שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

צניחת הרייטינג בשידורי ספורט: יותר מדי זה יותר מדי

עולם הספורט מגלה בימים אלו שיש מחיר לשוק רווי. המשוואה פשוטה: פחות משחקים = כל משחק יותר חשוב ומעניין. זמנים קבועים וברורים = מסורת ובסיס איתן. כל משחק חשוב + מסורת + ספורט שמאפשר לאוהד להתאים את עצמו לשידור = רייטינג גבוה. השאלה היא אם ברשויות הספורט הפנימו שזה לא בגלל הקורונה ויסיקו מסקנות חכמות

אוריאל דסקל 10:5530.10.20

בסקיי ספורטס חישבו לא נכון את הרצון והיכולת של האוהדים לשלם כסף כדי לצפות במשחקי כדורגל בטלוויזיה.

 

בסקיי יצרו העונה את האופציה לצפייה בתשלום (פייר-פר-וויו, PPV) בכל משחק פרמיירליג. ההנחה היתה שמאחר שאוהדים לא יכולים להגיע לראות את קבוצתם באצטדיון, הם ישלמו בהמוניהם עבור "כרטיס" למשחק בטלוויזיה.

 

המחיר שנקבע למשחק עמד על כמעט 15 ליש"ט.

 

זה כישלון עצום שהוביל לחרם צרכנים.

 

שידורי ספורט בטלוויזיה. כמה הם שווים? שידורי ספורט בטלוויזיה. כמה הם שווים? צילום: איי אף פי
למרות ההסגר והעובדה שאין הרבה מה לעשות כשעסקים סגורים או כולם תקועים בבית בערב, פחות מ-100 אלף איש רוכשים את המשחקים במחזור. ממוצע של פחות מ-40 אלף איש למשחק.

 

לשם השוואה, משחק מרכזי שמשודר בסקיי יכול להביא למרקעים בין 1.5 מיליון אוהדים ליותר מ-2 מיליון אוהדים.

 

ולא רק זה, האוהדים - שמשלמים בין 18 ליש"ט ל-40 ליש"ט בחודש על ערוצי הספורט של סקיי - הובילו חרם והחליטו להעביר כסף לעמותות לנזקקים בכל פעם שקבוצתם משודרת ב-PPV.

 

יותר מ-300 אלף ליש"ט גויסו לנזקקים בזכות המחאה הזו.

 

הניסיון של סקיי להרוויח בצורה כל כך בוטה מהקורונה "בא ברע" לאוהדים רבים - אבל בהתנגדות של האוהדים לשידורים בתשלום יש אלמנט נוסף: כנראה שרבים הגיעו לרווייה מכדורגל בטלוויזיה.

 

במהלך הסגר ציפו בגופי התקשורת בבריטניה לעלייה ניכרת ברייטינג של שידורי הספורט ובמיוחד הכדורגל, שבימים לפני הקורונה הביא כמעט חצי מיליון צופים למגרשים מדי מחזור.

 

מה שקרה בפועל זו ירידה משמעותית ברייטינג.

 

בפרמיירליג היתה ירידה דו-ספרתית ברייטינג ורק המשחקים המרכזיים - שהיו אמורים להיות משודרים עוד לפני הקורונה - חוו עלייה קטנה ברייטינג. כמו כן, מדווח על קריסת הרייטינג של שידורי ליגת האלופות ב-BT וכמעט בכל אירופה חווים ירידה בשידורי הליגות המקומיות וגם שידורי ליגת האלופות.

 

וזו ממש לא תופעה שנוגעת רק לכדורגל.

 

תוכן פרמיום שמאבד צופים

 

בשנים האחרונות הספורט הפך לתוכן פרמיום לערוצי הברודקאסט, שבגלל התפתחות שירותי ה-OTT (נטפליקס, אמזון, אפל טי.וי והממירים החכמים), חייבים תוכן בלייב שמצמיד אנשים למסכים (חדשות, ריאלטי וספורט) וחשוב יותר: לפרסומות שעל המסך.

