$
כלכלה ומדיניות

ראיון כלכליסט

"עולם חדש מאיים על עצמאות הבנקים המרכזיים"

כמו עמיתיו במערב, נגיד הבנק המרכזי האיטלקי איגנציו ויסקו מתמודד עם כאב ראש מכיוון הפוליטיקאים, אבל מתעקש שהטכנולוגיה והגלובליזציה הן האתגר האמיתי. "בנקים מרכזיים צריכים לשמור על יציבות בחזית המוניטרית"

אורי פסובסקי 08:3013.05.19

"עולם חדש" - כך מגדיר איגנציו ויסקו, נגיד הבנק המרכזי האיטלקי, וחבר מועצת הנגידים של הבנק האירופי המרכזי את המציאות בפניה ניצבים הוא וחבריו, בראיון בלעדי ל"כלכליסט". ויסקו ישתתף ביום חמישי הקרוב בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, בראשות פרופ' צבי אקשטיין.

 

 

 

כאשר ויסקו מדבר על עולם חדש הוא מתמקד בנתונים היבשים: אינפלציה אפסית ואפילו דפלציה, אוכלוסייה מזדקנת וצמיחה מדשדשת. אלה אתגרים כבדי משקל, אבל כאב הראש של הבנקאים המרכזיים מגיע כיום מכיוון אחר: מהזירה הפוליטית.

 

איגנציו ויסקו נגיד הבנק המרכזי של איטליה איגנציו ויסקו נגיד הבנק המרכזי של איטליה צילום: בלומברג

 

בארצות הברית, הנשיא דונלדטראמפ קורא בגלוי לפדרל ריזרב להוריד ריבית, ומנסה (בינתיים ללא הצלחה), למנות את מקורביו לחבר הנגידים של הפד. בבריטניה, נגיד הבנק אוף אינגלנד מרק קרני זוכה לעלבונות מחברי פרלמנט על רקע אזהרותיו מפני השלכות הברקזיט. ואילו באיטליה, הבנק המרכזי נמצא "תחת מצור", כהגדרת סוכנות הידיעות בלומברג, ונאלץ להתמודד, למשל, עם יוזמות כמו השתלטות הממשלה על רזרבות הזהב של הבנק, רעיון שמקדם מתאו סלביני, המשנה לראש הממשלה. ברחבי המערב, במילים אחרות, הפוליטיקאים נמצאים במסלול התנגשות עם הבנק המרכזי.

 

לפני כמה שנים הבנקאים המרכזיים היו גיבורי היום. מה קרה?

"כל זה קשור לעצמאות הבנק המרכזי, שצריכה ללכת יד ביד עם שקיפות ונשיאה באחריות. המטרה העיקרית של העצמאות הזו היא להימנע מקיום כללים נוקשים מדי שיכבלו את ידיך ולא יאפשרו לעצב כלים חדשים להילחם עמם בבעיות חדשות. זה מה שהיה קורה, לדוגמה, לולא אפשרו לנו לבצע את ההקלה הכמותית בשנים האחרונות. מהכיוון השני, עצמאות כזו גם מאפשרת להגיב למי שעשויים לבוא בטענות לבנקים המרכזיים על כך שהם שמרניים מדי ולא עונים כראוי לצרכי המימון של המשק, למשל באמצעות מימון מוניטרי של התקציב". באמירתו זו מתייחס ויסקו לאותם הקולות שקוראים לבנק המרכזי להדפיס כסף ולממן את הוצאות הממשלה. "זה כמובן מוביל לסיכון של חוסר יציבות פיננסית, תנודתיות בשווקים, ואולי סכנה של חזרה לאינפלציה", הוא מציין.

 

"בשנים האחרונות", ממשיך ויסקו, "ניצבנו בפני בעייה חדשה שלא ראינו בעולם המערבי, ואולי אפילו ברמה הגלובלית, מאז שנות השלושים של המאה ה־20: הסכנה של כניסה ללולאת דפלציה. כלומר, מצב שבו המחירים נופלים בזמן שהחובות הציבוריים והפרטיים גבוהים. עצמאות הבנקים המרכזיים איפשרה להם למנוע מסיכון החוב־דפלציה להתממש".

