שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משבר האקלים
גג עמוד משבר האקלים

דו"ח גרינפיס המסכם את העשור האחרון: "המשך קיום מרקם החיים מחייב האטה משמעותית"

לפי הממצאים, שבע השנים החמות בהיסטוריה נרשמו בעשור הזה, בשל פליטת גזי חממה המושפעים משימוש אנושי בפחם וצריכת בשר; גורמים נוספים שגורמים להרס מרקם החיים: כריתת יערות ועלייה מתמשכת של מפלס פני הים;"הנתונים הם קריאת השכמה כואבת עבורנו", נכתב בדו"ח

עומר כביר 14:0126.12.19

העשור האחרון היה חם יותר, מזוהם יותר, עם עלייה מהירה יותר בגובה פני הים, קרחונים שנמסו בהיקף גדול יותר ובירוא מואץ יותר של יערות - כך לפי דו"ח חדש של גרינפיס ישראל, שמסכם את המגמות הסביבתיות המרכזיות של העשור האחרון, על סמך ריכוז נתונים ממקורות ממשלתיים ומחקרים מדעיים. "הנתונים הם קריאת השכמה כואבת עבורנו", נכתב בדו"ח.

 

 

 

הגורם המובהק ביותר של משבר האקלים, עלייה גלובלית בטמפרטורה, הורגש היטב בעשור האחרון עם עלייה של 0.98 מעלות לעומת העידן הטרום-תעשייתי בין 2010 ל-2020 (לאורך הדו"ח, נתוני 2020 וחלק מנתוני 2019 הם הערכה שמרנית שמתבססת על המשך המגמה שנרשמה בשנים קודמות). זאת, כאשר בתחילת העשור היתה הטמפרטורה גבוהה ב-0.67 מעלות לעומת העידן הטרום-תעשייתי.

 

פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ’כיה פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ’כיה צילום: Martin Divisek

 

 

שבע השנים החמות ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות נרשמו בעשור הנוכחי – 2010, 2013, 2014, 2015, 2016 (השנה החמה בהיסטוריה), 2017 ו-2018 - ומאז תחילת המאה ה-21 תועדו 18 מ-19 השנים החמות בהיסטוריה.

 

המשך העלייה בטמפרטורה התאפשר לאור עלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה: מ-24.9 חלקים למיליון ב-2009 ל-33.5 חלקים למיליון השנה, זינוק של 35%. פליטות פחמן דו-חמצני מדלקי מאובנים עמדו בעשור האחרון על 352.2 גיגטון בסך הכול, עלייה משמעותית של 22.8% לעומת העשור הקודם.

 

זאת, כתוצאה ישירה מעלייה בשימוש בדלקי מאובנים. השימוש בפחם גדל לאורך בעשור האחרון ב-27.1% לעומת סוף האסור הקודם, וב-2019 הוא הגיע להיקף של 438,017 טרוואט שעה. השימוש בגז גדל ב-29% ל-348,383 טרוואט שעה, והשימוש בנפו ב-12.2% ל-516,677 טרוואט שעה. בסך הכל, גדלה השימוש בדלקי מאובנים ב-21.2% והגיע ל-1,303,075 טרוואט לשעה.

 

בישראל, השימוש בפחם דוווקא הצטמצם ומ-59% מאספקת האנרגיה ב-2010 ירד ל-30% ב-2018. מנגד, היקף השימוש בגז עלה מ-39% ל-66%. המאמצים לשלב במערך אספקת החשמל אנרגיה מתחדשת היו לא מרשימים: ב-2010 היקף השימוש בה היה אפסי, וב-2018 הוא עמד על 4% בלבד, מרביתם מאנרגיה סולארית.

 

קרחונים נמסים באנטרטיקה קרחונים נמסים באנטרטיקה צילום: שאטרסטוק

 

בעולם, הגידול בשימוש באנרגיות מתחדשות היה משמעותי יותר, גם אם לא מספק. קיבולת הייצור של מערך האנרגיה הסולארי העולמי זינקה במהלך העשור ב-2,679% והגיעה ל-617 גיגוואט, וקיבולת הייצור מאנרגיות שמש זינקה ב-243% ל-501 גיגוואט. עם זאת, הזינוק הגדול מעיד בעיקר על היקף נמוך מאוד בתחילת העשור ופחות על מהלכים משמעותיים למעבר מלא או מהיר לאנרגיות מתחדשות.