 

ואולם, דווקא כשכולם בבית נראתה קריסה ברייטינג של הספורט בארה"ב: סדרת הגמר של ההוקי חוותה ירידה מאסיבית של 61% מהשנה שעברה; הרייטינג של גמר אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס ירד ב-45% וכך היה גם בפלייאוף ה-NBA (ירידה של 37%), פוטבול בקולג'ים (30%). אפילו הגביע הקדוש של שידורי הספורט בארה"ב, ה-NFL, חווה ירידת רייטינג של כ-13%.

 

הוקי קרח. ירידה מאסיבית של 61% ברייטינג משחק הגמר השנה הוקי קרח. ירידה מאסיבית של 61% ברייטינג משחק הגמר השנה צילום: איי אף פי
למען האמת, רק שלושה אירועי ספורט נהנו מעלייה ברייטינג: גמר ה-WNBA - ליגת הכדורסל לנשים בארה"ב - ושתי תחרויות גולף.

 

יש לכך הסברים רבים - שנוגעים לארה"ב ובכלל.

 

1. קניבליזציה של תוכן ספורטיבי.

בגלל הקורונה היו שינויים משמעותיים בלוח השנה הספורטיבי האמריקאי. סדרת גמר ה-NBA, למשל, אף פעם לא היתה צריכה להתחרות על זוגות עיניים עם ה-NFL וה-MLB. השנה זה קרה. כך קרה גם לכל הענפים האחרים. הצופה צריך לקבל החלטה על צפייה בענף אחד על חשבון האחר ובסוף כולם "סובלים".

 

2. המירוץ לנשיאות

באופן מסורתי, הבחירות לנשיאות בארה"ב - כל ארבע שנים - משפיעות לרעה על הרייטינג של שידורי הספורט. אנשים רבים מעדיפים לצפות בעצרות או חדשות על פני שידורי ספורט, שבשנת בחירות נתפסים כפחות חשובים ופחות כ"נושאי שיחה". ייתכן מאוד שתופעה דומה קורה בכל העולם. אנשים - בגלל הקורונה, חוסר היציבות החברתית והפוליטית והמשברים הכלכליים - מוותרים על צפייה במשחקי ספורט.

 

3. יש קורונה, אין חברים

הקורונה הפכה את שידורי הספורט מאירועים חברתיים לאירועים אישיים - משהו שמשפיע על הרצון של רבים לצפות בספורט. כמו כן, יש לא מעט תלונות - ברחבי העולם - שספורט ללא אוהדים פשוט לא מרגיש כמו ספורט מקצועני.

 

4. צעירים לא רואים טלוויזיה. הם במסכים אחרים

בנוסף, צעירים כבר לא צופים בטלוויזיה - אפילו אם היא משדרת ספורט שבאופן כללי, הצעירים אוהבים. צעירים רבים כבר לא צורכים את הספורט בצפייה ישירה של משחק שלוקח בין שעה לשלוש שעות. הם עושים זאת דרך טעימות קטנות של הענף ברשתות החברתיות.

ממה שאפשר לראות, בשנה האחרונה חלה בעולם עלייה עצומה - של 30% ויותר - של צריכת תוכן ספורטיבי דרך הרשתות החברתיות ובסטרימינג. ביפן, למשל, חלה העונה עלייה של 600% בצריכת תכני NBA ברשתות השנה. בהודו גם היתה עלייה עצומה בעניין בליגת הכדורסל של ארה"ב (120 אלף איש חדשים התחילו לעקוב אחרי חשבונות אינסטגרם של ה-NBA אחרי החזרה מפגרת הקורונה).

 

5. בעיה בפורמטים של הליגות וטורנירים

ודבר אחרון: ייתכן מאוד שיש בעיה בפורמטים של הספורט עצמו - בכול ספורט. מתוך מטרה למקסם את ההכנסות על ידי יצירת כמות אדירה של תוכן (משחקים), ליגות רבות פשוט גרמו להצפת תוכן ויש לכך השלכה מאוד משמעותית על חשיבותו של כל משחק (כשיש הרבה משחקים בליגה או טורניר, כל משחק בליגה או בטורניר הוא בעל חשיבות פחותה) וגם על יצרני התוכן עצמם.

