$
כלכלה ומדיניות

ברקזיט

השפעת העזיבה הבריטית כבר עומדת למבחן בספרד

היום ילכו הספרדים לבחירות בפעם השניה בחצי שנה. אלא שהפעם יהדהדו בקלפיות תוצאות משאל העם בבריטניה. המרוויחה הגדולה שמסתמנת מהחלטת הבריטים היא מפלגת פודמוס האנטי־ממסדית

רן אברמסון 08:1526.06.16
כמעט 60 שנה אחרי ש-6 מדינות אירופיות הפכו את הגוף האירופי המשותף הראשון – קהילת הפחם והפלדה האירופית – לקהילה הכלכלית האירופית, שהתפתחה אחר כך לשוק האירופי המשותף ולאיחוד האירופי, הפרויקט השאפתני הזה עומד בפני מבחנו הגדול ביותר.

 

היפרדות של בריטניה מהאיחוד האירופי עלול להפוך לתהליך כואב והרסני שיביא להתמוטטות שני הצדדים השותפים אליו. בריטניה, שנוסף על הנזק הכלכלי שהיא תספוג בטווח הקצר עשויה להתמודד בפני דרישה מחודשת של הסקוטים לעצמאות והצפון אירים לאיחוד עם הרפובליקה של אירלנד, והאיחוד האירופי, שהתקוממות הבריטית בקלפיות נגדו עלולה לגרור התקוממויות דומות במדינות חברות נוספות.

 

תקדימיות ההתרחשויות בבריטניה גרמו לבלבול מסוים באשר לתהליך ההיפרדות. זה יהיה מבוסס על סעיף 50 באמנת ליסבון, האמנה המכוננת של האיחוד האירופי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. לפי סעיף זה, על מדינה המבקשת לפרוש מהאיחוד לסכם את תנאי הפרישה עם עם הנציבות האירופית, ולהשלים את הפרישה בתוך שנתיים מרגע החלת הסעיף. הדברים שיונחו על שולחן המשא ומתן בבריסל הם למעשה אלפי חוקים, תקינות והסכמים שאליהם מחויבת בריטניה. כך למשל, שני הצדדים יצטרכו להחליט ממתי ייאבדו מחזיקי דרכון בריטי את הזכות להתגורר ולעבוד במדינות אחרות באיחוד ולהפך. או למשל, ממתי התקינה האירופית על סחורות ושירותים כבר לא תחול על בריטניה.

 

במקביל, סביר להניח שממשלת בריטניה, שצפויה להתחלף באוקטובר בעקבות התפטרותו של ראש הממשלה המכהן דיויד קמרון, תנסה לשאת ולתת על הסכמים חדשים שינסו לשמר ככל שניתן את היתרונות שהעניקה החברות באיחוד האירופי לממלכה.

 

בכירים באיחוד כמו יו"ר הפרלמנט מרטין שולץ ונשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר כבר הצהירו כי בריסל שואפת להיפרד מבריטניה מהר ככל שניתן. החשש האירופי הגדול ביותר הוא שמשאל העם הבריטי הצית תהליך מתגלגל שיביא לשורת משאלי עם על פרישה מהאיחוד במדינות החברות.

 

ד"ר פרנסיסקו דה בורחה לסראס, שעומד בראש שלוחת מדריד של המועצה האירופית למדיניות חוץ (גוף מחקר שאינו מסונף לאיחוד האירופי, ר"א) סבור שהפילוג הפוליטי בשני הצדדים עלול להקשות על המשימה. "יש שתי זוויות לדיון על הפרידה. ראשית, צריך לשאול מה תהיה עמדת המיקוח של בריטניה, הרי נראה שהם עומדים בפני משבר שלטוני וצריך לזכור שהצד של תומכי הברקזיט לא פירט יותר מדי איך הוא מתכוון להיפרד מהאיחוד", לסראס מציין ש"סימן לבלבול אצל הבריטים הוא העובדה שהממשלה שומרת על עמימות באשר למועד ההחלה של סעיף 50, בניגוד להצהרות לפני משאל העם, שדיברו על החלה מיידית שלו".

 

באשר לצד של בריסל, לסראס מסביר שקיימת מחלוקת בין מדינות שונות באיחוד. "מדינות כמו צרפת למשל חושבות שההיפרדות צריכה להיות מהירה וכואבת, כיוון שהן רואות בכך את הדרך היחידה לשמור על יציבות האיחוד האירופי. מדינות אחרות סבורות שאסור לאיחוד להציג עמדה קשה מדי כלפי הבריטים. גם ספרד מחזיקה בעמדה הזו בגלל הקשרים הכלכליים שלנו עם בריטניה. כך שהמאבק בתוך האיחוד הוא בין אלו שמבכרים יציבות פוליטית, לבין אלו שמבכרים יציבות כלכלית".