 

במקביל, כריתת היערות הגלובלית נמשכה ואף הואצה: בין 2010 ל-2019 נכרתו 2.33 מיליון קמ"ר של יערות, עלייה של 39% לעומת העשור הקודם.

 

מפלס פני הים המשיך לעלות בכל העולם, ורשם בעשור שחלף עלייה של 41.6 מ"מ, 32% יותר לעומת העשור הקודם אז עלו פני היום ב-31.4 מ"מ. קצב העלייה בים התיכון היה מהיר יותר, ולפי תחנת הניטור של חברת החשמל בחדרה עלה גובה פני היום בין 2001 ל-2013 ב-6 מ"מ בשנה בממוצע. זאת, לעומת מומצע עולמי של בין 3 ל-4 מ"מ בשנה.

 

ברחבי העולם, קרחונים המשיכו לאבד מסה בהיקפים מדאיגים. אנטארקטיקה איבדה לאורך העשור כ-1,000 מיליארד טונות קרח, ובגרינלד נמסו קרחונים בסך 2,270 מיליארד טון. בחוג הארקטי, כיסוי השטח המינימלי בסוף הקיץ עמד השנה על 4.32 מיליון קמ"ר, ירידה של 11.3% לעומת 2010. בסך הכול, לפי הערכות, נמסו בעשור החולף 4,000 מיליארד טונות של קרחונים יבשתיים.

 

ייצור הפלסטיק נותר משמעותי ואף החריף: מ-313 מיליון טון ב-2010 ל-438 מיליון טון ב-2019 – גידול של 40% לאורך העשור האחרון, לעומת גידול של 35.2% בעשור הקודם.

 

צריכת בשר תורמת למשבר האקלים צריכת בשר תורמת למשבר האקלים צילום: רונית סבירסקי

 

בישראל, צריכת הבשר (מקור חשוב לפליטת גזי חממה ושימוש מרובה במים) עמד ב-2019 על 88.87 קילו לאדם, גידול של 3% לעומת 2010. היא קבוע משמעותית מהצריכה הממוצעת במדינות OECD, שעומדת על 65.8 קילו לאדם בשנה (גידול של 0.3% בלבד לעומת 2010). כי היקף הנסיעה ברכב פרטי גדל בעשור האחרון ועמד ב-2017 על 59.6 מיליון ק"מ, עלייה של 19.5% לעומת 2010 (מתון יותר לעומת הגידול בין 2000 ל-2010 שעמד על 36.7%).

 

"בעוד הצלת כדור הארץ והמשך מרקם החיים מחייב האטה משמעותית ביותר בזיהום ובצריכת המשאבים, ברובם המוחלט של המשתנים נרשמה האצה ובחלק מהמקרים האטה בגידול אך בכל אופן לא ירידה אבסולוטית כפי שנדרש", נכתב בדברי הסיכום של הדו"ח. "זה קורה בתחום האקלים: הטמפרטורה ממשיכה לעלות והיא עולה מהר יותר; השנים נעשות חמות יותר ויותר; ופליטות גזי החממה משמיכות לעלות אך בעיקר עולות מהר יותר מבעבר. השימוש באנרגיה מתחדשת עולה באופן משמעותי, אבל השימוש בדלקי מאובנים לא פוחת מספיק ופולט באוויר כמויות עתק של גזי חממה.

 

"המשך קיום מרקם החיים על פני כדור הארץ מחייב שינוי משמעותי של כיוון. זה שינוי של 180 מעלות בו לא נסתפק בהאטה של מגמות הרסניות אלא בהפחתה אבסולוטית בהשפעה שלנו על הטבע ואף בתיקון הנזקים שעוללנו בעשורים האחרונים. העשור הקרוב הוא עשור ההשכמה בו עלינו להפחית פליטות גזי חממה ולהפחיתן ב-50% עד 2030; בו עלינו להפסיק לחלוטין לכרות יערות ולנטוע ולשקם שטחי יער עצומים; להפסיק לצרוך פלסטיק חד פעמי ולעבור למודל של כלכלה מעגלית ושימוש חוזר של מוצרים; בו צריכת הבשר תפחת בעשרות אחוזים והתזונה תתבסס על הצומח, לא על החי; בו כל המבנים שייבנו יהיו מאופסי אנרגיה; בו הרכב הפרטי יהיה היוצא מן הכלל, כשתחבורה ציבורית, אופניים וקרפול מהווים את הכלל".

x