שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

ראיון כלכליסט

"צמיחה שנגרמת באמצעות גירעון תקציבי אינה בריאה"

זוכי פרס נובל כריסטופר סימס ולארס פיטר האנסן מתייחסים בביקורם בישראל לכלכלת ארה"ב אך המסרים שלהם רלבנטיים למשק הישראלי. "זה לא הזמן לנהל גירעונות, אלא לממן דברים אחרים כמו תשתיות"

אדריאן פילוט 21:0717.06.19

"צמיחה שנגרמת באמצעות גירעון תקציבי דווקא בתקופה של תעסוקה מלאה, איננה בריאה ולבטח איננה בת־קיימא", אומרים בראיון מיוחד ל"כלכליסט" שני זוכי פרס נובל לכלכלה - כריסטופר סימס שזכה ב־2011 ולארס פיטר האנסן שזכה ב־2013.

 

השניים הגיעו לישראל השבוע לכנס של המרכז הבינתחומי. אף שהם דיברו בעיקר על כלכלת ארה"ב ועל הנשיא דונלד טראמפ, שכן הם אינם מכירים את כלכלת ישראל והשחקנים בה, נראה כי המסרים בדבריהם רלבנטיים מאוד למי שאמור להנהיג את המשק הישראלי: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון.

 

 

כריסטופר סימס ולארס פיטר האנסן, השבוע בישראל כריסטופר סימס ולארס פיטר האנסן, השבוע בישראל צילום: יאיר שגיא

 

נזכיר כי במשק הישראלי שיעורי התעסוקה נמצאים בשיא של כל הזמנים והאבטלה נמצאת בשפל של כל הזמנים, אך שיעור הגירעון ב־2019 יצא מכלל שליטה ומאיים לחצות את גבול ה־4% תמ"ג שהם כ־56 מיליארד שקל. תקרת הגירעון נקבעה על 2.9% תמ"ג שהם כ־41 מיליארד שקל.

 

אלא שכמו בארה"ב, גם בישראל הפחתת המסים והגירעון העתק שנגרם מהזנקת ההוצאה הממשלתית (הגדלת התקציב) לא הצליחו למנוע את ההאטה שאנו עדים לה כעת וכבר גרמה להפחתות משמעותיות ורצופות בתחזית הצמיחה לשנים הבאות.

 

"אחת השאלות הגדולות היא איך נוצר מצב שגם מדינות שמנהלות גירעונות תקציביים גדולים וחוב ציבורי ענק - כמו יפן, ארה"ב וכמה מדינות אירופיות, לא מצליחות ליצור תמריצים כלכלים לצמיחה", תוהה סימס. "כדי להבין זאת חייבים להתייחס לאופן שבו האוכלוסיה רואה את העתיד הפיסקלי שלה. שם המשחק הוא הזדקנות האוכלוסיה. הממשלות אינן ערוכות תקציבית לתופעה הזו בעיקר בכל הקשור לתשלום פנסיות ולשירותי בריאות. ברמת המיסוי הנוכחית, יהיה מאוד קשה לממן את השירותים הללו ואף אחד בינתיים לא יודע אם החוסר הזה יפגע בו או לא. לכן, הגירעונות הללו רק מגבירים את חוסר הוודאות. במקום זה היו אמורים להיות תוכניות לעתיד אך המערכת הפוליטית איננה עוסקת בהן. לכן, הגירעונות האלו לא מצמיחים כלכלה כי הם נראים כמו טעויות", מסכם סימס.

 

"אם שואלים אותי אני כלל וכלל לא מוטרד מדברים כמו אינפלציה גבוהה, ומתופעות שבעבר היו כן מטרידות אותנו", מוסיף האנסן. "אני לא חושב שזו בעיה מאקרו בכלל כעת ואין סיבה נראית לעין להיות מוטרדים ממנה. הבעיות שלנו הן איך נתמודד ונפתור את האתגרים התקציביים העתידיים. אלו אתגרים שטרם קיבלו פתרון, הם בעלי השלכות מרחיקות לכת וקשה לתקשורת הכלכלית לכתוב עליהם באופן יומיומי".

