שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

תרזה מיי שורדת: הפרלמנט הבריטי דחה הצעת האי אמון בממשלה

יממה אחרי התבוסה המשפילה בהצבעה על הסכם הברקזיט, התכנס הפרלמנט להצבעה נגד מיי בתום ההצבעה 325 מחברי הפרלמנט הצביעו נגד האי אמון בממשלת מיי לעומת 306 שתמכו באי אמון

ynet 21:1716.01.19

ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי שורדת: הפרלמנט הבריטי דחה את הצעת האי אמון בממשלה. 325 הצביעו אמון בממשלת מיי לעומת 306 שתמכו באי אמון,

 

הפרלמנט הבריטי הצביע הערב על הצעת האי-אמון שהגיש יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין נגד ממשלתה של תרזה מיי, בעקבות התבוסה המוחצת שנחלה אמש מיי בהצבעה על הסכם הברקזיט. בהחלטה היסטורית דחה הפרלמנט ברוב מוחץ – 432 מחוקקים מול 202 – את ההסכם שגיבשה ראש הממשלה עם האיחוד האירופי על תנאי הפרישה של בריטניה מהאיחוד.

 

 

 

 

 

בדיון שקדם להצבעת האי-אמון קראה מיי למחוקקים לתמוך בממשלתה כדי שתוכל להשלים את הליך היפרדות בריטניה מהאיחוד. "זה רגע היסטורי עבור האומה שלנו, שהתפלגה בעקבות משאל העם", אמרה מיי. "אנחנו צריכים לאחד שוב את המדינה. ההצבעה אמש מוכיחה שהדרך עוד ארוכה. אני לא מאמינה שבחירות הן הדרך לעשות זאת. גם ממשלה בראשות מנהיג האופוזיציה קורבין היא לא הדרך".

 

ממשלתה של מיי היתה לפחות צריכה 318 קולות כדי לשרוד את ההצבעה. למיי אין רוב מוחלט בפרלמנט, אך המפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית (DUP) של צפון אירלנד הודיעה שתתמוך בה בהצבעה. לכן, מיי תפסיד רק אם מספיק מחוקקים ממפלגתה השמרנית יצביעו נגדה. רוב הפרשנים העריכו שמיי תשרוד את הצבעת האי-אמון, משום שלא סביר להניח שמחוקקים רבים ממפלגתה – גם כאלה שהצביעו נגד ההסכם שלה – יצביעו בעד הפלת הממשלה שמנהיגה מפלגתם.

 

תרזה מי, ראש ממשלת בריטניה, הערב בפרלמנט תרזה מי, ראש ממשלת בריטניה, הערב בפרלמנט צילום: EPA

 

ההפסד המשפיל של מיי אמש הוא הפעם הראשונה מאז 1864 שבה הסכם שהביאה הממשלה לאישור הפרלמנט נדחה. דחייתו מסמלת את קריסת האסטרטגיה שנקטה מיי במשא ומתן עם האיחוד האירופי בשנתיים האחרונות, אסטרטגיה שנועדה לאפשר "גירושים ידידותיים" בין בריטניה לאיחוד, כאלה שישאירו אותן שותפות קרובות.

 

בהינתן העובדה שאין רוב ברור לשום חלופה להסכם של מיי, הולך וגדל הסיכוי שחרף הצהרות הממשלה תחליט בריטניה לדחות את תאריך הפרישה שלה ולתת למנהיגיה שהות לגבש תוכנית חדשה. אפשרות נוספת שהסיכוי למימושה גדל הוא הליכה למשאל עם חדש על הפרישה מהאיחוד האירופי, משאל עם שבו לפי סקרים עדכניים עשויים הבריטים להצביע נגד הפרישה.

 

52% תמכו בפרישה מהאיחוד

 

אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו במשאל עם ב-2016 ברוב דחוק, 52% מול 48%, בעד פרישה מהאיחוד האירופי. אלא שלונדון קשורה למדינות האיחוד ברשת סבוכה של קשרי מסחר, תחבורה ודיפלומטיה, וכדי לפרוש ממנו באופן שלא יפגע בה היה עליה להגיע להסכם עם בריסל על תנאי הפרישה ועל היחסים העתידיים בין שני הצדדים. בנובמבר הגיעו מיי והאיחוד להסכם ומנהיגי אירופה אף אישרו אותו, אולם כדי להיחתם רשמית הוא היה זקוק לאישור הפרלמנט הבריטי.

