$
כלכלה ומדיניות

"נבוא לבדוק האם מעסיקים מתאמצים לגייס אמריקאים"

האיומים של טראמפ לנקוט יד קשה נגד חברות שישכרו זרים הגיעו לשלב המימוש. במהלך מרוכז חברו משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים כדי לצמצם את היקפה של תוכנית הוויזות 1B־H שמשמשת בעיקר את מגזר הטכנולוגיה

שירות כלכליסט 19:0304.04.17

במהלך הקמפיין הנשיאותי חזר והבטיח דונלד טראמפ לנקוט מהלכים בלתי מתפשרים נגד חברות שמתעדפות זרים על פני עובדים אמריקאים. עתה כשהוא יושב איתן בחדר הסגלגל, פועל הממשל של טראמפ באופן אגרסיבי על מנת לוודא כי ויזות לעובדים מיומנים בעמק הסיליקון לא יחולקו באותו קצב כמו בעבר.

 

 

 

במהלך שמהווה עליית מדרגה הודיע אתמול (ב') המשרד לביטחון פנים כי ינקוט יד קשה נגד תוכנית הוויזות מסוג 1B־H, זאת במקביל להשקת ההגרלה לוויזות של 2018. מעתה יגדילו גורמי אכיפה מטעם משרד ההגירה האמריקאי את מספר "ביקורי הבית" שהם עורכים במשרדי החברות השונות, "זאת כדי לבדוק האם מעסיקים הנסמכים על הוויזה מתעלמים ממחוייבותם לעשות מאמצים כנים כדי לגייס עובדים אמריקאים", ציין דובר מטעם המשרד.

 

מארק צוקרברג מארק צוקרברג צילום: בלומברג

 

במקביל פירסם משרד המשפטים האמריקאי אזהרה נגד ניצול לרעה של תוכנית הוויזה כדי להפלות נגד עובדים אמריקאים. "לא נאפשר זאת", נמסר בהודעת המשרד.

 

שתי המכות הללו מגיעות ימים ספורים אחרי ששירותי האזרחות וההגירה האמריקאיים פירסמו מדיניות שמגדירה מחדש את האופן שבו הממשל הפדרלי מעניק ויזות מסוג זה למתכנתים. כעת, במסגרת המדיניות החדשה, יהיה על חברות להוכיח כי המתכנתים שהן שואפות לגייס מחוץ לארה"ב אכן מבצעים עבודה מורכבת שמחייבת כישורים טכניים מיוחדים במינם.

 

אינפוסיס וטאטא על הכוונת

 

שורת המהלכים הללו, אומרים אנליסטים, מכוונת ישירות ובאופן מיידי לבטן הרכה של ענקיות מיקור חוץ כמו אינפוסיס וטאטא ההודיות. עם זאת, גם ההשפעה על עמק הסיליקון צפויה להיות דרמטית, זאת חודשים ספורים לאחר סיומו המפתיע עבור רבים, של קמפיין נשיאותי שהפנה חצים מורעלים נגד התעשייה.

  

במרץ 2016 הבטיח טראמפ מפורשות "לשים קץ לצמיתות לניצול של הוויזה מסוג 1B־H כתוכנית לשכירת כוח עבודה זול", ולחייב מעסיקים לשכור אמריקאים, על כל ויזה כזו ותוכנית הגירה שהם מיישמים. גורמים אחרים בקמפיין, כמו הסנטור דאז ג'ף סשנז, המכהן כיום כשר המשפטים, השמיעו ביקורת חריפה נגד בכירים בתעשייה כמו מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג, על כך שהם מבקשים להרחיב את תוכנית הוויזות הזו.

 

 

 

גורמים רבים בתעשיית הטכנולוגיה ציפו לאחר מכן מטראמפ כי יפרסם צו נשיאותי שמצר את היקף תוכנית הוויזה. אף שצו מפורש כזה לא פורסם, כן ננקטו מהלכים להאטת קצב הנפקת הוויזות המסויימות הללו.

 

"ממשל טראמפ יאכוף חוקים שמגנים על העובדים האמריקאים מפני נהלי שכירת עובדים שקיימת בהם אפליה", הודיע דובר הבית הלבן שון ספייסר.

 

ויזות מסוג 1B־H מאפשרות לבעלי תארים אקדמיים לעבוד בארה"ב למשך תקופה של עד שש שנים, במידה שמעסיק אמריקאי יביע רצון מראש בשכירת שירותיהם. הוויזות משמשות חברות רב־לאומיות כדרך להביא אנשים מחוץ לארה"ב לעבודה במדינה, כאשר המשתמשות הבולטות הן חברות הודיות שמספקות יעוץ טכנולוגי.

