שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

רוצים שהם ישתקו, אבל הכדורגלנים חייבים להיות מעורבים פוליטית

היוזמות החברתיות של כדורגלנים כמו הקטור ביירין, מרקוס רשפורד, חואן מאטה ומורטין תורסבי, שוברות את הסטיגמה של כדורגלן כאדם טיפש כמו נעל; הם מקדמים מטרות שחשובות להם ותורמים לקהילה, וצריך עוד כאלה

אוריאל דסקל 09:4325.10.20

הקטור ביירין, מגן ארסנל, הודיע בתחילת העונה שהוא החליט להשקיע בקבוצת הליגה הרביעית באנגליה, פורסט גרין רוברס.

 

הוא עשה זאת מטעמים אידיאולוגיים, מאחר שהוא מעוניין לתמוך בחדשנות אתית וסביבתית, ופורסט גרין רוברס היא קבוצה שמציגה חדשנות שכזו.

 

תחת דייל וינס, הבעלים, פורסט גרין הוגדרה על ידי פיפ"א כ"מועדון הכדורגל הירוק ביותר בעולם", והאו"ם הכריז על המועדון כמועדון הכדורגל הראשון שאינו מזהם כלל (carbon neutral). ב-2015 הוחלט שהמועדון יהפוך לטבעוני ומאז לא הוגשו מוצרים מן החי לשחקנים או לאוהדים. דייל וינס הוא תעשיין אנרגיה ירוקה בריטי ובסוף 2019 הודיע שהמועדון יבנה אצטדיון "ירוק ב-100%" - מעץ ומוצרים מתכלים.

הקטור ביירין משמאל הקטור ביירין משמאל צילום: גטי

 

לדבריו, ביירין "יעזור בכל מה שקשור ליח"צ, קידום ושיווק" כאחד מ"הבעלים" של הקבוצה. המגן של ארסנל טען בראיון לאת'לטיק כי "דייל עשה מהפכה במועדון הכדורגל הזה. הם טבעונים, הם סביבתיים, הם דוגמה לאיך מנהלים מועדון כדורגל בימים אלו ורציתי להיות חלק מזה בכל דרך אפשרית".

 

"הכדורגלנים הם לא רק שערים ומכוניות ובתים"

ביירין הוא אחד מהכדורגלנים הבולטים ביותר שמדברים על נושאים גדולים יותר מכדורגל. הוא ערך קמפיין נגד בריונות והומופוביה בכדורגל ובחברה, הוא טבעוני וסביבתי והוא מנסה לנצל את הבמה שיש לו כדי לקדם את מה שחשוב לו. "היו יורדים עליי הרבה על מה שאני עושה מחוץ למגרש", הוא אמר. זה לא עצר אותו מלתרום יותר מ-50 אלף עצים לשתילה מחדש, לפתוח פודקאסט בשם "יותר מכדורגלן" בו הוא מדבר עם כדורגלנים אחרים על נושאים כגון צדק חברתי, גזענות ושמרנות פוליטית; וכאמור להשקיע מכספו בקבוצה מהליגה הרביעית מטעמים אידיאולוגיים.

 

לדבריו, "אני תמיד שומע על ספורטאים שאובססיביים לגבי המשחק שלהם. כמו מייקל ג'ורדן. אני מרגיש שמה שאני עושה מחוץ למגרש עוזר לי לשחק. עוזר לי להיטען. הרבה חושבים כמוני. אנחנו לא רק כדורגלנים - לא רק שערים ומכוניות ובתים. לכולנו יש תשוקות מחוץ למשחק ואני לא מדבר על לעצב בגדים או לנגן בגיטרה. אני מדבר על משהו עמוק יותר. אני מדבר על חוסר צדק בעולם שאנחנו חיים בו היום. אנחנו מאשימים את עצמנו הרבה פעמים - אנחנו משתמשים ביותר מדי פלסטיק, אנחנו טסים יותר מדי - אבל התעשיות הגדולות צריכות לתת לנו הזדמנויות לעשות את הדבר הנכון ולכן ההשקעה בפורסט גרין. פוליטיקאים מדברים על מטרות ל-2050, 30 שנה מעכשיו. רובם לא יהיו כאן. אנחנו צריכים להתחיל לקבל החלטות על ההווה. והרבה אנשים חיים כדורגל, מתעוררים כל יום וחושבים על המשחק בסופ"ש. צריך לתת לאנשים האלה אינפורמציה אמיתית לגבי מה שקורה - גם במגרשי הכדורגל שלהם שיכולים להיות מוצפים. אנחנו יכולים להשפיע ולהוביל אותם לקבל החלטות יותר מצפוניות".

