שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

אין מדע שיכול לפתור את זה שיש יותר מדי כדורגל

הפציעות עולות, הרייטינג יורד - בכדורגל העולמי פשוט מתעלמים ממדעי השיקום. לא משנה כמה הטכנולוגיה מתקדמת, הגוף האנושי לא מצליח להשתקם בצורה מלאה ממשחק כדורגל או כדורסל בפחות מ-72 שעות

אוריאל דסקל 10:0226.10.20

ברוב קבוצות הפרמיירליג, השיקום ממשחק מתחיל חצי שעה אחרי שריקת הסיום שלו - ב"העמסת פחמימות ונוזלים". זה קורה, בדרך כלל, בחדר ההלבשה. ברוב המועדונים ארוחת סיום ושיקום היא חובה לכל השחקנים, מתוך הנחה שספורטאים - אחרי פעילות אינטנסיבית חייבים את פחמימות כדי להחליף את הגְּלִיקוֹגֶן (רב-סוכר המצוי בגוף בעיקר בכבד ובשרירים ומתפרק בשעת הצורך לגלוקוז) שאבד בפעילות האינטנסיבית.

 

הם גם צריכים חלבונים כדי לסייע לשיקום השריר. המועדונים מגישים, בדרך כלל, אוכל איכותי: סטייק ללא שומן, פיצה טרייה, פסטה טרייה, דג טרי ופירות לקינוח (בשביל הויטמינים והמינרלים).

 

 

 

יש לא מעט שחקנים שלא אוהבים לאכול מיד אחרי משחקים אבל גם הם צורכים את הדלק ההכרחי הזה. במועדונים מתקדמים במיוחד, מכינים לשחקנים אוכל שמותאם לשחקנים מבחינה תרבותית. דברים שהם רגילים אליו מבית אמא - זה מסייע בכמה רמות: המנטלית, הנפשית וכמובן הגופנית.

 

באיירן מינכן נגד ליון חצי גמר ליגת האלופות בכדורגל באיירן מינכן נגד ליון חצי גמר ליגת האלופות בכדורגל צילום: אי פי איי

 

 

השחקנים מקבלים גם שייקים מפוצצים במינרלים, נוגדי חמצון ונוגדי דלקות טבעיים וגם לא טבעיים. במועדונים רבים תזונאים מעצבים את סעודות השיקום הללו לפי מה שהשחקנים אוהבים ולפי מדדים מותאמים אישית למבנה הגוף, אחוז השומן והצרכים הספציפיים של שחקן.

 

השיקום ממשיך עם מתיחות. משהו שרוב השחקנים לא ממש עושים כמו שצריך אבל הכדורסלן לברון ג'יימס, למשל, הפך את זה לחלק מהריטואל שלו לפני ואחרי משחקים (לברון עושה 45 מתיחות לפני ואחרי משחקים). אמבטיות קרח ומסאז'ים מסייעים בהפחתת הדלקות והכאבים. יש מועדונים שמביאים למגרשי חוץ אמבטיות לניפוח כדי שהשחקנים יקבלו את אמבטיות הקרח שלהם מיד אחרי משחק החוץ.

 

מדעי השיקום - תזונה, ניקוי רעלים, הפחתת דלקות וכו' - התפתחו רבות בשנים האחרונות.

 

אחרי שהשחקנים חוזרים הביתה, העבודה על השיקום לא נגמרת. הם עדיין מקבלים הוראות לתזונה מהמועדון. חלק מהמועדונים גם מסייעים לשחקנים להירדם ולישון בצורה האידיאלית עם "מאמני שינה" ומזרנים מיוחדים ואינדיבידואלים לכל שחקן.

 

הזמן. הוא משתנה

 

זה רק הגיוני מבחינה כלכלית. חלק מהשחקנים שווים מיליוני ליש"ט. הם מקבלים מיליוני ליש"ט בשנה. שינה גרועה יכולה להוריד מערכם ותפוקתם אז במועדונים מוודאים שהם ישנים טוב ואוכלים טוב. בין 60% ל-80% מהתזונה של שחקן פרמיירליג באחריות המועדונים. זה הדלק. שינה זה השיקום. זה הכרחי. מכונית יקרה עם דלק גרוע ומאות אלפי ק"מ רצופים ללא טיפול לא תתפקד כמו מכונית יקרה.

 

גם ב-NBA יותר מועדונים התחילו לקחת יותר שליטה על התזונה והשינה של השחקנים. התפריטים מעוצבים אישית לכל שחקן ושינה - בגלל הטיסות הרבות - היא עניין מסובך אבל מועדונים מעסיקים מומחים ב"מקצבים ביולוגיים" כדי שהשעון הביולוגי של השחקנים יתפקד כמו שצריך. שוב, מדובר בשחקנים שמרוויחים מיליוני דולר בשנה - אי אפשר לתת להם לעשות מה שהם רוצים אחרי משחק.

 

פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי צילום: רויטרס

 

מדעי הספורט הפכו את הכדורגל והכדורסל לענפים הרבה יותר אתלטיים, מהירים וגם מרתקים. השחקנים עצמם, לרוב, מנסים להבין את המדע שמאחורי השיקום והביצועים. הם יודעים שזה יכול להאריך את הקריירה שלהם ואת האפשרות שלהם להרוויח כסף רב. הם מבינים את החשיבות של המדע בביצועים שלהם.

