$
כלכלה ומדיניות

מלחמת הסחר של טראמפ: הבלאגן זה העניין

הכרזת מכסי המגן הציתה סערה בינלאומית, אבל בעיקר הציפה את תהליך קבלת ההחלטות הכאוטי שמתרחש בבית הלבן

אורי פסובסקי 22:0404.03.18


"מלחמות סחר הן דבר טוב, וקל לנצח בהן", הכריז הנשיא דונלד טראמפ בסוף השבוע, הצית סערה בינלאומית, וגם הזמין לא מעט פרשנויות.

 

למשל: טראמפ רואה את העולם (בטעות) כמשחק סכום אפס; טראמפ תקוע בנוסטלגיה לכלכלה האמריקאית של שנות ה־60; כל משרה שיוסיף לתעשיית הפלדה עשויה לעלות לצרכנים האמריקאים מיליון דולר בגלל התייקרות המכוניות. בקיצור, אין היגיון במדיניות של טראמפ.

 

אבל, עוד לפני שמגיעים למסקנה הזאת, אפשר לשאול האם לטראמפ, או לבית הלבן, יש בכלל מדיניות.

 

תשובה אפשרית ניתן למצוא בשלל הדיווחים על השבוע הגרוע שעבר על נשיא ארה"ב לפני שהכריז על מלחמת סחר. לכאורה, תככי הבית הלבן הם פסקול בידורי נלווה שלא אמור לעניין במיוחד את מי שמנסה להבין לאן הולכת הכלכלה האמריקאית. המציאות אולי שונה.

 

דונלד טראמפ דונלד טראמפ צילום: גטי אימג'ס

 

מצב רוח איום ונורא

 

הנה טעימה מקורות הבית הלבן בימים האחרונים: ביום רביעי נאלץ טראמפ להיפרד ממנהלת התקשורת שלו, הופ היקס. הבית הלבן ידע לא מעט עזיבות בשנה החולפת, אבל היקס, שמלווה את טראמפ מתחילת הקמפיין, נחשבת למקורבת מאוד ולבעלת נוכחות מרגיעה במיוחד. לא זו בלבד, אלא שהיקס הודיעה על עזיבתה יום אחרי שהעידה בקונגרס במסגרת חקירת מעורבות רוסיה בבחירות, עננה שמעיבה על נשיאות טראמפ. לכך הצטרפו החדשות על חתנו ג'ארד קושנר, שלפי דיווחים ערבב בין עסקי הנדל"ן של משפחתו לשלל תפקידיו בבית הלבן ואיבד את הסיווג הבטחוני שלו. כל אלה (רשימה חלקית) הותירו את טראמפ, לפי הדיווחים, במצב רוח איום ונורא. הנשיא נהיה "מעורער", כך הגדיר זאת אחד מני המדליפים הרבים.

 

עד כאן הרקע לפגישת טראמפ עם בכירי תעשיית הפלדה והאלומיניום ביום חמישי, שגרמה לו להכריז על מכסי המגן. אבל אפילו הפגישה הזאת נערכה באופן ביזארי.

 

מסתבר (כך על פי רשת אן.בי.סי) ששר המסחר, ווילבור רוס, ארגן אותה מבלי לעדכן את הבית הלבן מי מגיע. הפגישה אפילו לא הופיעה בלו"ז הרשמי של הנשיא. וכך קרה שיועציו של טראמפ לא תדרכו אותו באופן מסודר וגם לא בדקו מה המשמעות המשפטית של ההכרזה.

 

גם הגרושות בסיפור

 

הבלגאן הזה נובע, בין השאר, מהתהפוכות בבית הלבן. רוב פורטר, מזכיר הסגל, האיש שאמור לוודא כי לטראמפ תגיע עמדה מוסכמת של יועציו, עזב בחודש שעבר, על רקע האשמות שתי גרושותיו שנהג כלפיהן באלימות. ופורטר, כדי להשלים את הסאגה, גם יצא עם היקס, מקורבתו של טראמפ. טראמפ תוקף את שותפות הסחר של ארה"ב כבר שנים, וגם עשה זאת במהלך הקמפיין. אבל היועצים הבכירים שלו, ובהם ראש הסגל ג'ון קלי והיועץ הכלכלי גארי קוהן, הצליחו לשכנע אותו עד כה לא לממש את האיומים. הקול שלהם, כך זה נראה, נבלע בהמולה של השבוע החולף, ויצרני הפלדה והאלומיניום מעבר לים הפכו למטרה נוחה לזעמו של הנשיא.

 

מי יודע, אולי גם ההחלטה על המכסים תתהפך בהמשך, גם אם זה נראה לא סביר. וזו הנקודה. זה לא שהמדיניות שמוביל טראמפ היא העיקר ותהליך קבלת ההחלטות הוא הסיפור המשני. תהליך קבלת ההחלטות הכאוטי מוביל למדיניות כאוטית. ספק אם זה משרת את האינטרסים של ארה"ב, או את הכלכלה העולמית.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x