שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קורונה

מה בדיוק ערבב פוטין בחיסון שלו נגד קורונה

החיסון הרוסי בשם ספוטניק קיבל אישור רגולטורי, תוך קריצה להישגי עבר של רוסיה במירוץ לחלל. מניות חברות התעופה האמריקאיות זינקו, אבל האותיות הקטנות מגלות כי לא נבדקה אפקטיביות ביצירת נוגדנים

סופי שולמן 10:2812.08.20

מבלי שאולי חשב על כך עד הסוף, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רשם על שמו לא הישג אחד, אלא שניים. הראשון הוא העובדה שרוסיה הפכה למדינה הראשונה בעולם שנתנה אישור רגולטורי לחיסון נגד קורונה. השני היה הזנקתו של מדד S&P 500 שכמעט הגיע לשיא היסטורי (ובהמשך ננעל בירידה) בזכות האופטימיות סביב החיסון.

 

יש הרבה סיבות לסקפטיות סביב החיסון הרוסי, שנבחר עבורו השם השאפתני ספוטניק כאילו לרמז שרוסיה ניצחה את כולם במירוץ נגד קורונה כפי שניצחה במאה הקודמת במירוץ לחלל. אלא שסימני השאלה הרבים לא הפריעו למניות של חברות שירוויחו מחזרה לשגרה נטולת קורונה, ובראשן מניות של חברות התעופה והתיירות האמריקאיות, לזנק בחדות עם פרסום החדשות.

 

פוטין."בתי כבר קיבלה את החיסון" פוטין."בתי כבר קיבלה את החיסון" צילום: AP

 

מה מסתתר בספוטניק החדש ששיגרה רוסיה לאוויר העולם? בעיקר הרבה סמליות ומעט מאוד מידע רפואי. זה התחיל בשם החיסון, כשמו של כלי הטיס ששוגר לחלל ב־1960, והמשיך בכך שפוטין, שמבין בכל זאת שהוא לא נמצא בעידן הסובייטי, היה צריך להוכיח אמינות. לכן, בהודעה שפרסם על החיסון הוא סיפר כי בתו כבר קיבלה אותו. הוא לא פירט איזו משתי בנותיו, קטיה (34) או מריה (35), קיבלה את החיסון, אך תיאר כי תחילה החלה לסבול מחום שעלה ל־38 מעלות שירד ל־37 ביום למחרת. מיד לאחר מכן הוסיף כי החיסון יינתן על בסיס וולונטרי ולא כפוי. גם את זה צריך להבהיר ברוסיה.

 

מעבר לכך, לפוטין היה מעט מידע לספר לאומה. הוא לא הזכיר שהחיסון, שפותח במכון המחקר הרוסי על שם גאמאליי שהוקם ב־1891, עדיין לא עבר את המקבילה המערבית של ניסוי קליני בשלב השלישי. למעשה, אחרי הניסוי בבעלי חיים, התרכובת ניתנה ל־76 נסיינים בלבד. ברוסיה לא חיכו לבחון גם את האפקטיביות של החיסון ביצירת נוגדנים, ובכל ההודעות מוזכרת בעיקר העובדה כי הנסיינים לא פיתחו תופעות לוואי משמעותיות מעבר לחום ופריחה.

 

מעט מידע מדעי

 

אחד הנסיינים היה דניס לוגונוב, סגן מנהל מכון המחקר שעמד בראש צוות הפיתוח. בראיון לעיתונות הרוסית שנתן לפני שבועיים הוא סירב לתאר את התחושות שלו אחרי קבלת החיסון כדי למנוע "הייפ" כהגדרתו. אגב, לפי סטנדרטים מקובלים של ניסויים, קהל המשתתפים בו צריך להיות אובייקטיבי ולא נגוע באינטרסים כלשהם כפי שכמובן נגועים מי שעוסקים בפיתוח החיסון. באותו ראיון ציין סגן מנהל המכון כי המידע המלא על הניסוי יפורסם בעוד 42 יום, אבל נראה שמשרד הבריאות הרוסי, בברכתם של פוטין ובתו האמיצה, החליטו לא לחכות לפרסום זה. 

 

רחובות ריקים במוסקבה בשל הקורונה רחובות ריקים במוסקבה בשל הקורונה צילום: AFP

 

יתרה מכך, המדענים הרוסים לא פרסמו מידע כלשהו על הניסויים שלהם בספרות המדעית כמקובל בניסויים בתרופות וחיסונים בעולם. מי שהוביל את פיתוח החיסון הוא מדען ממוצא יהודי, אלכסנדר גינצבורג, שעומד בראש המכון.

 

על פי כללי ה־FDA, מינהל התרופות והמזון האמריקאי, השלב הזה מקביל רק לשלב הראשון של ניסויים קליניים, שבו מוכחת בטיחות החיסון. בשלב השני מראים גם את היעילות שלו על קבוצה קטנה של מטופלים, והשלב השלישי נערך על עשרות אלפי נסיינים. את השלב האחרון עורכות בימים אלה מודרנה ופייזר האמריקאיות, סינווק הסינית בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד וכן אסטרהזנקה האירופית, גם היא בשיתוף עם אוקספורד.

 

עבור מי שמאמין בבטיחות ויעילות החיסון הרוסי, קיימת דרך להיחשף להצלחה הפוטנציאלית. חברת בינופארם הרוסית, שתייצר את החיסון, היא חלק מקבוצת סיסטמה הרוסית שמניותיה נסחרות בבורסת לונדון לפי שווי של 2 מיליארד ליש"ט.

 

דילגו על שלבים

 

איגוד של חברות שמתמחות בניסויים קליניים ברוסיה פנה אתמול למשרד הבריאות המקומי בדרישה שלא לאשר עדיין את החיסון מפני שלא עבר ניסוי במדגם הנדרש של אלפי משתמשים, אבל טיעוניו נדחו. אפידמיולוג במשרד הבריאות הרוסי נימק כי המכון הצליח בעבר בפיתוח חיסון נגד אבולה ונגיף mers וכי מדובר במחלות דומות. אם נימוק זה היה סביר, הרי שג׳ונסון אנד ג׳ונסון, שיש לה חיסון מאושר נגד אבולה, כבר יכלה להתחיל לחסן את אוכלוסיית העולם, אלא שהיא דווקא עושה שוב את כל שלבי הניסוי מחדש לקורונה. מי שתולה תקוות במודרנה ובחיסון שלה מבוסס ה־RNA, יתאכזב לגלות כי החיסון הרוסי שייך לקבוצה ותיקה ומסורתית יותר של החיסונים והוא דומה ביותר למה שמפתחות J&J ובמידה מועטה יותר לזה של אסטרהזנקה.

x