שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

ניתוח כלכליסט

הכלכלות מתרסקות והפוליטיקאים מגלגלים עיניים

קרן המטבע הבינלאומית הציגה בכנס השנתי תחזית קודרת שבראשה הקביעה כי "ב־2019 תירשם האטה ב־90% ממדינות העולם". לכלכלנים יש פתרונות לשינוי המגמה, אבל ספק אם הכוח הפוליטי החיוני ליישומם מצוי בנקודות המשמעותיות על הגלובוס. גם ישראל תתקשה לחמוק מהמשבר

אדריאן פילוט 06:5723.10.19

בימים האחרונים בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו אחז במנדט להרכבת הממשלה, היה חברו למפלגה ומי שמכהן תחתיו כשר אוצר יותר מ־4 שנים, משה כחלון, הרחק מעבר לים, בוושינגטון. יחד עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון היה כחלון בכנס קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בו השתתפו גם השנה ראשי ממשלה, שרי אוצר, נגידי בנקים וכלכלנים מובילים מרחבי העולם.

 

הבשורות שיצאו מהפסגה השנתית של קרן המטבע היו רחוקות מלהיות משמחות, אך הן לא מפתיעות. מי שעקב אחרי הפרסומים של הקרן ושל ארגון ה־OECD מבין כי הכלכלה הגלובלית צועדת למקום לא טוב.

 

 

כנס קרן המטבע הבינלאומית בשבוע שעבר. מימין: יו"ר הקרן בעבר כריסטין לגארד והיו"ר החדשה קריסטלינה גאורגייבה כנס קרן המטבע הבינלאומית בשבוע שעבר. מימין: יו"ר הקרן בעבר כריסטין לגארד והיו"ר החדשה קריסטלינה גאורגייבה צילום: אי פי איי

 

ערב המפגש דאגו כלכלני הארגון לפרסם את תחזית הכלכלה הגלובלית: הורדה - דרמטית, מתמשכת ועקבית - בצמיחה של מרבית הכלכלות על פני הגלובוס. כפי שהיטיבה להגדיר יו''ר קרן המטבע החדשה קריסטלינה גאורגייבה, הכלכלה הגלובלית מתמודדת עם האטה מסונכרנת. כלומר, היא כוללת את כל המדינות: מפותחות, מתפתחות, צפוניות מערביות ומזרחיות. "בשנת 2019 אנו צופים צמיחה איטית יותר בכמעט 90% מהעולם", אמרה גאורגייבה. למי שמחפש סמלים - תחזית הצמיחה העולמית הורדה ל־3% בלבד לשנת 2019, הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008.

 

זהירות ופסימיות, אך לא מיתון

 

גם במשק הישראלי הורדה תחזית הצמיחה, בפעם השנייה ברציפות, בעוד שתי עשיריות האחוז, לרמה של 3.1% בלבד (לעומת 3.5% ו־3.3% בדו"חות הקודמים). אם לא די בכך, הקרן גם חתכה את תחזיות הצמיחה לשנת 2020 וביקשה להעביר מסר נוסף: ההתאוששות שלה ציפינו בשנה הבאה, אם אכן תתקיים בכלל, תהיה צנועה בהרבה לעומת מה חשבנו לפני חצי שנה או שנה. בתקופות כאלו כדאי להדגיש: יש זהירות ודריכות, אפילו פסימיות, אבל אין מיתון כאשר לפי רוב האנליסטים והכלכלנים הוא לא צפוי בעתיד הנראה לעין. "הכלכלה העולמית עדיין צומחת, היא פשוט צומחת לאט מדי", הסבירה גאורגייבה. ובכל זאת, תקופה ממושכת של האטה, גם מבלי שתירשם צמיחה שלילית, על פני שני רבעונים רצופים - זו בשורה רעה מאוד עבור אזרחי הגלובוס.

 

 

אך חשוב מהתוצאה, כדאי להבין מה גרם לגל הפסימיות שפוקד את הכלכלה וחוצה יבשות. ה"סדקים" - כך מכנים אותם בקרן המטבע, התרחשו במספר תחומים אסטרטגיים בכלכלה העולמית, והם שגורמים לעצירתה. הראשון, הסדק בסחר העולמי המאופיין במתחים ואף במאבקים שלא נראו זו תקופה ארוכה. החזית העיקרית היא בין שתי המעצמות הגדולות בעולם - ארה"ב וסין. בקרן המטבע סבורים ואף מוכיחים כי אותם מתחים כבר גובים מחיר יקר. ב־2018 הם גרמו נזקים של 150 מיליארד דולר, טיפסו ליותר מ־450 מיליארד דולר ב־2019 ועלולים להגיע ל־750 מיליארד דולר בסוף 2020.

 

גם הברקזיט, היציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, מהווה סדק נוסף. כלכלני הקרן מייחסים למתחים הגיאו־פוליטיים הרבים, כמו אלה המתרחשים במזרח התיכון והתוקפנות האיראנית משקל מסוים בהאטה בצמיחת הכלכלה העולמית. גם הפוליטיקה הפנימית האמריקאית, ובכלל זה המדיניות הבלתי צפויה של נשיא ארה"ב והחשש להשלכות מהליך הדחה - תפסו חלק ניכר מהשיחות בפסגה. לא מעט דובר בכנס על "אפקט אליזבת וורן" מי שנחשבת למועמדת בעלת הסיכויים הגבוהים להתמודד מול טרמפ, ואולי אף לנצחו בסיבוב הבא.

