדות רבה יותר לחיסונים במקביל לחוסר אמון בממשלה.

 

"בנוסף למאפיינים סוציו־פוליטיים, שני גורמים אחרים מסבירים את רמות אי־ההסכמה לחיסונים נגד קורונה באוכלוסיה הצרפתית: ביטחון במוסדות פוליטיים וביטחון במדענים", כך לפי בריסטייל, שממצאיו צוטטו בסוכנות רויטרס. גורמים נוספים העשויים להשפיע הם מידע לא מדויק המתפרסם ברשתות החברתיות כמו גם תיאוריות קונספירציה למיניהן המתפרסמות באמצעי תקשורת מובילים.

 

עם מחדלי העבר שהוא מציין נמנו הפצת מנות דם נגועות באיידס לחולי המופיליה בתחילת שנות השמונים ורכישה עודפת של 50 מיליון מנות חיסון למיגור מגפת שפעת החזירים לפני עשור. "השערוריות הללו פגעו באופן משמעותי ביחס של הצרפתים לחיסונים", ציין. המהירות שבה פותחו כעת, רק מלבה את להבות הספקנות.

x