רון פרושאור: "האיחוד הוא חטוטרת. הברקזיט יחזק את בריטניה"

"הפרישה הבריטית מהאיחוד האירופי תפנה בשלב ראשון 2% מהתקציב לטובת ענייני הממלכה", מציין רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה ובאו"ם ומנכ"ל משרד החוץ, וכיום ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה. לפי פרושאור, אף כי מבחינה הגיונית־כלכלית עדיף היה שבריטניה תישאר באיחוד, הרי שההתנתקות, שתיכנס לתוקף ב־31 בינואר, עשויה בסופו של דבר להביא להעצמת נקודות החוזקה הטבעיות של בריטניה - בראש ובראשונה יחסיה עם ארה"ב.

אבל, בשלב הראשון, הבעיות הטכניות יתנו את הטון. "כל הנושא של תעודות, הסמכה, הכרה, לעורכי דין ורואי חשבון למשל, מדובר באירוע שצריך להתחיל אותו מחדש. יש את הסוגיה של המרכזים הפיננסיים, ההסכמים השונים עם כל מדינה ומדינה, וכמובן, ההסכם עם האיחוד האירופי", מציין פרושאור. בחזית היצוא, ההתאמה שהיתה עד כה עם האיחוד האירופי מבחינת תקינה, תחדל להתקיים. "כעת, אם נגיד, בריטניה מייבאת פולי קפה מדרום אמריקה או מדרום אפריקה, כל התהליך של יבוא חומר גלם ממדינות שונות שלא עומדות בהכרח בסטנדרטים, להיכנס ל'ניטי גריטי'", אלה הדברים שיעמדו כעת על הפרק, הוא אומר, והם מאוד משמעותיים.

ויש גם דברים חביבים, אומר פרושאור. "כל העניין של כדורגל, הפרמייר ליג. נניח שאני עכשיו מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, מנצ'סטר סיטי, אני מביא שחקנים מספרד, מאיטליה. כעת, נכנס לתמונה הנושא של אשרת עבודה, וזה לא סיפור קטן. הכדורגל, עם הנושא של טלוויזיה, שידורים ותנאי שידורים, מכניס לממלכה 5 מיליארד ליש"ט בשנה. מצד שני, הבריטים אומרים, זו הזדמנות לחזק את הנבחרת שלנו. עקב זה שתהיה מגבלה על כמות הזרים, יש יותר טאלנט טבעי מקומי".

חובת ההוכחה כי הברקזיט הוא מהלך טוב לממלכה חלה על ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. בחלוף 11 החודשים עד לפרישה דה־פאקטו, לג'ונסון יהיו ארבע שנים נוספות עד לבחירות הבאות, כדי לשכנע את אזרחי בריטניה לבחור בו שוב. "יש לג'ונסון חמש שנים. חמש שנים זה המון זמן. וחמש שנים שבהן יש לו שליטה מלאה", אומר פרושאור. "השמרנים ירצו להגיע לבחירות הבאות ולהוכיח לבריטים שהיציאה מהאיחוד בגדול היתה טובה לבריטניה. טובה לא רק לזהות הלאומית, אלא טובה גם לתעשייה הבריטית וממצבת את בריטניה טוב יותר".

ג'ונסון מפשיל שרוולים וניגש לעשות מה בשלב ראשון?

"הסכם סחר גדול עם ארה"ב נחשב ליהלום שבכתר. אבל יש כאן המון בעיות, העניין של סחורה אמריקאית שלא זכתה לאישור האיחוד, העניין של זכויות עובדים, דברים שהם מעל להסכמי הסחר. קיימת גם האפשרות שבריטניה תחבור אולי לאוסטרליה, ליפן, לאור העובדה שאנחנו נמצאים כעת בתקופת של מעבר בין הסכמים".

רון פרושאור צילום: נמרוד גליקמן

גם ישראל עשויה ליהנות מיתרון יחסי, עתה כשבריטניה נפרדת מהשותפות האחרות להסכמי סחר. "היקף הסחר ההדדי שלנו ושל בריטניה הוא כמעט 10 מיליארד דולר, רובו בתחום הפארמה. אם נעבוד נכון, אנחנו יכולים לעשות הרבה בעניין הסכם הסחר, בנושאים של טכנולוגיה, תקשורת, סייבר - לטובת הבריטים וגם לטובת ישראל. היתרון שלנו זו העובדה שאנחנו יחסית מדינה קטנה. היכולת שלנו להגיב היא יחסית מהירה, ואנחנו צריכים להסתער, להיות אלה שדופקים על הדלת".

הבחירות בארה"ב מעבר לפינה. מה יספיק טראמפ לעשות בחודשים הקרובים בחזית הסחר עם בריטניה?

