$
כלכלה ומדיניות

דרוש: לוביסט אמריקאי לדיקטטור מושחת מאנגולה

משטרים מהמושחתים בעולם, ובהם קונגו וגינאה המשוונית, מנהלים לובי ענף בוושינגטון בהשקעה של מיליוני דולרים בשנה. בשל פיקוח מועט, הלוביסטים יכולים לייצג דיקטטורים ולאחר מכן לעבור לייצוג גורמי ממשל בכירים בבירה

ג'ושוע קורלנזיאק, "ניוזוויק" 10:2301.08.10

לובינג למדינות זרות, שנתפס בעבר כתחום שבו פועלים רק כמה שחקנים קטנים בשולי וושינגטון, נהפך בשנים האחרונת לעסק גדול עבור החברות היוקרתיות בתחום. על פי נתונים שפרסם משרד המשפטים האמריקאי, היקף הטפסים שהוגשו לייצוג מדינות זרות צמח מ־1,800 במחצית הראשונה של 2005 ל־1,900 במחצית הראשונה של 2009 - התקופה האחרונה שקיים רישום לגביה. עם זאת, פעילים בארגוני זכויות אדם טוענים שהעלייה חדה בהרבה, בייחוד במונחים של הכסף שמשקיעים בלובינג כמה מהמשטרים האכזריים בעולם, כולל אלה שארה"ב בעצמה הטילה עליהם סנקציות בגין הפרת זכויות אדם.

 

קונגו, למשל, הוציאה 1.5 מיליון דולר על שירותי לובינג ויחסי ציבור במחצית הראשונה של 2009. אנגולה, אחת המדינות המושחתות בעולם, הוציאה יותר מ־3 מיליון דולר על שירותים דומים באותה תקופה. תאודורו נגאמה אוביאנג, הדיקטטור האכזרי של גינאה המשוונית, שעלה לשלטון לפני יותר משלושה עשורים בהפיכה צבאית, שכר את משרד עורכי הדין של עוזרו לשעבר של ביל קלינטון, לני דיוויס, כדי שיערוך לובינג לטובתו. הדיקטטור שילם סכום שנתי של מיליון דולר (אף כי דיוויס מדגיש כי ההסכם תלוי בהתקדמות של אוביאנג בנושאי זכויות אדם).

 

הפרת זכויות בגיאורגיה

 

בעבר, לובי בוושינגטון מטעם משטרים אכזריים היה תופעה קטנה יחסית. סוכנים נאצים שערכו לובי בוושינגטון לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הכתימו את היוזמה כולה. אף שבנות ברית כמו יפן או בריטניה הצליחו אז למצוא לוביסטים בקלות, המשימה של ייצוג הממשלות הקשות ביותר נפלה על טיפוסים כמו אדוארד פון קלוברג השלישי שייצג, בין השאר, את סדאם חוסיין ואת ניקולאי צ'אושסקו. פון קלוברג האמריקאי, טיפוס מפוקפק למדי שהתאבד ברומא ב־2005, אף העניק לעצמו את התואר ברון.

 

 

מחצית מתושבי העיירה דונגו בצפון מערב קונגו שבו החודש לביתם, לאחר שנמלטו מאימת המלחמה ב-2009 מחצית מתושבי העיירה דונגו בצפון מערב קונגו שבו החודש לביתם, לאחר שנמלטו מאימת המלחמה ב-2009 צילום: איי אף פי

ואולם, מדינות מתפתחות רבות כמו סין לא ידעו כיצד אפשר להשיג השפעה בוושינגטון באמצעות לובי. סין למדה את הצורך בלובי לאחר ניסיונה המר ב־2005, כשהקונגרס, שניצל תחושה אנטי־סינית גוברת בקרב המצביעים, טרפד ניסיון של חברת הנפט הסינית לרכוש את אמריקן פטרוליום מ־Unocal. כיום, אפילו משטרים חדשים לא מבזבזים זמן וממהרים למצוא נציג בוושינגטון. לאחר שהשתלטו על המדינה בקיץ שעבר באמצעות הפיכה צבאית, מהלך שהוביל לביקורת מיידית מצד ממשל אובמה, השליטים הצבאיים החדשים של הונדורס הוציאו לפחות 400 אלף דולר כדי להעסיק חברות אמריקאיות משפיעות שיערכו לובי עבורם.