 

"האם זה עולם חדש? כן, זה עולם חדש. זה עולם של גלובליזציה, שינויים טכנולוגיים, לחצים דמוגרפיים, והוא דורש מבנקים מרכזיים לשמור על יציבות בחזית המוניטרית, וגם לקחת בחשבון את הצורך לשמור על יציבות פיננסית, ולמנוע ממחירי נכסים להפוך לסיכון בפני עצמו".

 

דונלד טראמפ דונלד טראמפ צילום: רויטרס

 

ובכל זאת, איך אתה מסביר את עליית התנועות הפופוליסטיות באיטליה, אך גם באמריקה, בבריטניה וברחבי אירופה?

"התנועות האלה הן תגובה לבעיות מסוג אחר. הגלובליזציה והשינויים הטכנולוגיים גרמו לאנשים בעולם המערבי להתחיל לחשוש מהעתיד שלהם ושל הילדים שלהם, לחשוש לגבי זמינות מקומות העבודה בעתיד. זה דורש התמודדות פוליטית, והפוליטיקאים הפופוליסטים ניסו כיוון שונה למאבק בעוני, באי שוויון, ובאתגרים שמגיעים בראייתם משאר העולם, כמו הגירה. לדעתי, רבים מהאתגרים האלה קשורים באופן מובנה לשינויים הטכנולוגיים שאנחנו עדים להם. תפקיד הממשלה צריך להיות לשפר את היכולת להתמודד עם השינויים, גם בכל מה שנוגע לחלוקה מחדש (של ההכנסות), וגם בחדשנות".

 

בכל האמור באיטליה, אומר ויסקו, "הנושאים שאנחנו דנים בהם שונים". הביקורת שאותה סופג הבנק המרכזי באיטליה נוגעת למקרי חדלות פירעון של בנקים במדינה, אשר לפי ויסקו יוחסו שלא בצדק להיעדר פיקוח. כאן פותח הנגיד האיטלקי בהסבר מפורט על האופן שבו השינויים במשטר הפיקוח הכלל אירופי, כמו גם משבר החובות באירופה בשנת 2011, הביאו "לקריסה של בנקים קטנים יחסית" באיטליה.

 

ויסקו מדגיש שבארצו, להבדיל ממדינות אחרות, כמות המשאבים הציבוריים שהופנו להתמודדות עם המשבר במגזר הבנקאי היתה "מוגבלת מאוד". מה שברור הוא שהמילה האחרונה בנושא טרם נאמרה. בחודש שעבר מינה הפרלמנט האיטלקי ועדה שתחקור את קריסת הבנקים, מה שעלול להבטיח, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", חודשים של מתיחות מתמשכת.

 

לא רק המגזר הבנקאי - גם הכלכלה האיטלקית ניצבת בפני אתגרים, וגם כאן התגלעו חילוקי דעות בין הבנק המרכזי לבין הפוליטיקאים בשנה החולפת. ויסקו מצא את עצמו בעמדה המוכרת של נגיד הבנק המרכזי המזהיר מפני גירעונות, בעוד שסלביני, למשל, הכריז בפשטות כי "הגירעון אינו חשוב". במחצית השנייה של 2018 איטליה אף נקלעה למיתון, ממנו נחלצה בינתיים.

 

ויסקו, כאמור, הוא חבר מועצת הנגידים של הבנק האירופי המרכזי, שבראשו עומד מריו דראגי, שכיהן קודם לכן כנגיד האיטלקי. מתוקף תפקידו, ויסקו לוקח חלק בהחלטות הריבית בגוש היורו. בתחילת השנה שינה הבנק המרכזי כיוון והבהיר כי לא יעלה את הריבית השנה. בין הסיבות לדחיית העלאת הריבית מונה ויסקו את "ההאטה הכלכלית שאנחנו רואים ועשויים להמשיך לראות במהלך השנה".

 

"ייתכן שב־2021־2020 תהיה התאוששות אטית מששיערנו. ההנחייה העתידית היא ששערי הריבית יישארו ללא שינוי עד סוף השנה הזאת, ואולי אפילו יותר מכך, וצריך לקרוא אותה בצירוף עם עמדה מוניטרית מרחיבה שנשמור במשך תקופה ממושכת. זאת עד שנהיה בטוחים מספיק שיעד יציבות המחירים שלנו, שהוא אינפלציה קרובה ל־2%, הושג", הוא מסכם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x