"החל מחודש מרץ טראמפ אישית יהיה עסוק בנושא של הריצה לנשיאות. אבל תחת שר האוצר סטיבן מנוצ'ין ומשרד הסחר, הם יעבדו על העניין הזה. כי גם מבחינת טראמפ הוא רוצה להציג את זה כהישג, שהנה הוא הצליח לשדרג את יחסי הסחר בין ארה"ב לבריטניה כמו שהוא יעשה עם אירופה. יש לו פה אינטרס. על מה הוא ירוץ? 'מה הם מדיחים אותי? תראו את מצב הכלכלה! והנה עוד דבר שאני עושה לטובתכם".

מה לגבי מהגרי עבודה? בעיקר המזרח אירופים שמחזיקים את מגזר השירותים?

"יש בבריטניה עובדים מסרביה, מפולין, מצ'כיה. זה באמת סיפור. צריך יהיה אישורי תעסוקה, וכביכול זה יהיה עכשיו יותר קשה. מאידך, יגידו לך הבריטים, הנה זה בעצם מחזיר לנו חלק מהמשרות".

איפה אתה רואה את בריטניה בעוד עשור, העוצמות שלה, מהיכן הן יגיעו?

"צריך לבחון מה יש בבריטניה שהוא ייחודי לבריטניה. אם משהו נשאר מהאימפריה הבריטית זו המדיה. הבי.בי.סי, ערוץ סקאי, הפייננשל טיימס, כל הברוד־שיטס, זו אימפריה תקשורתית. האימפריה הזו תשתנה עם השינוי בעולם, אבל העוצמה התקשורתית, לדעתי, היא מאוד רלוונטית. דבר נוסף זה הגיוון של האוניברסיטאות בה, שהוא חסר תקדים וללא תחרות באירופה כולה. לא רק אוקספורד וקיימברידג' ולונדון סקול אוף אקונומיקס, ואימפריאל, וקינגס קולג', זה אדינבורו וגלזגו ומנצ'סטר ולידס. יש כאן משהו שהוא ייחודי. סטודנטים זרים נוהרים לבריטניה, וההכנסות השנתיות מהם מוערכות ב־25 מיליארד ליש"ט. וזה ימשיך גם אחרי הברקזיט".

"בנוסף קיים הקשר הטראנס־אטלנטי עם ארה"ב. אין מדינה בעולם שמערכת היחסים האסטרטגית שלה עם ארה"ב היא כל כך הדוקה כמו בריטניה. הקשר של בריטניה עם ארה"ב הוא נכס, וכאשר משאירים את החטוטרת של האיחוד מאחור, שני הצדדים יכולים לחזק את הקשר הזה".

זו אכן חטוטרת? בטווח הרחוק הברקזיט הוא מהלך טוב?

"אני חושב שבטווח הרחוק כן. זה יחזק את בריטניה".

ומי הבאה בתור לפרוש להערכתך?

"קטלוניה היא תיאורטית הבאה בתור לפרוש מהאיחוד, אבל אין אופציה לממש את זה. האיחוד האירופי התנהל בקשיחות רבה מול בריטניה, מתוך המחשבה של איך זה ישפיע על אחרות. והמסר הוא, 'אנחנו לא רוצים לתת הנחות, כי אנחנו לא רוצים לתת לאחרים כל מני רעיונות'. בסופו של דבר הפרישה הבריטית תשים אתגרים על האיחוד האירופי, איך לשמר את המסגרת הזו".

המדינה החזקה ביותר היום באיחוד האירופי, אומר פרושאור, היא צרפת. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהיתה הגברת החזקה של אירופה, נמצאת בדרך החוצה. באיטליה, אומר פרושאור, קיימת מידה רבה של אי־ודאות. המדינה המובילה, לדבריו, גם בחשיבה, היא צרפת.

ומה ההשלכות של ההובלה הזו?

"הצרפתים והגרמנים הם באמת הקטרים של האיחוד האירופי והם ינסו לשמר את כל הקרונות על אותה מסילה.

מבחינה מעשית, המשמעות היא כי הם יפתחו את הכיסים בקלות רבה יותר מאשר בעבר, אם, למשל, יהיה צריך לתחזק מדינות כמו יוון וקפריסין בעזרת הלוואות. יהיה להם אורך רוח גדול יותר להחזיק את המדינות הללו בתוך המסגרת הזו. הרי בסופו של דבר, יוון, איטליה וספרד הן מדינות משמעותיות מבחינת יעדי היצוא של גרמניה וצרפת".

מה הלך הרוח בימים אלה בקרב מקורביך בצמרת הפוליטית הבריטית?

"הם משוכנעים שהפרישה מהאיחוד האירופי היא צעד חיובי מאוד לבריטניה. זה יחזק את בריטניה, את הזהות הבריטית, את הכלכלה הבריטית. זה יפנה תקציבים להשקעה בתשתיות, בדיור, במחקר רפואי. אחרי הכל, הבריטים קנאים לזהות שלהם, לפאונד שלהם. בסופו של דבר אסור לשכוח, כי גם מבחינה היסטורית מדובר במנטליות של אי".