שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

"הנחת המוצא שלנו היא שלא תהיה אולימפיאדה ב-2021"

ספורטאי ישראל לאולימפיאדה לא יודעים איך לעכל את דחיית אולימפיאדת טוקיו 2020 לשנה הבאה, וכיצד להיערך לקראתה. "אני לא יודע שום דבר, וכשאתה לא יודע למה אתה מתכונן אין לך מוטיבציה", אומר המתעמל האולימפי הבכיר אלכס שטילוב. "חלק מהענפים, במיוחד כאלה שיש בהם צעירים, דווקא ירוויחו מהדחייה", אומר החוקר ד"ר עמיחי אלפרוביץ' מהמכללה האקדמית וינגייט

יוגב כרמל 13:0424.07.20

היום, פחות או יותר, סביב השעה שלוש בצהריים (שעון ישראל) אמורה הייתה הקריאה イスラエル ("ישראל" ביפנית) להדהד בכריזת האיצטדיון האולימפי של טוקיו. אלכס שטילוב, המתעמל האולימפי הבכיר של ישראל, ישב בזמן הזה עם אישתו ושני ילדיו בביתם בהרצליה. 

 

ביקום אחר, שבו מגפה עולמית לא משתוללת בחוץ, הוא היה צועד שם באותו הזמן כבכיר ספורטאי המשלחת האולימפית הישראלית, קרוב לוודאי שהוא היה זה שנושא את דגל המדינה לעיני כל העולם. "ההסכמים עם נותני החסות הם עד 2020, כלומר עד המשחקים בטוקיו. בינתיים לא קיבלתי הודעה שלא ממשיכים גם לשנה הקרובה", הוא אומר לכלכליסט, כשהוא מחשב כבר עתה את צעדיו לקראת השנה הקרובה בחייו, שאם יערכו בסיומה המשחקים האולימפיים שנדחו בשנה (דבר שכלל איננו בטוח) תהיה קרוב לוודאי האחרונה בקריירה שלו.

 

"מבחינה מקצועית ומנטלית אני לא חושב שאיפגע, אבוא לטוקיו 2021 בשיא הכושר שלי בכל מצב. אבל אם תהיה פגיעה כלכלית יכול להיות שבכלל לא אגיע. אחרי 28 שנים שאני מתאמן קיבלתי הזדמנות לעשות את מה שאני אוהב עוד שנה, ובאופן אישי אני לא נפגעתי כי בינתיים נותני החסות שלי והמועדון שלי, מכבי תל אביב, עומדים מאחורי".

 

המתעמל הישראלי אלכס שטילוב. "אבוא לטוקיו 2021 בשיא הכושר שלי בכל מצב" המתעמל הישראלי אלכס שטילוב. "אבוא לטוקיו 2021 בשיא הכושר שלי בכל מצב" צילום: רויטרס

 

שטילוב בפעולה שטילוב בפעולה צילום מאיה ביאליק, באדיבות איגוד ההתעמלות

 

מה אתה יודע על הדרך שבה תתנהל הקריירה שלך בשנה הזאת?

"אני לא יודע כלום וכשאתה לא יודע למה אתה מתכונן אין לך את המוטיבציה להתאמן, אין לך תחרות ואין לך שום יעד ממשי. זה סבבה שיש משחקים אולימפיים בעוד שנה אבל אין לנו תחרויות גביע העולם ואף אחד עד עכשיו לא יודע איך התחרות בכלל יכולה להתקיים. אם יצטרכו לשים אותנו בבידוד? מה שאומר שגם לא נוכל להתאמן.

 

המשלחת הישראלית הכי גדולה בהיסטוריה

 

המשלחת הישראלית לטוקיו הייתה אמורה להיות הגדולה מעולם. בין 80 ל-85 ספורטאים היו אמורים לטוס למשחקים, גידול משמעותי לעומת 47 הספורטאים שהתחרו ריו לפני ארבע שנים, בעיקר תודות להצלחה המפתיעה של נבחרת הבייסבול שהצליחה להתברג למשחקים לראשונה.

 

בוועד האולימפי הישראלי טוענים בתוקף שבעוד שנה בדיוק תמנה המשלחת הישראלית מספר דומה של משתתפים. אך הדחייה, שעליה הוסכם במרץ האחרון, מעמידה סימני שאלה רבים לגבי האופן שבו יתקיימו המשחקים האלו, אם בכלל, ומידת העוצמה שבה נפגעה התנועה האולימפית לאור משבר הקורונה.