ריבוי משחקים מוביל ללחץ גדול יותר על שחקנים ומעלה את מספר הפציעות. וגם הכוכבים הגדולים ביותר בליגות - אלו שמביאים את הקהל הצעיר בעיקר - נפצעים. ב-NBA, למשל, שיחקו עונה כמעט שלמה ללא קווין דוראנט וסטף קרי - שניים מחמשת השחקנים הפופולריים ביותר בליגה; זאיון וויליאמסון, הרוקי הפופולרי ביותר אי פעם שנכנס לליגה (מבחינת עוקבים ברשתות החברתיות), התמודד עם פציעות לאורך העונה: מיאמי עלתה לגמר עם שני שחקני חמישייה פצועים. כמו כן, בכדורגל הפציעות עלו בעשרות אחוזים אחרי החזרה מהקורונה. כשיש יותר מדי משחקים, שחקנים נפצעים. זו עובדה.

 

פחות בטלוויזיה, יותר באינטרנט

 

סקר של קולג' מאריסט שבניו יורק הראה ש-46% מצופי הספורט מבלים פחות זמן עם ספורט בטלוויזיה. שוב, זה לא שהם חושבים שהספורט לא מעניין - חלה עלייה משמעותית בצריכת תוכן ספורטיבי באינטרנט ובחודשים האחרונים 18 מ-20 התוכניות הנצפות ביותר בטלוויזיה האמריקאית הן משחקי NFL (שתי התוכניות האחרות היו הדיבייטים בין המועמדים לנשיאות) - אבל פשוט יש יותר מדי ממנו.

 

צופי ספורט. מסתבר שאי אפשר לשבת כל היום מול המסך צופי ספורט. מסתבר שאי אפשר לשבת כל היום מול המסך צילום: יובל חן

גם כשאין להם שום דבר אחר לעשות, אנשים לא יכולים להיות כל יום, כל היום, מול מסך הטלוויזיה ולצפות בספורט. גם אנדראה אניילי, נשיא יובנטוס וארגון המועדונים הגדולים של אירופה (ECA) אמר שבשביל עתיד הספורט צריך לחשוב על הורדת מספר המשחקים ותיאום שידורים בין הליגות הגדולות של אירופה (שלא ישדרו מנצ'סטר יונייטד - צ'לסי באותו הזמן של הקלאסיקו, למשל).

 

אלון קרמר, ישראלי שעובד ב-NFL וכמנהל בכיר של ניהול דאטה, הסביר את "הסוד" הגדול של ה-NFL, הליגה הכי חסינה מקריסות רייטינג: "אנחנו בליגה לא משודרים בשבת או ימי שלישי או רביעי. יש זמנים ברורים ועניין של מסורת. אנשים צופים בפוטבול ביום ראשון, זה עובר מסב לאב לבן. כולם יודעים, במשך שנים, 'פוטבול יש חודשים ספורים בהם יש שידורים בראשון ואז יש משחק מאנדיי נייט פוטבול'.

 

קרמר מוסיף: אני יודע מהכדורסל בישראל, למשל, שאתה ממש לא יודע מתי מתקיים המשחק הבא של הקבוצה שלך. ואם ענף כמו כדורסל ישראלי רוצה להכניס את עצמו לחיים של האוהד, האוהד צריך לדעת מתי לקבוע לילד בייביסיטר, מתי לעזוב מוקדם את העבודה, מתי לקבוע עם חברים וכו'. יש משהו מאוד בסיסי ויפה בפוטבול - זה בסיס מאוד איתן למודל העסקי של הליגה".

 

או בקיצור, המשוואה פשוטה: פחות משחקים = כל משחק יותר חשוב ומעניין. זמנים קבועים וברורים = מסורת ובסיס איתן. כל משחק חשוב + מסורת + ספורט שמאפשר לאוהד להתאים את עצמו לשידור = רייטינג גבוה.

 

הספורט מגלה בימים אלו שיש מחיר לשוק רווי. השאלה היא אם ברשויות הספורט הפנימו שזה לא "בגלל הקורונה" ויסיקו מסקנות חכמות.

 

x