 

לשאלה הגדולה איך פותרים את אותם גירעונות, עונב סימס בחיוך: "התשובה הפשוטה היא באמצעות העלאת מסים או קיצוץ בהוצאות", והוא מוסיף: "הבעיה היא שאף אחד לא אוהב להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלתיות ולבטח לא להפסיק תוכניות או פרויקטים ממשלתיים, ולכן חייבים למצוא איזה נקודת איזון. הנקודה הזו נמצאת ביחס בין החזר החוב לגודל התקציב עצמו. כלומר, כמה אתה צריך להוציא מהתקציב כדי לשרת את אותו חוב – ופחות פוקוס על גובה החוב עצמו".

 

איך משרתים את החוב

 

סימס מסביר כי בארה"ב, כעת, החוב ענק אבל תשלומי החוב ביחס לתקציב הם עדיין 10% כמו ברוב ההיסטוריה האמריקאית. הוא מסביר זאת בעיקר באמצעות הריביות המאוד נמוכות. "אך, אם שיעורי הריבית ישובו לרמות של 4%, תשלומי החוב יהוו שוב, תוך שנים ספורות, 20% כמו בתקופת רונלד רייגן", מסביר סימס. בישראל לשם השוואה, תשלומי הריבית על החוב יעמדו ב־2019 על כ־39.1 מיליארד שקל שהם כ־15% מסך התקציב כאשר ב־2005 יחס זה עמד על 20%.

 

סימס מוסיף עוד נקודת מבט מעניינת על הכלכלה הישראלית אף שהוא מדבר על ארה"ב. "ישנן מדינות שבגלל שהמערכת הפוליטית שלהן אינה מתפקדת הן לא מצליחות לצאת מהלופ הזה של הגירעון, נוצרת ספירלה בה הדברים הולכים ומידרדרים". כזכור, בהתבטאות ראשונה לגבי משבר התקציב התייחס ראש הממשלה נתניהו בביטול לגירעון ואמר כי "התמודדנו עם גדולים יותר ונתמודד גם עם זה", כשהוא הבטיח שהממשלה שלו מתנהגת באחריות. בשבוע שעבר הציג משרד האוצר חבילת צעדים צנועה לצמצום הגירעון, אך בינתיים נתניהו ביקש לדחות את הבאתם לממשלה.

 

סימס מוסיף בהקשר זה כי "אתה יכול להנפיק חוב ולדחות גביית מסים לזמן מה. אבל אתה לא יכול לדחות גביית מס לנצח. לא צריך ללכת לקצה השני ולהיבהל משיעור חוב גבוה ולהתחיל לבטל שירותים ממשלתיים בקיצוניות ובמהירות. הבעיה עם החוב שאתה מתישהו חייב להעלות מסים כדי לשרת אותו. ונקודה נוספת - כאשר אתה נמצא ברמת חוב גבוהה, אתה לא יכול להעלות אותו בקצב מהיר", הוא מסכם.

 

האנסן מוסיף תהיה מעניינת: "ייתכן כי זה לא הזמן לנהל גירעונות תקציביים ודווקא לנצל את התקופה הטובה יחסית כדי לממן דברים אחרים לרבות תשתיות". עם זאת, האנסן מזהיר: "בראייה היסטורית, אנו לא כל כך טובים בביצוע של ניתוחי עלות־תועלת שבסוף נתקעים בזירה הפוליטית. לרוב זה נגמר בהקצאת משאבים בלתי יעילה ולא בדברים שבראש סדר העדיפויות. זה מה שמטריד אותי - הרצון של הפוליטיקאים להביא תועלת למחוזות הלא נכונים".

 

סימס מוסיף הערה שנשמעת אקטואלית לאוזניים ישראליות: "השקעה ממשלתית שונה מסתם לתת צ'ופרים למצביעים שלך, קל וחומר כאשר זה כרוך בהגדלת מסים עתידית".

 

פוליטיקאי משתלט על בנק

 

סימס והאנסן התייחסו גם ליחסים המורכבים בין בנקים מרכזיים לבין ממשלות. "הבנקים המרכזיים פשוט מיצו את כל הכלים המוניטריים, לכן הם נדרשים לתמיכה מהתמריצים הפיסקליים", אומר האנסן. "אבל הבנקים המרכזיים לא אוהבים לשמוע את זה ולא אוהבים לדבר על זה כי הם חוששים שאם הם מתחילים לדבר על מדיניות פיסקלית הם יזמינו את הפוליטקאיים להתערב בתהליך קבלת החלטות בתחום שלהם".

 

ברקע הדברים נמצא הנסיון של טראמפ למנות את אנשיו הרמן קיין וסטיפן מור לוועדת הנגידים של הפד ולהשתלט על הבנק המרכזי.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x