 

אבל מה שמדעי הספורט לא הצליחו לפתור זה עניין הזמן. לא משנה כמה הטכנולוגיה מתקדמת, הגוף האנושי לא מצליח להשתקם בצורה מלאה ממשחק כדורגל או כדורסל בפחות מ-72 שעות. זו עובדה כמו גאות ושפל, כמו זריחה ושקיעה. לא משנה כמה המדע מתקדם, אחרי פחות מ-72 שעות מפעילות גופנית אינטנסיבית אי אפשר להגיע לאותה רמה של ביצועים.

 

ולכן, ב-NBA מדעני ספורט אומרים שצריך ליגה של 66 משחקים ולא 82 משחקים ושחקנים מובילים רבים פשוט לא משחקים את כל המשחקים בשביל להימנע מפציעות.

 

במחקר של אוניברסיטת טריניטי בלידס ואוניברסיטת האלם בשפילד הראו שבעונה רגילה, ללא קורונה, שחקן פרמיירליג ממוצע קיבל 3.3 ימים בממוצע לשיקום ממשחק. זה המינימום ההכרחי. וזה בכלל מבלי לחשב אימונים. אפשר לדבר מהיום עד מחר על כך ש"בגלל זה יש סגלים עמוקים" אבל הלחץ על מאמנים הוא עצום ולכן הם כמעט תמיד ישחקו עם ההרכב הכי חזק שהם יכולים להציב. המשמעות? לשחקנים הכי טובים פשוט אין מספיק זמן להשתקם, רמת הביצועים דועכת ומספר הפציעות עולה. הקורונה, בגלל לחץ של רשויות הכדורגל להשלים כמה שיותר משחקים, הובילה - כמה מפתיעה - לפחות זמן שיקום ויותר פציעות של שחקנים.

 

לפי בדיקת "האת'לטיק" במחזור החמישי העונה של הפרמיירליג כבר היו 78 פציעות שרירים - עלייה של 42% (!) מאותו שלב בעונה שעברה. בשנה שעברה, אחרי חמישה מחזורים, היו 55 פציעות. ב-2017/8 היו 34 פציעות וב-2016/17 היו 47 פציעות. פציעות שרירים הן בדרך כלל תוצאה של עומס על השריר. ושיהיה ברור: יש קשר ישיר גם בין פציעות גידים ורצועות לעומס. לפי ד"ר נילי קנופ־שטינברג, ראש המעבדה לאנטומיה במכללה האקדמית בווינגייט לחינוך גופני ולספורט: "אם השחקן עייף ומותש, הסיכוי שלו לקרוע את ה-ACL (רצועה צולבת) או לשבור את העצם גדול יותר. לפי המחקרים הטראומה קשורה בהחלט לעייפות החומר. אם מישהו מכופף חומר, כל חומר, מספיק פעמים, החומר הזה ישבר. זה נכון גם לעצמות ורצועות שנשחקים מפעולה חוזרת, ארוכה ורבה. כתוצאה מכך שחקן ששיחק 15 משחקים יכול לספוג מכה שהוא ישרוד. אבל אחרי 35 משחקים, אותה מכה תוביל לתוצאה אחרת. עייפות החומר משפיעה מאוד".

 

כולם מתלוננים אבל...

 

מאמני פרמיירליג התלוננו על כך שהתקצרו זמני השיקום לשחקנים והפרוטוקולים החדשים מקשים על שיקום אידיאלי. ג'ואל מייסון, מדען ספורט באוניברסיטת יינה בגרמניה, אמר לאת'לטיק: "כשלוח הזמנים לחוץ במיוחד וקבוצות משחקות מספר משחקים בשבוע, הם חייבים לעשות פשרות בכל הקשור לדרישות ההכרחיות לשיקום ממשחקים. צריך גם להתכונן למשחק הבא וזה אומר שאין מספיק זמן לשיקום ויש יותר פציעות בין משחקים".

 

"זו בעיה לכל המועדונים, אנחנו מרגישים שרווחת ובריאות השחקנים היא מחשבה משנית" הסביר פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי. "לאף אחד לא איכפת מהשחקנים. זה העסק". יורגן קלופ וז'וזה מוריניו אמרו דברים דומים. איגוד שחקני הכדורגל העולמי (FIFPro) הזהיר על "משבר מחריף" של עומס משחקים. אנדראה אניילי, נשיא יובנטוס וארגון המועדונים הגדולים (ECA) דיבר על כך ש"שחקנים צריכים יותר זמן להתאושש" וטען שבשביל זה צריך לארגן מחדש את הכדורגל. גס וואט, כבר ב-1995 פיפ"א הזהירה מ"עומס משחקים" וספ בלאטר, נשיא הארגון, אמר בזמנו: "אנחנו צריכים לדאוג לשחקנים לטובת המשחק. יש כאן עניינים אתיים ומוסריים שצריך לקחת בחשבון. אי אפשר לשים את השידורים מעל הכל". זה קרה ב-1995, כן?

מלבד שזה מצחיק שבלאטר דיבר על עניינים אתיים ומוסריים, עוד יותר "מצחיק" זה שמאז מספר המשחקים בשנה רק עלה, חשיבות כל משחק ירדה (מה שמוביל לירידה ברייטינג של כמעט כל ליגה), המשחק עצמו הפך ליותר תובעני במאות אחוזים ושחקנים - למרות הטכנולוגיה, התזונה והמקצוענות - נפצעים הרבה יותר.

 

אז מה צריך לעשות? התשובה ברורה. צריך להוריד את מספר המשחקים. זה אומר שצריך לקבל החלטות גדולות וחשובות: הקטנת הליגות, שינוי פורמטים של טורנירים בינלאומיים ושינוי לוח השנה של הכדורגל. או בקצרה, צריך להראות מנהיגות ולקבל החלטות שיהיו טובות לכדורגלנים ולכדורגל.
x