 

ביירין הוא לא הכדורגלן היחיד שפועל לפי צו מצפונו.

 

חואן מאטה ממנצ'סטר יונייטד הקים את Common Goal ומגייס כדורגלנים ברחבי העולם שמעבירים 1% מההכנסה שלהם לטובת קידום הכדורגל בקהילות מוחלשות ברחבי העולם. מורטן תורסבי, שחקן סמפדוריה ונבחרת שבדיה, מנסה לקדם אג'נדה ירוקה בכדורגל - אג'נדה שתופסת יותר ויותר תאוצה בעולם ובעולם הכדורגל. בדלויט, פירמת ראיית החשבון, אפילו מעודדים קבוצות וליגות להשקיע בתחום ולאמץ את האג'נדה הזו כ"מנוע צמיחה אפשרי".

 

חואן מאטה חואן מאטה צילום: רויטרס

 

אפילו כאן בישראל עידן ורד מנסה לקדם במדיה החברתית שלו הזנת תלמידים במערכת החינוך. זאת בהשראת מרקוס רשפורד, חלוץ מנצ'סטר יונייטד, שבמהלך סגר הקורונה הראשון שכנע את ממשלת בריטניה לשנות את המדיניות שלה ולאפשר המשך הזנת תלמידים בזמן חופשת הקיץ.

 

רשפורד, בקושי בן 23, גם גייס מיליוני סעודות לילדים נזקקים וגם הקים קואליציה של מותגי מזון וסופרמרקטים כדי שיסייעו להתמודד עם רעב ועוני בקרב ילדים בבריטניה. "מרקוס הוא דוגמה למישהו צעיר שמסתכל סביבו ואומר 'אני לא רוצה שזה יקרה יותר'. יש לו פלטפורמה וכסף והוא יצא למאבק", הסביר ביירין.

 

רשפורד זוכה ל"תשומת לב מיוחדת". שחור, צעיר, עשיר ודעתן. כל הדברים ששמרנים לא מסוגלים לסבול בפוליטיקה שלהם. "זה די משוגע איך כל זה התקדם", אמר רשפורד בראיון לפייננשל טיימס, "בהתחלה היה לי רעיון ופשוט צייצתי משהו". זה הגיע לכך שבשבוע שעבר היה צריך להשתמש במדיה החברתית כדי לגייס מזון להזנת תלמידים בחג המולד.

 

מרקוס רשפורד מרקוס רשפורד צילום: איי אף פי

 

רשפורד, הצעיר ביותר מבין חמישה אחים, גדל עם אמא חד הורית שעבדה במספר עבודות בשכר מינימום כדי להאכיל את כל המשפחה. זה לא הספיק ולא פעם האחים היו צריכים להיעזר בעמותות צדקה בשביל לקבל ארוחה. בבתי הספר בהם למד הוא נהנה מארוחות בוקר וארוחות צהריים בחינם. 1.3 מיליון ילדים באנגליה תלויים בארוחות הללו. ארוחות שלא היו שם בזמן הסגר הקורונה. ולכן רשפורד גייס כספים כדי למצוא את הילדים שצריכים את המזון. בקיץ הוא כתב מכתב מרגש לממשלה הבריטית עם דרישה לדאוג למיליוני הילדים שכמוהו, היו תלויים במדינה.

 

"מבלי להתייחס לצדדים פוליטיים, האם אנחנו לא יכולים להסכים ששום ילד לא צריך ללכת לישון כשהוא רעב?", כתב רשפורד, "תת תזונה באנגליה היא מגפה שממשיכה כבר דורות".

 

מכתבו סייע לשנות את החלטת הממשלה ולאפשר תזונה בחינם לילדי בית ספר בזמן ההסגר הראשון - אבל גם הוא מבין שהמצב מעוות ולא בגלל הממשלה. "השיטה שבורה" אומר רשפורד לפייננשל טיימס, "וצריך לשנות אותה. אם לא ישנו אותה, אנחנו נשאר בתוך מעגל שמעולם לא נצא ממנו".

