"החיה שבתוכי" - עוד סדרה של נטפליקס שנועדה להיזלל ולהישכח
למרות גלריה מצוינת של שחקנים ובראשם קלייר דיינס, המותחן החדש והמדובר "החיה שבתוכי", הוא עוד מוצר סתמי וזניח מפס הייצור של נטפליקס
"החיה שבתוכי", המיני־סדרה החדשה של הווארד גורדון ("הומלנד"), שעלתה בשבוע שעבר בנטפליקס על כל שמונת הפרקים שלה והתברגה גבוה בעשירייה הכי נצפית של השירות, היא כולה הבטחה. יש בה גלריה של שחקנים מצוינים, בראשם קלייר דיינס ("הומלנד") ומת'יו ריס ("האמריקאים"), וסיפור מתח על סופרת מתבודדת שנמצאת בחסימה יצירתית בגלל אסון שקרה לה, ונאלצת להתמודד עם מיליארדר מפוקפק שעבר לגור לידה. השניים הם אנשים בעלי אופי חזק, שיוצאים למין ריקוד קרב של כיפופי ידיים שנהפך לשיתוף פעולה של אנשים שלא מאמינים זה לזה.
אגי ויגס (דיינס) היא סופרת שזכתה בפרס פוליצר על ספרה העוסק באביה המאיים, אבל בארבע השנים האחרונות היא מסוגרת בביתה במרירות וזעם לאחר שבנה הקטן נהרג בתאונת דרכים על ידי נער שלדעתה נהג בשכרות. בעקבות התאונה היא התגרשה מבת הזוג שלה (נטלי מוראלס). הצנרת בביתה רקובה ומדיפה ריח של ביוב מטאפורי לכל מה שרוחש מתחת לפני השטח. יום אחד עובר לגור לידה איל הנדל"ן נייל ג'רוויס (ריס), שרבים מאמינים שאחראי לרצח של אשתו הנעדרת.
השכנות שלהם מתחילה ברגל שמאל. הכלבים המאיימים של נייל חודרים לחצר של אגי. בנוסף, הרצון שלו לסלול שבילי ריצה בחורשה הצמודה לבתיהם נענית בשלילה על ידה. הוא, שלא רגיל לקבל סירוב, מזמין אותה לארוחה טעונה. בעקבות הפגישה הזאת, או אולי רק לאחריה, קורה אירוע דרמטי, שמעורר אצל אגי עוד ספקות לגבי אישיותו של נייל, שמתחזקים כאשר סוכן אף־בי־איי מגיע לביתה באמצע הלילה ומזהיר אותה מפני השכן החדש.
מתוך רצון להבין מיהו השכן שלה והאם באמת רצח את אשתו והיה מעורב בפשעים אחרים, היא מציעה לו לכתוב עליו ספר. לו היא אומרת שזה אולי ינקה את שמו. נייל מסכים, למרות התנגדותם של בני משפחתו המאוד כוחניים ומאוד עשירים, ובהם אביו (ג'ונתן בנקס, "שובר שורות"). הקרבה שנגזרת עליהם בגלל הספר מלמדת כי הם אולי דומים יותר משנדמה.
המתח נסוב סביב אישיותם של הגיבורים – האם נייל הוא באמת רוצח אכזר או סתם איש עסקים חדור מטרה? האם אגי היא קורבן של נסיבות או אדם שאחראי להתפתחויות נוראיות? מיהו החיה, מי יביס אותה ומי ייכנע לה? כל אלה שאלות שיכולות להיות מעניינות, אבל הן לא. "החיה שבתוכי" היא בסופו של דבר – למרות כל היומרות שלה – עוד סדרה של נטפליקס שנועדה להיזלל ולהישכח. היא כל כך לא מותירה רושם, שאירועיה נבלעים בתודעה ללא יכולת לחלצם.
זה מפריע ומפתיע במיוחד בגלל צוות השחקנים. דיינס אהובה עליי עוד מימיה ב"אלה הם חיי", כשהיתה רק בת 15. אהבתי אותה ב"טמפל גרנדין" בתור ממציאת פטנטים אוטיסטית, ב"הומלנד" כסוכנת CIA, וגם באחרונה ב"פליישמן בצרות". גם את ריס אני מעריכה מאוד מאז "האמריקאים" ו"פרי מייסון". אבל כאן דיינס, עם הגבינים המכווצים שלה ועיניה הסובלות, משכפלת את אותה הבעה לאורך כל הסדרה, וריס הוא על סף הקריקטורה. יותר משהם מגלמים את הדמויות בסדרה, הם מגלמים את עצמם מגלמים את הדמויות שלהם בסדרה. זאת תופעה מוכרת אצל שחקנים מפורסמים, אבל הטובים שבהם מאפשרים לנו לשכוח זאת ולהיטמע בחיים החדשים שלהם על המסך. "החיה שבתוכי" אינה סדרה גרועה, היא עשויה בתנופה, מצולמת וערוכה במקצועיות. היא רק סתמית, זניחה, והשחקנים שלה – לא רק הראשיים – מבוזבזים בה. כמה חבל.
