איטליה: הקבינט אישר קיצוץ של 45 מיליארד יורו

הקבינט של ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני אישר בסוף השבוע קיצוצים תקציביים בשווי 45.5 מיליארד יורו (64 מיליארד דולר), זאת כדי לאזן את התקציב ולנסות ולשכנע את המשקיעים שהמדינה יכולה לרסן את גירעונה, הנחשב לשני בגודלו בגוש היורו. לפי דיווח של סוכנות בלומברג, השרים האיטלקים הצביעו פה אחד בעד תוכנית הצנע.

"הלב שלנו שותת דם כי תמיד האמנו שלא נכניס את ידינו לכיסי האיטלקים, אבל התרחיש הבינלאומי השתנה משמעותית", אמר ברלוסקוני במסיבת עיתונאים שערך שלשום מיד לאחר ישיבת הקבינט. לדבריו, "האמצעים הם בכיוון שהבנק המרכזי האירופי רצה".

הקיצוצים כוללים אמצעים בסך 20 מיליארד יורו שנועדו בלעדית לצמצום הגירעון ל־1.4% מהתמ"ג בשנה הבאה. קיצוצים נוספים בסכום של 25 מיליארד יורו ייכנסו לתוקף ב־2013 כדי לסייע באיזון התקציב שנה לפני המועד שהממשלה התחייבה לו בתוכנית המקורית בסך 48 מיליארד יורו בחודש שעבר.

הפגנה ברומא במחאה על המצב הכלכלי, במאי צילום: איי אף פי

במסגרת התוכנית שאושרה יועלו מס רווחי הון והמסים על בעלי הרווחים הגדולים ביותר ויצומצמו ההוצאות הממשלתיות והמימון לממשל האזורי. בין היתר, יבוטלו כ־36 מחוזות, וקרוב ל-1,500 יישובים קטנים (עם אוכלוסייה המונה עד 1,000 איש) ימוזגו לתוך ישויות עירוניות גדולות יותר. הדבר יאפשר לחסוך הוצאה גדולה על תקצוב פקידים. במקביל יקוצצו סובסידיות בגובה 6 מיליארד יורו לרשויות מקומיות במהלך שנת 2012 ובעוד 2.5 מיליארד דולר ב־2013. כמו כן במהלך השנתיים הקרובות יקוצצו 8 מיליארד יורו מהמשרדים הממשלתיים.

איטלקים רבים יחושו בצעדי הצנע ויוטל עליהם מס חדש המכונה "מס הזדהות", שיחול עליהם בשנים 2012 ו־2013. מדובר במס בגובה 5% מההכנסה שישולם על ידי מי שמרוויח מעל 90 אלף יורו בשנה ו־10% לאלה המשתכרים מעל 150 אלף יורו בשנה. מס רווח הון יעלה מ־12.5% ל־20% ויועלה גיל הפרישה לנשים המועסקות במגזר הפרטי.

התוכנית כוללת עוד שורה ארוכה של צעדים, בהם העברת חגים אזרחיים לימי ראשון. בין הית,ר יזוזו חגיגות יום הרפובליקה האיטלקית, זאת כדי להגדיל את מספר ימי העבודה בשנה. כמו כן תתבצע רפורמה מקיפה בשוק התעסוקה כך שגיוס ופיטורי העובדים יהפכו לפשוטים יותר, ומעסיקים יוכלו להציע חוזים גמישים יותר לעובדיהם.

התוכנית עברה ברומא במסגרת צו, כך שהיא תיכנס לתוקף מיד ועליה לקבל את אישור בית הנבחרים בתוך 60 יום. שר האוצר האיטלקי ג'וליו טרמונטי שהשתתף יחד עם ברלוסקוני במסיבת העיתונאים הבטיח כי במסגרת תוכנית הצנע לא יקוצצו הוצאות ממשלתיות על מערכת הבריאות, חינוך, מדע ותרבות. הוא הדגיש כי רוב הסעיפים התקבלו בהתאם לדרישה של הבנק המרכזי של גוש היורו וציין כי במקביל לקיצוצים תפעל הממשלה להגדלת ההכנסות שלה ובין היתר תטיל קנסות כבדים על חברות המעלימות מסים.

