ספורט ישראלי

הגשר לחברה מתוקנת: שוויון הזדמנויות במסגרות ספורטיביות-חינוכיות לבני נוער

חוסר שוויון במספר ובאיכות מסגרות חינוך בלתי פורמלי הניתנות לילדים וילדות ברחבי הארץ הוא גורם מרכזי ביצירת פערים בחברה הישראלית. משבר הקורונה מחדד את הבעיה, מעמיק את הפערים ועלול להוביל לשבר חברתי בדור הבא. הפתרון: אימוץ של מודל חינוכי רחב והטמעתו ברמה הלאומית

יניב קוסביצקי 09:3401.12.20

רגע לפני סוף קורס טיס וטקס מסדר הכנפיים, מתבקשים החניכים לבחור איש או אישה שהשפיעו עליהם במהלך השנים (ושאינם בני משפחה). אנשים אלו מוזמנים לטקס מרגש של הענקת תעודת הוכרה על תרומתם האישית לחניכי הקורס. באופן אישי, לא הייתה לי התלבטות – בחרתי במאמן הכדורסל שלי, האיש שעיצב אותי והעניק לי את הכלים להתמודדות עם כל האתגרים שניצבו בפני בהמשך. 

 

 

לא הופתעתי כאשר בטקס התגלה שרוב האנשים שנבחרו על ידי החניכים לא היו מורים אלא מאמנים או מדריכים ממסגרות ספורט וחינוך בלתי פורמלי - הוכחה למה שחוויתי באופן אישי. במקרים רבים המסגרת החברתית-ספורטיבית משמעותית יותר לפיתוח יכולות וכישורי חיים מאשר המסגרת הפורמלית של בתי הספר.

 

אולם, בניגוד לחוק חינוך חובה, אשר מחייב לספק מסגרת לימודית לכל ילד וילדה ברחבי הארץ, איכות ומגוון האפשרויות של מסגרות החינוך הבלתי פורמלי בכלל והספורט בפרט משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי ובסוג האוכלוסייה. לילדים וילדות מאזורי הפריפריה החברתית והגאוגרפית קיימות פחות אפשרויות בחירה למסגרות שכאלו, ולרבים אין אפשרויות בכלל. בזמן שילדים למשפחות מבוססות בוחרים בין עשרות חוגים בהם מפותחים כישורים של עבודת צוות, מנהיגות, עמידה תחת לחץ, שמהווים את הבסיס להצלחה בחיים הבוגרים, ילדים אחרים אינם זוכים למסגרת שכזו ומבלים שעות רבות ללא פיקוח או הדרכה. העדר המסגרת אף מוביל במקרים רבים לבעיות התנהגותיות ואף לאלימות. כך נפתח פער בסיסי, שמכאן ואילך רק הולך ומתרחב. משבר הקורונה מעמיק את הפערים כאשר באוכלוסיות מבוססות ישנו מגוון רחב של פתרונות ליצירת מסגרות תמיכה גם בתקופות הסגר, לעומת אוכלוסיות אחרות בהן הילדים נמצאים ללא מסגרות ובסביבות לא יציבות במשך חודשים רבים.

 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

כחברה השואפת לשוויון וצדק חברתי, אנו מחוייבים לספק מענה לבעיה זו ולסגור את הפערים מוקדם ככל האפשר. עמותת היוזמה החינוכית ספורטיבית, לדוגמה, פועלת לצמצום הפערים ע"י הקניה של מסגרות חברתיות-חינוכיות-ספורטיביות איכותיות לילדים וילדות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. העמותה מפעילה מספר תכניות בשיתוף פעולה מוצלח עם ההתאחדות לכדורגל וגורמים נוספים: תוכנית "שער שוויון" משלבת אימוני כדורגל עם מרכזי למידה והעשרה לפיתוח יכולות לימודיות וכישורי חיים. תוכנית "מנהיגות קולעת" פועלת במודל דומה אך בתחום הכדורסל.

 

ילדים משחקים כדורגל ילדים משחקים כדורגל צילום: אלכס קומולויסקי

 

תוכנית "בועטות" מיועדת לילדות ומתמקדת בחיזוק הביטחון העצמי והעצמה נשית תוך שילוב במשחק הכדורגל בפרט ועולם הספורט בכלל. שלושת התכניות מתבססות על משולש העצמת הילד הכולל את ביה"ס, שם משתתפי התוכנית מחויבים להתנהג כראוי אחרת לא ישחקו בפעילות הספורטיביות, מרכזי הלמידה אליהם המשתתפים מחויבים להגיע ולקחת חלק פעיל, ואימוני הספורט -שהמשתתפים כל כך אוהבים. ייחודיות המודל והצלחתו טמונה בשיח ושיתוף הפעולה בין המורה, החונך של מרכז ההעשרה והמאמן. חיבור החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי אשר מעניק למשתתפים מעטפת מלאה לפיתוח ידע, יכולות חברתיות וכישורי חיים קריטים.

 

על מנת להביא לשינוי חברתי רוחבי נדרשת תוכנית לאומית. בשנה שעברה הוקמו 150 קבוצות חדשות (לכ-2250 ילדים וילדות) בתמיכת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. המשרד הפנה את העמותה לרשויות מקומיות שהפנו לבתי הספר ולקהילות שזקוקות לפעילות. הפרויקט השפיע באופן מיידי על הילדים והקהילה כולה. במקומות רבים קיבלו הילדים הזדמנות בפעם הראשונה להיות חלק מקבוצת כדורגל ולייצג את בית הספר והיישוב בטורנירים המחוזיים. שיתוף הפעולה עם בתי הספר הביא לשיפור של המשתתפים בהתנהגות בביה"ס ומרכזי הלמידה קידמו אותם גם ברמה הלימודית. השנה, בהעדר תקציב מדינה, הפרויקט הוקפא כמו גם פרויקטים אחרים התלויים בתקציבים ציבוריים אחרים.

 

את הצלחת הפרויקט צריך להמשיך ואף להרחיב את ההשפעה למקומות נוספים. בשילוב כוחות של משרד החינוך, משרד הספורט, משרד הרווחה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ניתן לייצר תוכנית לאומית שתביא לשינוי מיידי בחייהם של עשרות אלפי ילדים וילדות ברחבי הארץ ותהיה צעד משמעותי בדרך לחברה שוויונית יותר בעתיד.

 

הכותב הוא סמנכ"ל כספים ושותפויות בעמותת היוזמה החינוכית ספורטיבית ובוגר תואר שני לניהול ספורט וחדשנות באוניברסיטת לופבורו שבאנגליה

 

x