• תפריט
כלכלה ומדיניות

פחות בנקים ונדל"ן: המצור על קטאר כיווץ את כוח הקנייה שלה

פחות משנה אחרי שקואליציה בראשות ערב הסעודית הטילה מצור כלכלי על קטאר, נאלצה קרן העושר שלה להזרים 20 מיליארד דולר לבנקים המקומיים. מצוקת הנזילות לא עצרה את ההיערכות לאירוח המונדיאל

דורון פסקין 11:3411.04.18

קרן העושר הריבונית של קטאר הזרימה 20 מיליארד דולר מהשקעותיה בחו"ל כדי להציל את הבנקים המקומיים ממשבר הנזילות שאליו נקלעו — על כך מדווחת סוכנות הידיעות בלומברג. משבר זה החל להתגלגל לאחר שמשקיעים ממדינות המפרץ משכו מהבנקים הקטאריים כ־30 מיליארד דולר.

 

המהלך מתבצע פחות משנה אחרי שמדינות ערביות בהובלת ערב הסעודית הטילו מצור כלכלי על קטאר, בשל מדיניותה הסוררת ותמיכתה בטרור. עתה, כך נראה, הלחץ עושה את שלו. שווייה של קרן העושר נאמד בכ־320 מיליארד דולר, אולם בחודשים האחרונים היא מצמצמת את פעילותה העולמית כדי לסייע למשק המקומי להתמודד עם השלכות הבידוד האזורי.

 

200 מיליארד דולר לכדורגל

 

בחודש שעבר מכרה הקרן את אחזקותיה בענקית תשתיות המים הצרפתית ואוליה תמורת 640 מיליון דולר. זאת נוסף על צמצום אחזקותיה בחברת מוצרי היוקרה טיפאני ובבנק קרדיט סוויס. עם זאת, לקרן העושר יש עדיין אחזקות במגוון חברות בינלאומיות, מבנק ברקליס ונדל"ן יוקרה ועד בתי אופנה אירופיים מובילים.

 

למרות המצור, נסיכות הגז העשירה בעולם ממשיכה להזרים מיליארדי דולרים לפרויקטי תשתית אדירים, זאת לקראת אירוח גמר אליפות העולם בכדורגל ב־2022. לפי הערכות, מוציאה קטאר כ־2 מיליארד דולר בחודש על הפרויקט, כאשר הסכום הכולל עד לשריקת הפתיחה אמור להסתכם בלמעלה מ־200 מיליארד דולר. ההיערכות כוללת לא רק אצטדיונים, אלא גם שדרוג ופיתוח של תשתיות התחבורה, בתי המלון, מרכזים רפואיים ונמלי הים והאוויר. כל אלה אמורים להתמודד עם זרם תיירים שכמוהו טרם נראה בנסיכות.

 

בתנאי המצור ובשילוב הדשדוש במחירי הנפט והגז נתקעה קטאר עם בור תקציבי של למעלה מ־20 מיליארד דולר. בנוסף, אווירת המשבר מרתיעה משקיעים זרים, מה שגרם לבורסה הקטארית לאבד כ־10 מיליארד דולר משווייה בתשעת החודשים האחרונים. עם זאת, כלפי חוץ קטאר משדרת "עסקים כרגיל" וטוענת כי השפעת המצור קטנה מהצפוי. החודש אף העלה הבנק המרכזי של קטאר את תחזית הצמיחה ל־2018 מ־2.5% ל־2.8%.

 

 

 

 

אתר פסולת גרעינית

 

המדינות השכנות אינן מתכוונות להרפות מהלחץ, זאת לנוכח מה שהן תופסות כהמשך הסיוע הקטארי לטרור ובייחוד לתנועת האחים המוסלמים, וכן ההסתייעות שלה באיראן ובטורקיה הנחשבות ליריבות המושבעות של המעצמה האזורית הנוספת - ערב הסעודית.

 

השבוע הודיעה ערב הסעודית כי היא תיישם תוכנית לבידודה הפיזי של קטאר, זאת באמצעות כריית תעלה מדרום לקטאר וביטול מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות באי סלווה שבשליטת הסעודים. מעבר זה היה צינור החמצן של הכלכלה הקטארית לפני שהוטל המצור, ודרכו עברו מדי יום מאות משאיות עמוסות בסחורות. עתה, במקום מעבר הגבול תקים ערב הסעודית בסיס צבאי שכבר אויש על ידי כוחות משמר הגבול שלה. לטענת הסעודים, הבסיס הוא מענה הולם להגעתם של מומחי צבא מטורקיה ומאיראן לקטאר.

 

עלות הפרויקט, המכונה על ידי הסעודים תעלת סלווה, צפוייה להגיע לכ־730 מיליון דולר. המימון יושג מגורמים במגזר הפרטי ומממשלת מדינת איחוד האמירויות. מי שאמורה לבצע את עבודות הכרייה היא החברה המצרית שהיתה שותפה להרחבת תעלת סואץ. לפי דיווחים במפרץ, בכוונת הסעודים להפוך את האי סלווה לאתר פסולת גרעינית עבור הכור שאותו הם מתעתדים להקים באישור הקהילייה הבינלאומית. עם זאת, הסעודים טרם מסרו לוח זמנים לביצוע הפרויקטים, ולכן בקטאר מתייחסים בשלב זה בזלזול לאיומים על בידוד פיזי.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x