מנכ"לית איגוד השיט סמדר פינטוב. "אם תהיה אולימפיאדה, נלך בכל הכוח" מנכ"לית איגוד השיט סמדר פינטוב. "אם תהיה אולימפיאדה, נלך בכל הכוח" צילום: באדיבות איגוד השיט

 

האדוות שיצרה דחיית המשחקים מגיעים הרבה הרבה מעבר לזירה הספורטיבית בלבד. כמעט כל הכרטיסים לאירועים השונים שהיו אמורים להתקיים נמכרו ותיירים מכל העולם, ביניהם כמה אלפי ישראלים שעל פי הערכות תיכננו לטוס ליפן לקראת המשחקים, יישארו בבית. תחנות הטלוויזיה בכל העולם עיצבו את לוחות המשדרים שלהם לקיץ הזה בהתאם לשידורים מטוקיו וייספגו פגיעה כלכלית עמוקה. חוסר הוודאות, בעיקר לנוכח חוסר היכולת לתאם תחרויות ספורט, הופך את משימת ההיערכות למשחקי טוקיו 2020 (שימשיכו לשאת את שם זה גם במועדם העדכני) לאתגר ארגוני במעלה הראשונה, לגופי הניהול של עולם הספורט, שמורגלים לעבודה לפי לוח זמנים מסודר ביותר שנקבע זמן מראש.

 

"כשנערכים לזה מראש זה אפשרי", אומר ד"ר עמיחי אלפרוביץ', חוקר במרכז ללימודים אולימפיים במכללה האקדמית וינגייט. "גם ב-1992 הוועד האולימפי פיצל את משחקי החורף ממשחקי הקיץ שהתקיימו עד אז באותה שנה והתקיימו שתי אולימפיאדות חורף בהפרש של שנתיים. אבל זה מצריך היערכות גדולה מאוד מראש".

 

ולאור זאת שאף אחד לא יודע כעת מה יהיה - איך בכלל זה אפשרי?

"בהנחה שיהיו תחרויות בכל הענפים השאלה היא איך הספורטאים בכלל יגיעו לשם. יכול להיות שיגידו שכל הספורטאים צריכים להגיע לקפסולה ביפן ממאי, יחיו שם ויתאמנו שם. הכל יכול להיות. אבל אני לא רואה מצב שיעשו אפס מוחלט. יכול להיות שיעשו משהו יותר מצומצם ולא בכל הענפים יתחרו, רק כדי לבוא ולהגיד שעושים משהו. מבחינת מגע רק ענפי הקרב, למעט סיף, נמצאים בבעיה. בענפי הכדור כבר חזרו להתחרות, גם בשחייה ובשיט אין בעיה. אבל בענפים שהם לגמרי אינדיבידואליים לא אמורה להיות בעיה".

 

ד"ר עמיחי אלפרוביץ' ד"ר עמיחי אלפרוביץ' צילום עמית שיסל, התאחדות הלאומית לספורט הרכיבה

 

 

יש בכלל טעם לקיים משחקים אולימפיים במצב כזה?

"המשחקים האלו כבר נמכרו. זכויות השידור נמכרו והספונסרים כבר שמו כסף. מאז 1988 התנועה האולימפית עובדת עם נותני חסות שחלק גדול מתקציב המשחקים מגיע מהם. נשאלת השאלה אם הכספים שהיו עד עכשיו מהספונסרים ימשיכו להגיע ואם הם לא יגיעו - יצטרכו לעשות סדרי עדיפויות חדשים. אבל אני יוצא מתוך הנחה שייתקיימו משחקים אולימפיים כלשהם, גם במחיר של לשבש את כל המחזור האולימפי, שממילא כבר שובש".

 

בתסריט שבו יתקיימו בכל זאת משחקים בשנה הבאה, עדיין תחת עננת הקורונה, כוח היצירתיות יידרש לעמוד לצד הכוח הספורטיבי, לא רק בכדי להבטיח את עצם קיומו של האירוע אלא גם כדי להבטיח את בריאותם של המשתתפים בו.

 

"גם אם האולימפיאדה לא היתה נדחית המצב שלנו היה בכי רע"

 

מולי אפשטיין, פיזיולוג ספורט והמנהל המדעי של הוועד האולימפי הישראלי, מקדם פתרון רפואי-טכנולוגי שאותו הוא מכנה "דרכונים ביולוגיים" וכבר התחיל לקדם אותו לטענתו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. "זה יעבוד ממש בדומה לדרכון הביולוגי שמונהג לצורך מבדקי הסימום", הוא מסביר.