 

הימין נגד רשפורד 

ובגלל משפטים כאלו - הרצון ל"שינוי השיטה" - רשפורד "זוכה" להרבה ביקורות מצד פוליטיקאים מהימין, תומכיהם ברשתות החברתיות ובוטים כאלו ואחרים. אחת מהטענות כלפי רשפורד היא שהכדורגלנים באנגליה סירבו לקצץ 30% משכרם (2.9 מיליארד ליש"ט) בזמן פגרת הקורונה. את ההחלטה על קיצוץ קיבלו המועדונים - המעסיקים - בצורה חד צדדית וללא התייעצות עם השחקנים. ג'וליאן נייט, חבר פרלמנט שכתב ספר הדרכה לאיך להימנע מתשלומי מס, אמר אז על השחקנים - רבים צעירים מרקע סוציואקונומי קשה - שהם מייצרים "ואקום מוסרי" עקב החלטתם לא לקצץ בשכרם. שר הבריאות של בריטניה, מאט האנקוק, דרש מכדורגלנים "לקצץ בשכרם ולסייע". זאת בעוד שכל שחקני הפרמיירליג הסכימו לתרום סכומים גבוהים למערכת הבריאות הבריטית ורבים קידמו - כמו רשפורד - עמותות שנכנסו לוואקום שאותו הממשלה היתה צריכה למלא. "כדורגל תמיד מטרה קלה", אמר רשפורד, "זה הרבה תשומת לב תקשורתית".

 

ותשומת הלב הזו מביאה הרבה רעל. לרשפורד יש יותר מ-8.7 מיליון עוקבים באינסטגרם ויותר מ-3.3 בטוויטר. הוא אומר שהוא לא קורא את התגובות. בטח לא אחרי משחקים. הגזענות שהוא נתקל בה נוראית והתגובות הנפוצות ביותר: "תתמקד בכדורגל", "אל תערבב פוליטיקה וספורט", "תתמקד בלהבקיע שערים" או "תדבר על דברים שאתה מבין בהם, כמו כדורגל".

 

באופן מסורתי, מזלזלים באינטליגנציה של כדורגלנים. הקריקטורה של כדורגל היא של גבר צעיר, נאה וטיפש כמו נעל עם רכב מפואר מדי וחברה דוגמנית. רשפורד ושחקנים רבים בדור שלו - בני 20 וקצת - חושפים הרבה יותר מהחיים שלהם באינסטגרם ובטוויטר. הם מציגים דעות ומחשבות מעבר לסטריאוטיפים והם גם משתמשים בפלטפורמה כדי לקדם את מה שחשוב להם.

 

פורסט גרין רוברס. הכי ירוק בעולם פורסט גרין רוברס. הכי ירוק בעולם צילום: אי פי איי

 

רשפורד מגיע בשבועות האחרונים למפגשים עם מנהלי רשתות סופרמרקטים כדי להסביר להם את החיים של ילד שצריך מזון מסובסד. רוב המנהלים לא ידעו על מה הוא מדבר בכלל. הם הופתעו ממספרי הילדים הרעבים בבריטניה. הוא הקול שאין לילדים הכי חלשים בחברה הבריטית. הוא באמת לא היה צריך "לערבב פוליטיקה וספורט" אבל אנחנו בסיטואציה לא נורמלית בפוליטיקה העולמית.

 

הדמוקרטיות המערביות כמו ארה"ב ובריטניה נמצאות במקום רע. הפוליטיקאים פופוליסטים ומנותקים מהשטח. הם בתחרות על השגת פופולריות זולה ולא מתעסקים כיצד להפוך את החיים של האזרחים שהם מייצגים לטובים יותר - שזו עבודתם.

 

ללא רשפורד רבים בבריטניה היו נשארים בורים בכל הקשור למפעל ההזנה לילדים (והרבה בגלל זה זכה בתואר MBE - מסדר האימפריה הבריטית). כמו כן, בלי המעורבות של ביירין בענייני האקלים רבים מאוהדי הכדורגל היו נותרים בורים בקשר למצב האקלים הגלובלי.

 

בלי כדורגלנים שיצביעו על בעיות הרבה אנשים פשוט לא היו רואים בעיות.

 

אולי בגלל זה הם רוצים שכדורגלנים ישתקו.

x