 

 

הבנקים מוגבלים בפתרונות הבלימה

 

אם אלו הבעיות, אז מה הפתרונות? כלכלני הקרן מדגישים כי לבעיה מסונכרנת נדרש פתרון מסונכרן. "אם ההאטה המסונכרנת מחמירה, ייתכן שנצטרך תגובת מדיניות מסונכרנת", הסבירו בקרן. אך מייד הודו כי יחד עם הגברת שיתוף הפעולה והרצון הטוב, העבודה הקשה מתחילה בבית. בראש ובראשונה, העיניים נשואות לבנקים המרכזיים. מאז המשבר הפיננסי הגדול, כוחם גדל והם הובילו במתן פתרונות למשבר לפני עשור. אלא שהנסיבות השתנו באופן קיצוני. למרות שבקרן קוראים להם להותיר את הריביות נמוכות "היכן שמתאים", הם מדגישים היטב את הסכנות הבולטות הכרוכות בריבית ריאלית שלילית (הריבית הנומינלית בניכוי האינפלציה) על פני תקופות מאוד ממושכות, כפי שקורה מאז אותו משבר ברוב הכלכלות בעולם, לרבות המפותחות. "תחשבו על קרנות פנסיה וחברות ביטוח חיים שלוקחות השקעות מסוכנות יותר בכדי לעמוד ביעדי התשואות שלהן. במעקב שלנו אנו רואים עלייה הולכת וגדלה של נטילת סיכון על ידי משקיעים בכל רחבי העולם", הדגישה גאורגייבה שהזהירה מפני מציאות שיצרה "פגיעות פיננסית". לפי הנתונים החדשים של קרן המטבע אם תתרחש האטה משמעותית, החוב הקונצרני הנמצא בסכנת של חדלות פירעון יזנק ל־19 טריליון דולר שהם שווה ערך ל־40% מסך החוב הקונצרני בשמונה הכלכלות הגדולות בעולם, מעל לשיעורים שנרשמו במהלך המשבר הפיננסי של 2008.

 

כנס קרן המטבע הבינלאומית בשבוע שעבר בארה"ב. תחזיות שחורות לכלכלה העולמית כנס קרן המטבע הבינלאומית בשבוע שעבר בארה"ב. תחזיות שחורות לכלכלה העולמית צילום: אי פי איי

 

את הדברים האלה מבינים היטב באירופה, שם נגיד ה־ECB היוצא, מאריו דראגי, ספג ביקורת קשה ואף פומבית מהנגידים של גרמניה, צרפת, הולנד, אוסטריה ואסטוניה אחרי שהכריז על חידוש ההרחבה הכמותית (רכישת אג"ח ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי) והורדת ריבית נוספת עמוק בתוך הטריטוריה השלילית. מה שברור עתה הוא כי הבנקים המרכזיים מאוד מוגבלים במה שהם יכולים לתרום למהלך הבלימה שכן הם נותרו כמעט ללא תחמושת, וכבר ניכר כי לתחמושת הבלתי קונבנציונליות מחירים כבדים. לפי כלכלני הקרן הבנקים אינם מסוגלים לעשות את כל העבודה לבדם.

 

מכאן, שנדרשת גם מדיניות פיסקלית זו שעושה שימוש בתקציב המדינה ובמסים. אך גם במקרה הזה התמונה מורכבת מאוד. "הגיע הזמן שמדינות עם מרחב תמרון פיסקלי ישתמשו בו", הכריזה גאורגייבה, אך מייד הסתייגה והודתה כי הבעיה הגדולה היא כי ישנן מעט מדינות עם מרחב כזה, שכן רמות החוב הממשלתי זינקו במהלך העשור האחרון כתוצאה מאותו משבר פיננסי, ובכלכלות המפותחות הוא כבר חצה את רף 100% תמ"ג ומגיע לכ־103.2% תמ"ג. "עצה זו לא תעבוד בכל מקום. באופן כללי, החוב הממשלתי קרוב לרמות שיא. כך שבמדינות עם יחס חוב־תוצר גבוה, הריסון התקציבי ממשיך להיות מוצדק", הוסיפה גאורגייבה.

 

ההמלצה על שימוש בכלי החוב כדי לעודד ביקושים ובכך צמיחה מתייחסת להשקעות בתשתיות ובמו"פ ולא בצריכה שוטפת, כפי שעשתה ממשלת נתניהו־כחלון בשנים האחרונות. דבר שגרם לגירעון תקציבי חסר תקדים ולא הכרחי שמגיע ל־4% תמ"ג ובעלייה ביחס חוב־תוצר אחרי 10 שנים של ירידה. ולבסוף מגיעים לפתרון ה"אמיתי" שמקבל את השם הידוע: "רפורמות מבניות". רשימת השינויים של קרן המטבע ידועה והיא כוללת בראש ובראשונה ליברליזציה של שוק המוצרים לרבות הסרת חסמי סחר (מכסים) והסרת חסמים רגולטוריים, אך גם הסרת פיקוח מחירים בשווקים מסוימים כגון שוק התוצרת החקלאית כמו בישראל שמתאפיין ברגולציה מורכבת שמייקרת את הסחורה. כמו כן, מוצע לבצע שינויים מבניים במערכת המס תוך דגש על מיסוי על נדל"ן וצריכה והורדת נטל המיסוי על עבודה וזאת כדי לעודד תעסוקה.

 

הפתרונות ידועים ומוכחים אך יש בעיה אחת בלבד: כדי לבצע אותם נדרש כוח פוליטי, אך הוא בולט בהיעדרו ברוב חלקי הגלובוס. שכן הצעדים הנדרשים כרוכים במחירים פוליטיים כבדים משום שהם פוגעים בקבוצות אינטרס וקבוצות לחץ. לכן, עד כמה שהם פשוטים, הישימות הפוליטית שלהם על רקע המשברים הפוליטיים והממשלות השבריריות שאנו עדים להם הופכות את המשימות האלו ללא מציאותיות.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x