אבל התבטאות זו של טרמונטי לא באמת שכנעה את כולם: יו"ר התאחדות המחוזות של איטליה ג'וזפה קסטיליונה מתח ביקורת נוקבת על התוכנית תוך שהוא מדגיש שקיצוץ בתקציבים של רשויות מקומיות יביא לירידה בתקצוב של בתי ספר ובטיחות בכבישים. "הצעדים הפיסקאליים נראים לנו בלתי צודקים בעליל", הוא אמר.

ג'אן מריה גרוס־פיאטרו, לשעבר יו"ר חברת כבישים מובילה, אמר כי "ממשלות משמאל ומימין המשיכו לבזבז כספים ללא מגבלה במהלך העשור האחרון ובזבזו 10 שנים מאז המעבר ליורו". לדבריו, "עכשיו כולנו צריכים לדרוש הקרבות מכל האיטלקים למרות שיכולנו להימנע מכך", הוא אמר בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.

הבנק המרכזי האירופי ביקש מאיטליה לקצץ עוד בתקציב לפני שירכוש את החוב של המדינה בשוק, בניסיון לעצור את הריביות המשתוללות והנובעות מחוסר האמון שמביעים המשקיעים באג"ח הממשלתיות של מדינות האזור. התשואות על האג"ח הממשלתיות של איטליה ל־10 שנים צנחו ב־105 נקודות בסיס מאז שהבנק המרכזי האירופי החל את הרכישות ב־8 באוגוסט, לאחר שהגיעו לשיא של עידן היורו (6.3%), עקב החששות שאיטליה תהיה קורבן החוב הבא של אירופה.

קיארה קרמונזי, אנליסט ביוניקרדיט בנק, אמר לבלומברג כי העובדה שהתערבות זו הצליחה להוריד את הריבית "מעידה על ביקוש בריא לאג"ח של ממשלת איטליה". ככל שהתשואות לפדיון נמוכות יותר, כך מעיד הדבר על ביטחונם של המשקיעים שהממשלה הספציפית תעמוד בהתחייבויותיה.

על רקע החששות לגורלה הפיננסי של המדינה, הדגיש טרמונטי כי כבר בשנת 2013 אטליה תהפוך למדינה ללא גירעון. מוקדם יותר תכננה הממשלה להגיע ליעד של היעדר גירעון לקראת שנת 2014 אך בעקבות הדרישה של הבנק המרכזי של גוש היורו נאלצה ללכת לתוכנית הדוקה יותר. לדברי שר האוצר, על איטליה להוריד את הגירעון מרמה של 3.9% בשנת 2011 ל־1.6% ב-2012 ולאזן את התקציב ב־2013.

בתוך כך הבנק המרכזי של אטליה הודיע אתמול כי החוב של המדינה הגיע ביולי לרמה של 1.9 טריליון יורו. החוב המשיך לצמוח גם למרות עלייה בהכנסות המדינה שטיפסו במהלך המחצית הראשונה של השנה ב־176 מיליארד יורו - עלייה של 1.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בתוך כך, מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות בגוש היורו, גרמניה וצרפת, הודיעו על כוונתם להיפגש ביום שני ולדון בפתרונות לבעיות הכלכליות של אירופה. ממשרדו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי נמסר כי השניים יעלו "הצעות משותפות" בנוגע לניהול גוש היורו עוד לפני סוף הקיץ, ואילו דוברה של אנגלה מרקל הוסיף כי הפגישה תתמקד בהעלאת הצעות לשיפור המדיניות הכלכליות וניהול המשברים של הגוש.