 

מתנגדי ההסכם בפרלמנט, גם במפלגתה של רה"מ, טוענים ברובם כי מדובר ב"ברקזיט רך" בלבד, כלומר בהסכם פרישה שישאיר את היחסים בין בריטניה לאיחוד הדוקים מדי, יקשה על הממלכה לחתום הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם – ולמעשה ישעבד את בריטניה לאיחוד האירופי, משום שמצד אחד היא תישאר כפופה לחלק מתקנותיו ומצד שני לא תוכל עוד להשפיע ישירות על מדיניותו. מתנגדים אחרים, תומכי ההישארות באיחוד האירופי, טוענים כי כעת, משהציבור הבין עד כמה גדולות ומסוכנות השלכות הפרישה, יש לערוך משאל עם חדש, שבו לפי חלק מהסקרים ינצח המחנה התומך בהישארות.

 

 

הפרלמנט הבריטי הפרלמנט הבריטי צילום: איי אף פי

 

התאריך שנקבע לפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי הוא 29 במרץ, ופסילת ההסכם בפרלמנט הבריטי מגדילה מאוד את הסיכוי לאחד משני תרחישים: דחיית מועד הפרישה של בריטניה, אף שבממשלה הבריטית מכחישים בתוקף שהאפשרות הזו קיימת; או יציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם, תרחיש שבממשלה מזהירים כי יגרום לכאוס כלכלי ותחבורתי בממלכה.

 

מיי התכוונה להעלות את ההסכם להצבעה בפרלמנט כבר לפני חודש, אבל יממה לפני כן, כשהתברר לה שהיא עומדת לנחול הפסד, החליטה לדחות את ההצבעה ולבקש מהאיחוד האירופי ערבויות שירגיעו את החשש של חברי הפרלמנט הנוטים להצביע נגד ההסכם.

 

אחת הסוגיות שהטרידו את המחוקקים יותר מכול היא תוכנית ה"בקסטופ" – תוכנית שכלולה בהסכם ושנועדה למנוע הצבת עמדות בידוק בגבול בין צפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית, לבין הרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית וחברה באיחוד האירופי. אחרי הברקזיט, נזכיר, יהיה הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד הגבול היבשתי היחיד של בריטניה עם האיחוד האירופי.

 

כ-3,700 בני אדם נהרגו בין 1968 ל-1998 במלחמה בצפון אירלנד, ובאותן שנים קשות היה הגבול גדוש בחיילים וחמושים ובמחסומים ועמדות בידוק. הסכם השלום שם סוף ללחימה שם והפך את הגבול לשקט. כיוון שהן בריטניה והן הרפובליקה של אירלנד חברות כרגע באיחוד האירופי – שלו יש שוק משותף – סחורות ואנשים עוברים כיום דרך הגבול באופן חופשי, ללא צורך בבדיקות מכס. הברקזיט עלול היה להפר את השלווה הזו, להפוך את חייהם של אנשים, לטלטל עסקים ולערער את השלום השברירי.

 

מסיבה זו כלל ההסכם שהביאה מיי לפרלמנט את סעיף ה"בקסטופ": הסעיף קובע שבין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד לא יוצב שוב גבול "קשיח", כזה הכולל עמדות בידוק כבימי המלחמה, ולשם כך היה אמור ההסכם להשאיר את בריטניה באיחוד מכסים עם האיחוד האירופי אחרי הברקזיט. לפי נוסח ההסכם הזה, עד 2022 אמורים בריטניה והאיחוד האירופי לגבש הסכם סחר קבוע חדש ביניהם – וה"בקסטופ" ייכנס לתוקף רק אם הן לא יצליחו לגבש הסכם שכזה.

 

בפרלמנט הבריטי רבים הם המתנגדים לרעיון ה"בקסטופ". תומכי הברקזיט טוענים כי כיוון שבריטניה לא תוכל לפרוש מתוכנית ה"בקסטופ" באופן חד-צדדי, אלא רק בהסכמה הדדית, הרי שהתוכנית עלולה להימשך ללא הגבלת זמן, ולכפות על בריטניה את תקנות המכס של האיחוד האירופי. דבר כזה, הם אומרים, יפגע ביכולתה של בריטניה לגבש הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם. תומכי ההישארות באיחוד האירופי, מנגד, מתנגדים לתוכנית ה"בקסטופ" משום שפירוש הדבר הוא שבריטניה תהיה כפופה לתקנות מכס וסחר שאין לה יד בקביעתן.

 

המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית מצפון אירלנד, השותפה בקואליציה של מיי, מתנגדת גם היא ל"בקסטופ", משום שהוא מעניק לצפון אירלנד יחס שונה מלאזורים אחרים בבריטניה. לדברי המפלגה, עובדה זו פוגעת בקשר בין צפון אירלנד לשאר הממלכה.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x