 

כל מי שיירשם במערכת ה-GMS – Game Management System של המשחקים האולימפיים ייכנס למאגר מבוסס בדיקות שיצמצם למינימום את פוטנציאל הכניסה של נשאים ושל חולים מאומתים ליפן. זה יהיה מאגר מבוסס בדיקות (סרולוגיות, PCR או כל בדיקה אחרת שתוכח כיעילה) ובו מידע עדכני על תסמינים, נוגדנים, זיהום ויראלי; מאגר זה צריך לעבוד בדומה לדרכון הביולוגי – המטולוגי וסטרואידאלי – שמונהג במבדקי הסימום של WADA ושנמצא במערכת הניהול ADAMS.  

פיזיולוג הספורט מולי אפשטיין פיזיולוג הספורט מולי אפשטיין צילום באדיבות הוועד האולימפי הישראל

 

איך זה יעבוד בפועל?

כל ספורטאי, מאמן, איש צוות וגם אנשי תקשורת, צופים וכדומה יהיה רשום במאגר, יבצע בדיקת PCR ויקבל תו ירוק שיאפשר את עלייתו למטוס ואת כניסתו למדינת היעד. לאחר מכן הוא יעבור בדיקת סרולוגיה. במידה שיוצאת חיובית זו תהיה אינדיקציה טובה שעשויה להצביע על כך שהאדם מחוסן, אך חשוב להדגיש שכל הנושא הזה עדיין לא ידוע (באיזו רמה של נוגדנים אדם מחוסן, אם בכלל, ולכמה זמן האדם נשאר מחוסן). כולם יחויבו גם במילוי שאלון יומי באמצעות אפליקציה. השאלון יאפשר לזהות פוטנציאל הידבקות עוד בטרם הופעת התסמינים – ויתבסס על אלגוריתם שפותח במכון ויצמן למדע.

 

"הנחת המוצא שלנו היא שלא תהיה אולימפיאדה ב-2021. את זה נדע בינואר", אומרת סמדר פינטוב, מנכ"לית איגוד השייט, אחד מהענפים האולימפיים המובילים בישראל שגם סיפק את מדליית הזהב האולימפית היחידה של ישראל, עד כה (גל פרידמן ב-2004). "אבל נראה לך שיש ספורטאי שיש לו סיכוי להגיע לטוקיו ולא יילך? כל הגורמים המקצועיים קבעו שאם תהיה אולימפיאדה נלך בכל הכוח. הספורטאים שלנו עדיין נלחמים על הקריטריון".

 

השנה האחרונה, שבה נערכו באיגוד השיט לקראת טוקיו, הגיע הענף לכותרות בהקשרים בעייתיים לאחר שנחשפה פרשת הרומן האסור בנבחרת הגלישה. פינטוב אומרת שהדחייה בהחלט סיפקה להם אורך רוח והתקבלה בברכה. אך היא מביטה אל עבר העתיד בחשש: "גם אם האולימפיאדה לא הייתה נדחית, המצב של האיגוד בכי רע. וזה נכון לאיגודים נוספים. כל זה בגלל שלושה משברים שחווינו השנה: דחיית האולימפיאדה, הקורונה והיעדר תקציב מדינה. היינו אמורים כבר בתחילת חודש יולי לקבל השלמה ל-70% מתקציב 2019 והכסף לא נראה באופק ויש איגודים שקורסים".

 

לדברי פינטוב, "אנחנו אחרי שנה טרום-אולימפית, עם כל ההוצאות הכרוכות בכך, שזה אומר מבחני קריטריון ותכנית תחרויות ואימונים מאוד עמוסה, ולפני שנה טרום-אולימפית נוספת. אז נכון שאין תחרויות בחו"ל, אבל החבר'ה מתאמנים בארץ".

 

דחיית המשחקים יצרה עבור איגוד השייט אתגר חדש. שם כבר חושבים על משחקי 2024 שבהנחה שלא נצטרך לסבול את הקורונה גם בעוד ארבע שנים צפויים להתקיים במועדם. במשחקים בפריס יערכו מספר שינויים בולטים בענף. דגם הגלשנים האולימפי "ניל פרייד" צפוי להיות מוחלף בדגם חדש ובחלק מההדגמים צפויה להתבטל ההפרדה בין גברים לנשים ומעבר לתחרויות מעורבות. השינויים בענף מחייבים את האיגוד לפצל למעשה את הפעילות שלו להכנה במקביל לשתי אולימפיאדות. מבחינת הסגל הצעיר יותר של השייטים ארבע שנים הם ארבע שנים והם יתחילו בקרוב להתאמן לקראת פריס.

