$
כלכלה ומדיניות

"הפרטנו את הרכבת בבריטניה בלי שהבנו למה עשינו את זה"

מחירי הכרטיסים זינקו למעלה, תנועת הרכבות הפכה לבלתי יעילה והציבור קיבל שירות פחות טוב - זה מה שקרה בבריטניה כתוצאה מהפרטת הרכבות במהלך שנות התשעים. כמה לקחים שחשוב לשמוע לפני ההפרטה המתוכננת ברכבת ישראל

יואב בורנשטיין, לונדון 20:3723.10.11

הנסיעה ברכבת מלונדון לליברפול יכולה להיות דבר לא פשוט. כפי שקרה לכותב שורות אלו, אפשר למשל לעלות בטעות על רכבת פרברית של חברה אחרת ולהתעכב עוד שעה בדרכים. יותר מ־20 חברות שונות מפעילות את שירותי הרכבת בבריטניה, רובן המכריע בבעלות פרטית. את המבנה המורכב הזה, שעלול לבלבל גם את הנוסעים המנוסים ביותר, יצרה ממשלת בריטניה במהלך שנות התשעים.

 

הפרטת הרכבת היתה למעשה ההפרטה הגדולה האחרונה, וחלק מהמצע של השמרנים בבחירות. במסמך ממשלתי שחובר ב־1992 נכתב שהיא "תעשה שימוש נבון יותר במסילות, תהיה קשובה יותר לצרכן, תעלה את איכות השירות ותיתן תמורה גדולה יותר לנוסעים". כמעט שני עשורים אחרי ההפרטה, ברור לכל כי אף אחת מהבטחות אלה לא התממשה.

נוכח הכוונה של רכבת ישראל להוציא חלק מעבודות התחזוקה של קרונותיה למיקור־חוץ אצל חברות פרטיות, כדאי להתבונן שוב בניסיון הבריטי הבלתי מוצלח לשדך בין רכבת לבעלות פרטית.

 

בשולחן בקרון הרכבת לליברפול יושבות שלוש נשים אנגליות מבוגרות, שנוסעות ברכבות לעתים תכופות. אני מציג בפניהן את היתרונות שהועלו במסמך והן אומרות שהרכבות נעשו יותר גרועות, כמעט מכל בחינה: מחירי הכרטיסים עלו (בעיקר בשעות השיא) והשירות לא השתפר. "הרכבות מלוכלכות יותר עכשיו. יש פחות גאווה בעבודה, וההנהלה מעולם לא יוצאת מהמשרד לבדוק מה קורה", אומרת אחת מהן.

 

 

דוגמה איך לא לבצע הפרטה

 

בעולם מסתכלים על הניסיון הבריטי כדוגמה כיצד לא לבצע הפרטה, וגם הממשלה הבריטית מודעת לכישלון ההפרטה. היא אפילו הפכה כאן למחזה שהוצג בתיאטרון הלאומי. למרות זאת, הממשלה אינה בטוחה מהי הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה. בחודש מאי האחרון פורסם דו"ח ממשלתי שלפיו הרכבות בבריטניה פחות יעילות ב־40% מבשאר אירופה, בעוד שהמחירים גבוהים ב־30%. זאת למרות עלייה של 57% במספר הנוסעים ברכבת מאז 1997. מחבר המסמך, סר רוי מקנלטי, טוען שאם ייושמו ההמלצות שלו יהיה אפשר לחסוך מיליארד ליש"ט בכל שנה החל מ־2019. לדבריו, ניתן היה לצפות שלאור העלייה במספר הנוסעים מחירי הכרטיסים דווקא יירדו, כיוון ששיעור ההוצאות הקבועות בהפעלת רכבת גבוה יחסית.

 

המחיר הגבוה של הנסיעה ברכבת לא נופל רק על הנוסעים, אלא גם על משלם המסים הבריטי. לפי כריסטיאן וולמר, שחיבר חמישה ספרים על הרכבת הבריטית, לפני ההפרטה הרכבות עלו למשלם המסים הבריטי כמיליארד ליש"ט בשנה, והיום המחיר הוא כ־5 מיליארד ליש"ט בשנה. "הפרטנו את הרכבת מבלי שהיה לנו מושג למה עשינו את זה", הוא אומר ל"כלכליסט", "והיא פוצלה בדרך מורכבת מאוד. באופן בסיסי, רכבת זה עסק שלעולם לא יכניס כסף, אז הרווח בעצם מגיע מהסובסידיות של הממשלה. לא יוזרם לשם הון פרטי משמעותי כיוון שזו תעשייה שמפסידה כסף. אני לא מבין מה היתרון בהפרטה".

 

מקנלטי מצא שהמענקים הממשלתיים לא משפרים את איכות השירות ולא מעודדים את החברות השונות להוריד מחירים. המלצה נוספת, שספגה ביקורת רבה, היא הורדת מספר העובדים בתחנות, כך שבתחנות קטנות לא יהיו עובדים כלל והן יעבדו באופן אוטומטי. בעיה נוספת שהוזכרה בדו"ח היא התמחור המסובך של כרטיסי הרכבת. לדוגמה, אדם יכול לשלם על נסיעה 10 ליש"ט אם יזמין את הכרטיס כמה שבועות מראש, 25 ליש"ט אם יזמין יום לפני דרך האינטרנט ו־50 ליש"ט אם יקנה את הכרטיס ביום הנסיעה. בהיבט החיובי הדו"ח מציין שהיקף הנסיעות ברכבת בבריטניה עשוי להכפיל את עצמו עד 2030. "למעט מגזרים יש ציפיות לצמיחה כה מרשימה", נכתב במסמך.

 

"הלאמה תביא לחיסכון"

 

דו"ח אחר שפורסם לפני כחודש על ידי "תחבורה לאיכות חיים", גוף הממומן על ידי ארגוני העובדים, טוען שהלאמה של הרכבת בבריטניה תביא לחיסכון של כמיליארד ליש"ט בשנה. מחברי הדו"ח ערכו גם סקר, ולפיו רק 19% מהנשאלים בו השיבו כי הרכבות בבריטניה צריכות להישאר בבעלות פרטית.

 

תוכנית ההפרטה המוצעת בישראל מתייחסת לתחזוקת הקרונות. בבריטניה אחראית חברת נטוורק רייל, חברה שהוקמה על ידי הממשלה שלא למטרות רווח, על תחזוקת התשתית. את הרכבות עצמן מתחזקות החברות הפרטיות שמפעילות אותן. וולמר, שמכיר את הרכבת בישראל, אומר שמהלך של הפרדת התחזוקה יהיה מיותר: "אפשר לעשות את זה, אבל רק בתחזוקה 'כבדה'. אני לא חושב שיש טעם בהפרטה של תחזוקה יומיומית, כיוון שצריך כוח עבודה שיהיה לחלוטין תחת שליטתך ולא תחת שליטה של חברה פרטית. יכולה להתעורר בעיה במיקור־חוץ כשאתה מוצא את עצמך משלם על החלפת נורה. כשאתה עושה מיקור־חוץ לפרויקטים מורכבים יותר, נניח לשנה־שנתיים, זה הגיוני".

 

אחרי כמה דקות של שיחה שואלת אחת הנשים האם יש לנו רכבות בישראל, ומתעניינת בנוגע לאיכות שלהן. "הרכבות בסדר גמור", אני אומר, "אבל עכשיו מדברים על הפרטה". "באמת?", הן מתפלאות, "אל תעשו את זה. אל תלמדו מהבריטים ומהאמריקאים — הם לא חכמים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x