• תפריט
כלכלה ומדיניות

ארדואן נכנע, אבל גם 16.5% ריבית לא מנעו מהלירה לצנוח

אף שנשיא טורקיה לא שש להעלאת הריבית, השווקים לא הותירו לו הרבה ברירות. התלות של אנקרה בהון זר החלישה את הלירה הטורקית ב־21% השנה, ונראה כי רק רפורמה מבנית מקיפה תציל את המשק

בלומברג 21:4726.05.18

 

בשבועות האחרונים, בזמן שנשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן התקוטט עם ממשלת ישראל, הלירה המקומית צללה בחדות. אמנם הרבה עבר על טורקיה בשנים האחרונות, החל בניסיון הפיכה, דרך תפיסת עוד ועוד סמכויות בידי ארדואן וכלה בהתמודדות עם רסיסי מלחמת האזרחים בסוריה בגבולה הדרומי. כל אלה הם רקע למתרחש בכלכלה המקומית, אך אינם מספיקים כדי להסביר את ההידרדרות המתמשכת שלה. בסוכנות בלומברג מיפו את הסיבות להתרחשויות האחרונות במשק הטורקי.

 

ארדואן ארדואן צילום: איי אף פי

 

מה קורה בזמן האחרון ללירה הטורקית?

המטבע המקומי נשחק ב־21% מאז תחילת השנה, ובשבוע שעבר הבנק המרכזי העלה את הריבית ל־16.5% כדי למנוע את המשך הצניחה. המטבע היחיד שרשם ביצועים גרועים מאלה של הלירה הטורקית הוא הפסו הארגנטינאי. הגירעון בחשבון השוטף — מדד לחוסר האיזון של מדינה בהיקפי המסחר שלה — התנפח ליותר מ־5% מהתפוקה. גירעון זה הוא בין הגבוהים בין מדינות ה־G20. כל אלה הופכים את הלירה הטורקית לרגישה מאוד לבריחת הון. כשהזמנים טובים ומשקיעים שמחים לקחת סיכונים, כספים זורמים אל טורקיה ומחזקים את המטבע. אך המצב לאחרונה הוא בדיוק הפוך. לראיה, התשואה על אג"ח ממשלת טורקיה ל־10 שנים זינקה ליותר מ־15%, כל זאת עוד לפני שהבנק המרכזי העלה את הריבית.

 

למה הגירעון בחשבון השוטף מעמיק?

חלק מהבעיה הוא שטורקיה סובלת ממחסור במשאבי אנרגיה. לכן היא אחת מיבואניות הנפט הגדולות, ועליית מחירי הנפט המתמשכת ניפחה לה את החשבון. בנוסף, שיעור החיסכון הנמוך בטורקיה גרם לכך שהצמיחה המהירה שלה מומנה למעשה על ידי הלוואות מחו"ל. רוב הכסף המוזרם לאנקרה הוא בצורת מניות ואג"ח — כלומר נזיל וזמני. מצבה של טורקיה היה טוב יותר אם הכספים המושקעים היו מגיעים לחברות ומפעלים. כדי לשמר את ההשקעות האלה, טורקיה צריכה לשמר סביבת ריבית אטרקטיבית, מהלך שארדואן אינו שש לקראתו מסיבות פוליטיות.

 

איך הריבית עלתה למרות התנגדות ארדואן?

ארדואן התנגד להעלאת ריבית, והתעקש שהצניחה בשער הלירה היא רק זמנית ושאין צורך בהתערבות כדי לעצור אותה. אבל בסביבתו של הנשיא הטורקי כבר עבדו במרץ על תוכנית. ביום רביעי איבדה הלירה עוד 5.2% מערכה, והתוכנית נשלפה מהמגירה. הבנק המרכזי העלה את הריבית מ־13.5% ל־16.5% באותו הלילה. ארדואן התקפל, הלחץ מצד השווקים ניצח. הנשיא לא הודה בהפסד. "נמשיך לדבוק בעקרונות הגלובליים של מדיניות מוניטרית", הוא אמר אחרי העלאת הריבית, שהוסיפה לערך הלירה מעט יותר מ־2% שנמחקו אחר כך. אבל, ארדואן הבהיר שהוא לא ייתן לאותם עקרונות גלובליים "לגמור את טורקיה".

 

 

האם הריבית הגבוהה תפתור את הבעיות?

לא את כולן, אבל ריבית גבוהה יותר יכולה להציב את טורקיה על נתיב יציב יותר. הכלכלה צריכה להצטנן, היבוא צריך לרדת והגירעון בחשבון השוטף חייב להצטמצם. טורקיה צריכה ללוות פחות. המגזר הפרטי נהנה ממימון זר, ובכך חייב כספים בשווי 40% מהתפוקה המקומית הגולמית. מנגד, יש סכנה למגזר הבנקאי, שכן חלק מהלווים לא יוכלו לפרוע את חובותיהם בריביות גבוהות מדי.

 

האם יש פתרון ארוך טווח?

כן. רפורמה מבנית שתגביר את תחרותיות המשק הטורקי, תגדיל את היקף החסכונות ותקדם יותר השקעות בחינוך וטכנולוגיה. אלה יגדילו בתורם את הייצור של סחורות מקומיות בעלות ערך ואת הכנסות המדינה מיצוא. רק כך הלירה הטורקית תשתחרר מתלותה בהון זר.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x