$
כלכלה ומדיניות

הבריטים יכריעו היום בשאלה הגורלית: ברקזיט או לא ברקזיט

המסך יתרומם היום מעל המערכה הבאה של דרמת הברקזיט והבריטים יבחרו את הממשלה שתקבע האם יישארו באיחוד האירופי או יפרשו. הטרלול שהחל במשאל עם ב־2016 כבר הרתיע משקיעים והקפיץ מחירי דיור, וגם שלח את תושבי הממלכה להטביע את יגונם בפאבים

עדי ברק 09:1012.12.19

היום בשעה שבע בבוקר נפתחו הקלפיות בבריטניה, והאזרחים יקבלו הזדמנות שנייה בתוך שנתיים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהשפיע על מבנה הממשלה הבאה. זו שתקבע האם טרפת הברקזיט שהחלה במשאל עם ביוני 2016 תידרדר לטרגדיה או תהפוך סופית לפארסה.

 

השחקנים הראשיים, בוריס ג'ונסון שעומד בראש המפלגה השמרנית וג'רמי קורבין מנהיג מפלגת הלייבור, מחזיקים בתסריטים שונים להתפתחות העלילה.  

 

 

על פי הסקרים האחרונים, השמרנים נהנים מיתרון קל, אבל מאידך, אותם סוקרים חזו ב־2016 כי הבריטים יצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי. במשאל ההוא העם גמגם את דברו, כש־51.8% מבעלי זכות הבחירה תמכו בברקזיט.

 

ג'ונסון, שנכנס לתפקיד ביולי האחרון בעקבות התפטרות ראשת הממשלה תרזה מיי, לאחר שאיבדה את תמיכת הפלרמנט, כבר הכריז שיש בכוונתו להוציא אל הפועל את תוכנית הברקזיט עד 31 בינואר 2020, כפי שהתחייב לבריסל. במקביל, הוא שואף לחתום על הסכמי סחר חופשיים עם האיחוד האירופי עד סוף השנה הבאה.

 

לעומתו, קורבין חותר לנהל משא ומתן חוזר עם האיחוד האירופי לגבי תנאי הברקזיט ואז לערוך משאל עם נוסף, שבו יבחרו הבריטים האם לעזוב את האיחוד תחת התנאים המסוכמים, או להישאר.

 

מפלגת הלייבור בונה על 3 מיליון המצביעים הצעירים, שמאז משאל העם הפכו לבגירים והצטרפו אל ציבור המשפיעים. הצעירים האלה מהווים 6.5% מבעלי זכות הבחירה. לאחר שבבחירות הקודמות רק מחצית מבעלי זכות הבחירה בני 35 ומטה הגיעו אל הקלפיות, ארגונים פוליטיים ריכזו מאמצים כדי להמריץ את האזרחים הצעירים לממש את זכותם הדמוקרטית.

 

"הנתונים ממש מעודדים", אמרה איימי הלי מקבוצת Vote for your Future שפועלת להעלאת השתתפות צעירים. "העניינים הפוליטיים זכו לחשיפה גבוהה מאוד לאחרונה וזה מדרבן יותר צעירים להצביע". הלי ועמיתיה מקווים שבעלי זכות הבחירה הטריים ייקחו את עתידם בידיהם ולא ייתנו למבוגרים להכתיב עבורם את המציאות הפוליטית־כלכלית. בבחירות שהתקיימו ב־2017 הצביעו ונתנו את הטון יותר מ־70% מבני ה־60 ומעלה.

 

עתה, כאשר המסך מתרומם מעל המערכה הבאה של דרמת הברקזיט, תוצאות גלי ההדף של שלוש השנים האחרונות ניכרות היטב. בין שהצעירים ינהרו לקלפיות ובין שלא, ובין שג'ונסון ישמור על כיסאו או יפנה אותו לקורבין, משאל העם של קיץ 2016 הותיר חותם עז על המשק הבריטי, והריקושטים ניתזים לכל עבר.

 

על פי נתוני fDi Markets, אי־הוודאות שאפפה את הממלכה הרתיעה משקיעים זרים, ומאז 2016 הם הזרימו לבריטניה 30% פחות השקעות לעומת שלוש השנים שקדמו למשאל העם. באותה התקופה זינקו ההשקעות הזרות בשאר מדינות האיחוד ב־43%. בהתאם, מנתוני מחלקת המסחר הבינלאומי הבריטית עולה כי הצטמצם מספר המשרות החדשות בענפים כמו שירותים פיננסיים, כלי רכב, תשתיות ומזון.

 

תושבי האיחוד האירופי, שעל פי הערכות חוששים כעת להשתקע בבריטניה, צמצמו משמעותית את היקפי ההגירה לממלכה. במגמה בולטים בעיקר אזרחי מדינות EU8, קבוצה הכוללת, בין היתר, את אסטוניה, פולין, צ'כיה והונגריה. אם ב־2016 ההגירה נטו לבריטניה ממדינות אלה עמדה על 42 אלף איש, השנה מספר העוזבים היה גבוה ב־7,000 איש ממספר הנכנסים.

 

אבל במערכה שתסתיים מחר עם ספירת קולות הבוחרים, לא הכל היה קודר.

 

התפאורה למשא ומתן האינסופי עם ראשי האיחוד ולניסיונות הכושלים של מיי וג'ונסון לגרום לפרלמנט לאשר את הסכמי הפרישה, היתה חגיגה צרכנית ויציבות בורסאית. המדד המוביל בבורסת לונדון טיפס ב־22.4%, הוצאות הצרכנים עלו ב־13% והבזבוזים על בילויים בפאבים ובמועדונים צמחו בשנה האחרונה ב־5.5%. כמתבקש מדרמה בריטית, הבירה סיפקה נחמה גם הפעם.

 

 

 

x