 

אחת התוצאות של מגמה זו היא ששירותי הלובי נהפכו לגלויים לפחות. החוקים האמריקאיים מחייבים את כל הלוביסטים לחשוף את החוזים שלהם עם לקוחות זרים, אך בפועל החשיפה הזו אינה מספקת מידע רב, וחלק מהלוביסטים אף לא טורחים לדווח על כך. "הייתי זהיר מאוד בתיעוד כל שיחת טלפון וכל פגישה, ואז גיליתי שאנשים אחרים לא מתעדים דבר", אומר אחד הלוביסטים שעובד באינטנסיביות עם לקוחות זרים. "האם קרה להם משהו? לא באמת". למעשה, מאז אמצע שנות השישים, ממשלת ארה"ב לא הצליחה לתבוע בהצלחה איש בגין הפרת כללי החשיפה.

 

התחזקות הלובי הזר עשויה להשפיע גם על קביעת המדיניות הנוכחית והעתידית של ארה"ב. בשל הפיקוח המועט, הלוביסטים יכולים לייצג את המשטרים המדכאים ביותר, ואז לחזור לאחור ולעבוד בממשלה. ג'ון ניוהאוס, שעומד להוציא לאור בקרוב ספר בנושא השפעת הלובי הזר על הפוליטיקה האמריקאית, אומר כי רנדי שוינמן, אחד היועצים הבכירים של ג'ון מקיין במהלך קמפיין הבחירות שלו ב־2008, עבד במקביל גם כיועץ בתשלום לממשלת גיאורגיה שהואשמה בהפרת זכויות אזרח. על אף המוניטין של מקיין כתומך נלהב בזכויות אדם, שוינמן הצליח לחמוק מהשאלה האם עבודתו כלוביסט השפיעה על הייעוץ שהעניק לסנטור.

 

מגינאה לסנטור כריס דוד

 

מקרה דומה אירע גם ללוביסט עמוס הוכשטיין. במסגרת תפקידו במשרד עורכי הדין קסידי, הוכשטיין פיקח על תיק גינאה המשוונית, תפקיד שדרש ממנו למנות את המעלות של אחד המשטרים המדכאים בעולם. לאחר שעזב את החברה, הוכשטיין הועסק בתפקיד בכיר בקמפיין הבחירות לנשיאות של הסנטור כריס דוד, פוליטיקאי נוסף הידוע בתמיכתו בנושאי זכויות אדם. כיום, הוכשטיין טוען כי סייע "להניע את הגלגלים בנושאי זכויות אדם" בארה"ב.

 

שירותי הלובי יכולים להפחית מהלחץ שמופעל על משטרים אוטוריטריים. לאחר שנים של לובי אינטנסיבי, אוביאנג מגינאה המשוונית הצליח לשנות את הדימוי שלו בוושינגטון מאוטוקרט מושחת לבן ברית וידיד של חברות אמריקאיות. ב־2006 הוא פסע החוצה מפגישה בשכונת פוגי בוטום בוושינגטון, עם מזכירת המדינה קונדוליזה רייס, שהכריזה עליו כ"חבר טוב". בשנה שעברה נפגש אוביאנג עם אובמה לצילום משותף, הזדמנות נחשקת בקרב מנהיגים זרים.

 

בדומה לכך, לפי כמה עובדי קונגרס, המשטר הדיקטטורי בקזחסטן הצליח לזכות בתמיכה לכהן כיו"ר הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, לאחר ששכר לוביסטים שיעזרו להשתיק את המבקרים בקונגרס לגבי הפרות זכויות האדם במדינה. הלובי שמפעילה אתיופיה, למשל, עזר לפזר האשמות שלפיהן הממשלה נהפכת לרודנית יותר. במזכר שנשלח למשרדי הקונגרס, משרד עורכי הדין DLA Piper שמייצג את אתיופיה, טען כי "המונחים 'אסירים פוליטיים' ו'אסירי מצפון' אינם מוגדרים ואינם מייצגים נכונה את המצב באתיופיה", ולפיכך יש להסיר אותם מהצעת החוק שגינתה את המשטר האתיופי על כך שעצר פעילי אופוזיציה.

 

תופעה זו מתחילה לגבות מחיר. מדינות דמוקרטיות רבות מעסיקות לוביסטים בוושינגטון כדי שיעסקו בנושאים כמו סכסוכי סחר או קניין רוחני, אך במדינות החופשיות, פעילי זכויות אזרח או מתנגדי ממשל יכולים להעסיק לוביסטים בוושינגטון ולהעלות את טיעוניהם בפני הממשל. לא כך הדבר במדינות שבהן שולט משטר מדכא: אף שישנם יוצאי דופן נדירים, כמו ממשלת טיבט הגולה, רוב פעילי זכויות אדם במשטרים הרודניים אינם יכולים לטוות קשרים בוושינגטון או לגייס את הכסף הנחוץ כדי לזכות בלובי של מנהיגים כמו אוביאנג. התוצאה: בעוד שקולם של הבריונים נשמע בוושינגטון - קול המתנגדים נשאר דומם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x