 

ספרד עשויה להיות המדינה האירופית הראשונה שבה תורגש ההשפעה של פרישת בריטניה על הפוליטיקה המקומית. במדינה ייערכו היום בחירות חוזרות לפרלמנט, מכיוון שלאחר בחירות שנערכו בדצמבר האחרון לא הצליחו המפלגות להגיע להסכמה על השגת קואליציה. המפלגה ששברה את הכלים אז הייתה פודמוס, מפלגת שמאל צעירה מאוד, פופוליסטית ואנטי ממסדית, שנעשתה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הספרדי בדצמבר. המפלגה כבר נהנתה ממומנטום חיובי ופרשנים העריכו שהבחירות החוזרות יגדילו את כוחה.

 

עם זאת, לסראס נמנע מלסמן את פודמוס כמרוויחה הגדולה של הפוליטיקה הספרדית ממשאל העם בבריטניה. "קשה להגיד עד כמה תוצאות המשאל בבריטניה ישפיעו על הבחירות. פודמוס אמנם עברה למרכז הבמה בגלל עמדותיה הפופוליסטיות וההתנגדות הנחרצת שלה כלפי מדיניות האיחוד האירופי. אבל לא ברור אם ואיך זה יבוא לידי ביטוי בבחירות ביום א', כי היא צברה מומנטום גם לפני כן בברצלונה, בוולנסיה ובמקומות נוספים. כך שהברקזיט הפך לאלמנט בקמפיין, אך בגלל סמיכותו לבחירות קשה לנחש מה תהיה ההשפעה שלו".

 

ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי מצביע בבחירות בדצמבר 2015 ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי מצביע בבחירות בדצמבר 2015 צילום: רויטרס

 

מזכ"ל פודמוס פבלו איגלסיאס הגיב במתינות על תוצאות משאל העם על פרישת בריטניה מהאיחוד וכתב בחשבון הטוויטר שלו כי "מדובר ביום עצוב עבור אירופה. עלינו לשנות כיוון. אף אחד לא היה רוצה לעזוב אירופה מאוחדת וסולידרית, עלינו לשנות את אירופה". עמדה דומה לזו של פודמוס השמיע שר האוצר היווני לשעבר יאניס ורופאקיס, שתמך בהישארות בריטניה באיחוד האירופי ואף הקים תנועה אזרחית לרפורמה באיחוד האירופי בשם DiEM25 (ראשי תיבות של "דמוקרטיה באירופה 2025"), כתב מאמר דעה בגרדיאן הבריטי שבו הוא מתח ביקורת על האיחוד והאשים את שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה בהכתבת חזון לפיו "מדיניות הצנע תשלוט באירופה, באמצעות מעט גזרים והרבה מקלות". מסר ממתן נשמע גם מהתנועה האנטי ממסדית האיטלקית חמשת הכוכבים, שמועמדותיה זכו בשבוע שעבר בבחירות לראשות עיריית רומא וטורינו. באתר האינטרנט של התנועה עוד לפני שנודעו תוצאות המשאל הבריטי כי "הדרך היחידה לשנות את האיחוד האירופי היא באמצעות שינוי במוסדותיו, לכן אנחנו תומכים בשינוי מבפנים ולא באמצעות יציאה מהאיחוד".

 

דברים דומים משתמעים מדבריה של ראש המרכז ללימודים אירופיים במרכז הבינתחומי הרצליה ד"ר אסתר לופטין, שסבורה שתוצאות משאל העם הבריטי הן איתות עבור מוסדות האיחוד בבריסל, שלא היו קשובים מספיק לאזרחים, לא רק בבריטניה אלא באיחוד כולו.

