מהשת"פים של סקורסזה ודיקפריו ועד האלבום של יו 2: הפוגות מהמלחמה בלי לצאת מהבית
הסרטים שסימנו את התחייה המחודשת של הקריירה של מרטין סקורסזה, דוקו של פרדריק ווייזמן, סרט מהנה על אסונות של אחרים והאלבום של יו 2 שמבכה את האלימות בעולם. כל מה שצריך כדי לשכוח לרגע מהמלחמה
"שאטר איילנד", "כנופיות ניו יורק", "הטייס"
נטפליקס
אם ראיתם את הסדרה התיעודית של רבקה מילר על מרטין סקורסזה באפל TV+, בטח גם לכם עלה החשק לחזור ולבחון את סרטיו מהעשור הראשון של המאה ה־21. הסרטים שסימנו את התחייה המחודשת של הקריירה שלו, בזכות שיתוף פעולה עם לאונרדו דיקפריו.
4 צפייה בגלריה
סקורסזה מביים את דיקפריו ב"הטייס". תחייה מחודשת בזכות שיתוף הפעולה ביניהם
(צילום: AFP)
דיקפריו בן ה־26, כוכב־על־חלל אחרי ״טיטאניק״, רצה לקבל הכרה כשחקן רציני. סקורסזה שבע הכישלונות היה צריך מישהו שיחזיר אותו לחיק האולפנים הגדולים, ושיתוף פעולה שנולד ביניהם שהביא לסקורסזה אוסקר על ״השתולים״, ונמשך כבר שישה סרטים (השביעי מצטלם כעת). בתזמון מושלם עלו באחרונה בנטפליקס שלושה סרטים של סקורסזה ודיקפריו. מביניהם אני הכי אוהב את ״הטייס״ (שהביא אוסקר לקייט בלאנשט), אבל ״כנופיות ניו יורק״ ההיסטורי ו״שאטר איילנד״ הפסיכולוגי בהחלט שווים צפייה חוזרת ומפויסת, לסרטים שהתקבלו פחות בחום כשרק יצאו.
דוקו של פרדריק ווייזמן
Mubi
לפני חודש נפטר בגיל 96 הבמאי היהודי האגדי פרדריק ווייזמן, אחד היוצרים התיעודיים החשובים והמשפיעים בעולם. כעת עולים בשירות הסטרימינג הסינמטקי שמונה מסרטיו. ווייזמן הוא אשף הסוגה התיעודית המכונה ״הזבוב על הקיר״. הוא נכנס למקום עם צוות של שני אנשים ונעלם לחלוטין מעיני מושאי התיעוד שלו, ובכך מספק מעין צילום רנטגן חושפני מאוד למקומות שלרוב נמצאים מחוץ לטווח הראייה שלנו. מוסדות שלטון, כוח ותקשורת.
התחילו מ״חוק וסדר״ מ־1969 שמתעד את שוטרי משטרת קנזס במשמרת שבה שוטרים לבנים עוסקים בפטרולים בשכונות שחורות, והגיעו עד ל״סיטי הול״ מ־2020, המתעד את הפרוצדורות הכי קטנות של עבודת הפקידים בעיריית בוסטון. ווייזמן יצר קולנוע ישיר, נטול קריינות ודידקטיות, אבל שמחייב את צופיו להתמודד עם ההומניזם של מושאי התיעוד, ושל הבמאי שתיעד אותם.
"טוויסטרס"
HBO Max
יש מדינות שבהן נשמעות אזעקות לפני נפילות טילים ורקטות, ויש אזורים בארצות הברית שמותקפים בכל עונה על ידי סופות טורנדו הרסניות. ואז נשאלת השאלה האם אתם מאלה שנכנסים למקלט עד יעבור זעם או רצים החוצה לתעד את האסון המתקרב תוך סכנת חיים.
״טוויסטרס״, שנראה בתחילה כסרט המשך מיותר ומאוחר ללהיט מ־1998, הוא סרט על אלה שרצים אל הסכנה. שנתיים אחרי שיצא, הוא מגיע לסטרימינג ומתגלה באיחור מביך כסרט שמפתיע כמה שהוא מהנה. זה סרט אסונות לונה פארקי שבמידה רבה לוחץ על הטריגרים של מדינה תחת התקפת טילים, אבל באותה מידה גם מספק אסקפיזם מהצרות המקומיות לטובת צרות של אחרים.
"Days of Ash"
יו־2
בזמן שהם מקליטים אלבום חדש הוציאו חברי יו־2 מיני אלבום בן חמישה שירים וחצי, שנועד ללוות את 40 ימי התענית הקתולית שלפני חג הפסחא, ובו הם מבכים את האלימות בעולם - רצח אזרחים אמריקאים על ידי סוכני הגירה אלימים, מלחמות בישראל ובאוקראינה ושאר צרות עולמיות. בזמן שחלף מאז צאת האלבום כבר פרצה מלחמה עולמית חדשה.
אני אוהב את יו־2 ושמח לשמוע שהם באולפן, ושגם פרויקט ביניים כזה, מעין מאמר מערכת מולחן, מציג את הרביעייה הזאת כשהם מוכיחים שוב שהם נגנים מעולים. חצי השיר, אגב, הוא מעין קטע מעבר קצר המבוסס על שירו של יהודה עמיחי ״שלום בר״, שבונו התוודע אליו כשהוקרא על ידי האפיפיור בדרשה שלו בכיכר הוותיקן בדצמבר האחרון. ״שיהיה כמו פרחי בר, פתאום בכורח השדה. שלום בר״.