 

הלכה למעשה, חברות מיקור חוץ שהמטה שלהן בהודו מקבלות כמעט 70% מהוויזות הללו ומשלמות בדרך כלל משכורות נמוכות יותר לעובדיהן מאשר חברות טכנולוגיה שבסיסן בארה"ב. בשנה שעברה הגישו מעסיקים בקשות לוויזה מסוג 1B־H עבור יותר מ־13 אלף מתכנתים, במשכורת ממוצעת של כ־72 אלף דולר בשנה - כך לפי נתוני בלומברג. מתכנתים היוו כ־12% מכלל הבקשות שאושרו על ידי משרד העבודה האמריקאי ב־2015, כאשר מתוכן יועדו 41% למשרות ברמת השכר הנמוכה ביותר. זו חלה על משרות שהגדרתן הינה ביצוע משימות שגרתיות שאין מעורבת בהם מחשבה עצמאית רבה.

 

 

 

ברקע המהלכים החדשים הציגו מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד מספר הצעות חוק. כך, למשל, עשויה אחת מהצעות החוק הללו להמיר את ההגרלה הקיימת במערכת שנותנת עדיפות לחברות שמשלמות משכורות גבוהות יותר. אחרת תאסור על חברות להמיר עובדים מיומנים אמריקאים בכאלה שיגיעו על ויזת 1B־H.

 

גם מחוץ לממשל הפדרלי, ישנם מי שסבורים שהמערכת זקוקה לניעור רציני. סקוט קורלי, מנכ"ל קומפיט אמריקה, אגודה של מעסיקים המסתמכים על מהגרים בעלי מיומנויות גבוהות, אמר אתמול כי הרפורמה בתוכנית הוויזות צריכה להיות נדבך ברפורמה נרחבת של מדיניות ההגירה האמריקאית. לדבריו, "מערכת ההגירה המיושנת שלנו מסתמכת באופן ניכר על קטגוריה אחת זמנית של ויזות, 1B־H, כדי לאשרר כל סוג של עובד זר שאנחנו מגייסים. התוצאה היא כאוס, חוסר יעילות וביקורת".

 

הניירת דוהרת: החלום האמריקאי מתרחק

 

תוכנית הוויזות מסוג 1B־H, שזוכה באופן כללי לביקושים ערים - חלון הבקשות נסגר בשנים האחרונות בתוך שבוע אחד - מוצפת השנה במספר רב מהרגיל. זאת בשל החשש בקרב חברות ממהלכיו של טראמפ.

 

בשנה שעברה הוגשו 236 אלף בקשות כבר בשבוע הראשון, ולאחריו הכריז הממשל כי לא יעבד בקשות נוספות. השנה, בשל הלחץ הנוסף, ממהרות החברות להגיש את הבקשות בהקדם האפשרי, מה שגרם לתורים ארוכים של משאיות חברות השילוח, המשתרכים לפני הכניסה למרכזי עיבוד הבקשות ברחבי ארה"ב.

 

כך למשל, המשאית הראשונה שעמדה בתור אתמול בקליפורניה, הובילה 15 אלף מעטפות עם מסמכים. "אנחנו מלאים ויש עוד משאיות בדרך", אמר ל"ניו יורק טיימס" אנדרו לניו מחברת השילוח פדקס, שבאותו יום חזר עם המשאית שלו פעמיים.

"כמעט כל הלקוחות שלנו דרשו שהטפסים שלהם יגיעו למרכזי המיון כבר ביום הראשון", ציין עורך הדין גרג מק'קול מפירמת עורכי דין בסיאטל שהכינה 150 בקשות. "הם רצו לוודא שהבקשה שלהם תיקלט".

 

הבחירה בזוכים בוויזה מתבצעת אמנם בהגרלה ממוחשבת, אבל החברות נדרשות עדיין למלא ערימה של טפסים בעובי כולל של 5 ס"מ. במרכז עיבוד הבקשות בלגונה ניגואל בקליפורניה מועסקים 1,500 עובדים המטפלים בהררי הטפסים. כ־40 מהם מופקדים על פתיחת המעטפות השמנמנות שמגיעות ללא הפסקה ארוזות במכלים בגובה של כמעט שני מטרים. לאחר מכן מועברים הטפסים למחסן עצום ממדים, שבו הם עוברים מיון לבקשות מבעלי תואר ראשון ושני.

 

 

 

על אף שמדובר בסינון מועמדים למשרות הייטק, ההליך ידני ומאוד לא טכנולוגי, שלא לדבר על כך שהוא אינו חסין מפני טעויות אנוש מצערות. כך, למשל, באחת השנים גמא אחד הנהגים יותר מ־80 ק"מ למרכז המיון בוורמונט, מבלי שהבחין כי הדלת האחורית פתוחה והמטען היקר נשפך לכביש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x