שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

פופוליזם כמדכא צמיחה

הצמיחה הגלובלית ב־2017 צפויה להביס את התחזיות, אחרי משבר פיננסי מערכתי שהביא למיתונים עמוקים וממושכים. ומה עלול לקלקל זאת? התחזקות מנהיגים פופוליסטים בכלכלות מפותחות כמו צרפת ואיטליה

קנת' רוגוף 09:0819.04.17

אחרי תשע שנים מייגעות של הורדת תחזיות הצמיחה, קובעי מדיניות בתחום הכלכלה ברחבי העולם משפשפים את עיניהם בתדהמה: למרות גל של שיח פוליטי שהונע ברוח פופוליסטית, הצמיחה הגלובלית ב־2017 תעלה על הציפיות.

 

ואין מדובר רק בעוצמתה הייחודית של ארצות הברית. אף כי הצמיחה של כלכלתה חזקה מאוד, אירופה גברה על התחזיות באופן מרשים. אפילו עבור השווקים המתפתחים יש כאן חדשות טובות, זאת על רקע היערכותן להשפעת העלאות הריבית של הפד, אך עם תנאי פתיחה טובים יותר שייקלו עליהם את ההסתגלות.

 

חולשה של בנקים

 

קל להבין את התמונה הגדולה שהובילה לכך. משבר פיננסי מערכתי הביא למיתונים עמוקים וממושכים. כפי שכרמן ריינהארט ואנוכי צפינו לפני עשור (וכפי שכמה וכמה מומחים אוששו מאז באמצעות הנתונים שלנו), פרקי זמן של 6־8 שנים של צמיחה אטית מאוד אינם חריגים בנסיבות הללו.

 

אכן, בעיות רבות טרם באו על פתרונן, כולל החולשה של הבנקים באירופה, ממשלות מקומיות בסין הסובלות ממינוף יתר, ורגולציה פיננסית מורכבת שלא לצורך בארצות הברית. ועדיין, הזרעים של צמיחה בת־קיימא וממושכת כבר נשתלו.

 

מרין לה פן בעצרת בפריז, שלשום מרין לה פן בעצרת בפריז, שלשום צילום: איי אף פי

 

השאלה עתה היא, האם ההתעוררות הפופוליסטית בכלכלות המפותחות תטביע את הצמיחה?

 

לקראת פסגת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי שתתקיים השבוע בוושינגטון הבירה, ראשי בנקים מרכזיים ושרי אוצר יזכו במושבים הטובים ביותר בלב זירת ההתרחשויות. קשה להאמין כי הנשיא דונלד טראמפ לא יפגיז בציוצים את מי מהם שייעזו לבקר את התוכנית של ממשלו לסגת מהסכמי סחר פתוחים וממוסדות פיננסיים רב־צדדיים.

 

החודש אירח טראמפ את נשיא סין שי ג'ינפינג ב"ארמון החורף" שלו במאר־א־לאגו. אין להפריז בחשיבות של יחסי סין־ארצות הברית ובנזק שעלול להיגרם, אם שני הצדדים לא ימצאו את הדרך לשיתוף פעולה פורה.

 

ממשל טראמפ מאמין כי יש בידיו את כלי המיקוח שבאמצעותם יוכל לכייל את מערכת היחסים לרווחתה של ארצות הברית. זאת באמצעות מס על יבוא סיני או אפילו אי־פירעון סלקטיבי של למעלה מטריליון דולר בחוב לסין. אבל, מכסים בסופו של דבר יבוטלו על ידי ארגון הסחר העולמי, ואי־פירעון החוב האמריקאי יהיה מהלך מסוכן אף יותר.

 

אם יעלה בידי טראמפ לשכנע את סין לפתוח את כלכלתה לייצוא אמריקאי מוגבר ולסייע בריסונה של צפון קוריאה, הוא יוכל לרשום זאת לזכותו. אבל אם תוכניתו היא נסיגה חד־צדדית של ארצות הברית מסחר גלובלי, התוצאה תהיה קרוב לוודאי פגיעה בעובדים אמריקאים רבים למענם של מעטים.

 

נראה כי האיום על גלובליזציה דעך באירופה, בעקבות הפסדים של מועמדים קיצוניים באוסטריה, הולנד וגרמניה. אבל, התחזקות הפופוליסטים בבחירות הקרבות בצרפת או באיטליה תוכל עדיין לפרק את האיחוד האירופי ולגרום לפגיעה עולמית.

 

פוטין תומך בלה פן

 

המועמדת לנשיאות צרפת מרין לה פן רוצה לחסל את האיחוד האירופי משום שלדבריה, "תושבי אירופה לא רוצים אותו יותר". ובעוד הסקרים מראים כי המועמד הפרו־אירופי עמנואל מקרון יביס את לה פן בסיבוב השני של הבחירות שייערכו ב־7 במאי, אין אפשרות לחזות את תוצאות המרוץ הזה, במיוחד בהינתן תמיכתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בלה פן. בהתחשב בקושי לחזות את התנהלותו של ציבור בוחרים זועם, והיכולת המוכחת של רוסיה לבצע מניפולציות בתקשורת וברשתות החברתיות, יהיה זה חסר היגיון להניח כי הניצחון מונח בכיסו של מקרון.

 

הבחירות באיטליה יתקיימו רק בעוד שנה, אבל שם המצב גרוע אף יותר. באיטליה, המועמד הפופוליסטי בפה גרילו מוביל בסקרים וצפוי לגרוף כשליש מהקולות. בדומה ללה פן, גרילו רוצה לפרק את גוש היורו. ובעוד קשה לדמיין אירוע כאוטי יותר לכלכלה הגלובלית, קשה גם לדעת כיצד על איטליה להתנהל, לאחר שההכנסה לנפש ירדה במהלך תקופת החברות בגוש היורו. עם יחס חוב תמ"ג של 140% וקיפאון בצמיחת האוכלוסייה, עתידה הכלכלי של איטליה נראה עגום. אף כי רוב הכלכלנים סבורים עדיין כי יציאה מגוש היורו תהיה הרסנית, גוברים הקולות המאמינים כי היורו לעולם לא ייטיב עם איטליה וכי עדיף שתפרוש בהקדם.

 

כלכלות מתפתחות רבות מתמודדות עם פופוליסטים משל עצמן, או במקרה של פולין, הונגריה וטורקיה, עם פופוליסטים שכבר הפכו לאוטוקרטים. למרבה המזל, פד סבלני, סין עמידה (לעת עתה), ואירופה וארצות הברית בצמיחה יסייעו לרוב הכלכלות המתפתחות.

 

צריך מדיניות נבונה

 

התחזית לצמיחה הגלובלית משתפרת, ובאמצעות מדיניות נבונה, השנים הבאות עשויות להיות טובות קצת יותר מהקודמות, באופן ודאי עבור כלכלות מפותחות ואולי גם עבור רוב האחרות. אבל פופוליזם נותר עדיין גורם הסיכון המרכזי, ורק אם הצמיחה תתאושש בקצב מהיר דיו, הוא צפוי להישאר מחוץ למשחק.

 

הכותב הוא כלכלן ראשי לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, פרופסור לכלכלה ומנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד. פרוג'קט סינדיקט 2017, מיוחד לכלכליסט

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x