 

"לאיחוד האירופי יש הישגים מדהימים, הוא הצליח להביא יציבות ושלום איזורי בין מדינות אירופה ואפילו זכה בפרס נובל לשלום על כך", היא אומרת בראיון לכלכליסט. "אבל צריך לזכור שהאיחוד משרת את האזרחים שלו, ומבחינת רבים מהם מדובר בגוף שמזלזל בחששות ובדאגות שלהם. הנחת היסוד מאחורי הקמת האיחוד הייתה שהוא אמור להביא לרווחה כלכלית לצמיחה ולביטחון. אבל הוא לא שידרג את רמות הרווחה של אירופאים רבים. מבחינתם הוא לא סיפק את הסחורה", היא מסבירה. "הוא כשל בטיפול בסוגיות רגישות כמו ביטחון, כלכלה והגירה. הציבור האירופי סבור שמדיניות ההגירה לאיחוד היא יותר מדי ליברלית וההנהגה לא הפנימה את המסר הזה. רק בשנה שעבר ראינו את אנגלה מרקל פותחת את שערי גרמניה ליותר ממיליון מהגרים, ויש שילוב מסוכן בין הגירה לבין טרור. שיעורי האבטלה באיחוד גבוהים, במיוחד בקרב הצעירים. האיחוד צריך לערוך דין וחשבון עם עצמו", היא פוסקת.

 

בכירים באיחוד הצביעו על קשר בין משאל העם בבריטניה לבין המאבקים הפנימיים של המפלגה השמרנית השלטת ויו"ר הפרלמנט שולץ אף הצהיר כי "יבשת שלמה הפכה להיות בת ערובה של קרב בתוך המפלגה השמרנית", כשהוא מתייחס לא רק להחלטתו של קמרון לערוך את משאל העם כדי לפתות קולות מהימין הבריטי, אלא גם להחלטתו לא להפעיל באופן מיידי את סעיף 50 באמנת ליסבון.

 

לופטין סבורה כי להתרחשויות בבריטניה יש יסודות עמוקים יותר. "ההצבעה הייתה חד משמעית נגד האיחוד האירופי ולא כנגד קמרון. הנהגת האיחוד לא הייתה אחראית והציבור בבריטניה הודיע שהוא לא מוכן לשלם. אם במשך שנים הציבור האירופי לא מרוצה ממדיניות ההגירה, האיחוד היה צריך להתנהג בהתאם. אם במשך שנים לא התלהב מרעיון האיחוד המוניטרי והוא נעשה בכל זאת, האיחוד היה צריך להביא את זה בחשבון. ההחלטות שההנהגה האירופית קיבלה לא היו נכונות".

 

לופטין מסבירה שלאירופים יש הרבה מאוד מה להפסיד בהיפרדות מבריטניה, והחשש מכך יבוא לידי ביטוי בדיונים על תהליך העזיבה. כדוגמה היא מביאה את הכלכלה הגדולה ביותר באירופה. " אם מסתכלים על היקף הסחר בין בריטניה לבין לגרמניה, למשל, ברור שלגרמנים יש אינטרס לאפשר חופש תנועה של סחורות ואנשים. כל רכב שני בבריטניה מגיע מגרמניה. זה נכון גם לגבי מדינות נוספות שנהנות מסחר עם בריטניה. ביטול ההסכמים יכניסו את האיחוד האירופי לגירעון מסחרי אדיר". בהתאם, לופטין סבורה שהנזק העיקרי מפרישה בריטית מהאיחוד תהיה דווקא בצד האירופי. בריטניה לא תהיה זו שתסבול בעתיד הרחוק. האיחוד האירופי יסבול יותר. ראינו כלכלנים שצפוי לאיחוד המוניטרי של אירופה עתיד מזהיר והם טעו. אני נוטה להאמין שהם טועים גם עכשיו".

 

אבל, לופטין רואה במצב הנוכחי גם צדדים חיוביים. "תוצאות המשאל בבריטניה הן כישלון היסטורי של האיחוד האירופי, אבל גם הזדמנות היסטורית עבורו לערוך רפורמה ולתקן", היא מסכמת.

 

לסארס, לעומתה, רואה רבדים נוספים, ומסוכנים יותר, של ההצבעה בעד ברקזיט. "אם מסתכלים מקרוב על הרטוריקה של תומכי הברקזיט אתה רואה שהם יוצאים נגד הדברים שדווקא עובדים באיחוד האירופי– גבולות פתוחים, סחר חופשי, רב תרבותיות. לפוליטיקאים מהימין הקיצוני כמו נייג'ל פאראג' בבריטניה, חירט וילדרס בהולנד ומרין לה פן בצרפת לא באמת אכפת מהשלכות מדיניות הצנע, למשל. הם פשוט נגד זרים ונגד הגירה. אם בוחנים את העובדות, אז הדברים שמפחידים אנשים כאלה הם הדברים שהאיחוד האירופי הצליח בהם. לסארס מסייג את דבריו ומציין ש"חייבים להיות כנים, יש טעויות שהאיחוד עשה שליבו את הכוחות האלה. אבל בסופו של דבר ההצבעה הבריטית היא התקפה על מהותו של האיחוד האירופי".  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x