 

אנחנו מדינה קטנה עם משאבים מועטים בתחום הספורט. אין סכנה שדחיית המשחקים תפגע בנו יותר מאשר במדינות אחרות?

"כרגע גם מדינה כמו ארצות הברית סגורה. נכון שיש שם יותר יריבי אימון, ובארץ הדלה שלנו אנחנו עובדים בפורמט של נבחרות, אבל עדיין זה לא מספיק. אפשרות לצאת לחו"ל ולהתאמן ברמה עם יריבים ברמה האולימפית העולמית זה בהחלט יכול לשפר. עם זאת, מספר הספורטאים הוא לא מדד להצלחה של אותה מדינה. יש מדינות קטנות יותר מאיתנו שעתירות במדליות".

 

יש לכם יתרון על ענפים אחרים בעידן הזה.

"נכון. מבחינת הספורט יש לנו יתרון גדול על ענפי ספורט אחרים. אין לנו קהל ואנחנו מקיימים תחרויות כרגיל כי אין מגע פיזי בין השייטים. כל עוד לא סוגרים לנו את הים הכל בסדר מהבחינה הזו".

 

ענף נוסף שבו המגע הפיזי בין המשתתפים קטן הוא ענף הרכיבה על סוסים. ענף שבו ישראל דהרה קדימה בשנים האחרונות, תוצאה של תרומה גדולה שהקפיצה את מצבו הכלכלי של הענף ופרויקט מרוכז שהוביל אותו להשתתפות ראשונה במשחקים האולימפיים ב-2020. אלפרוביץ' משמש בנוסף לתפקידיו האקדמיים גם כמנהל נבחרת הרכיבה הישראלית ומתאם אולימפי לקראת טוקיו. "הסוסים זה ענף לא-עתיר-קהל ולחלוטין אין בו ממשק בין בני אדם אז היה קל יותר להחזיר אותו לפעילות. רק לאחרונה הייתה אליפות ישראל בקפיצות ראווה. הרוכבים מעמיסים את הסוסים על הקרונות ונוסעים. גם בימים הקשים של הסגר הסוסים לא יצאו לחל"ת. לבעלי הסוסים היו אישורים מהשירותים הווטרינריים להתנייד בכל מקום שהם רוצים. הסוסים צריכים שיטפלו בהם וירכבו עליהם. התחרות מתקיימת מתוך הרצון לא לפגוע בשגרה של הסוסים."

 

אתה יכול לחשוב על יתרונות במצב הזה?

"על פניו למצב הזה הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות. בתור מערכת שקמה לפני שנה וחצי, כל יום שבו אנחנו צוברים ניסיון רק משפר אותנו. גם את הרוכבים, גם את הסוסים וגם התקשורת מסביב. בנוסף, כנבחרת שיכולה לשלוח ארבעה רוכבים, דחייה של שנה תאפשר לעוד רוכבים להשיג את הקריטריון להיכלל בסגל. לצוות המקצועי יהיו יותר אפשרויות בחירה. עוד שנה של עבודה עם סוסים, עוד שנה של תחרויות ואימונים רק תחזק את הקשר של הסוסים עם הרוכבים, ולנו יש סוסים צעירים יחסית, כך שזה חשוב".

 

שאלת הגיל רלבנטית גם למתחרים אנושיים, לא רק לסוסים. "הדחייה הזאת פערה פער בין הספורטאים המבוגרים והצעירים", מוסיף אלפרוביץ'. "ענפים מסויימים ירוויחו מאוד מהדחייה הזאת. בשחייה הסגל הוא מאוד צעיר ועבורם השנה הזאת היא יתרון. עכשיו מה שיבוא לידי זה הפער בין הספורטאים המבוגרים לצעירים. לסחוב עוד שנה, עם כל הקושי המנטלי, זה קשה לספורטאים מבוגרים. אבל לצעירים זה יתרון".

 

"לספורטאים הצעירים זה יותר קל, אבל לספורטאים מבוגרים כמוני, שעבורי זו השנה האחרונה, קשה מאוד לגייס מוטיביציה", מציין שטילוב בן ה-33 שעדיין לא החליט מה לעשות ביום שאחרי הפרישה שהייתה אמורה להתרחש ממש עוד כמה חודשים. "אני אחרי שנה קשה של הכנות ולא ממשיכים להתאמן באותה תדירות. עושים ארגון מחדש. כשאתה לא יודע למה אתה מתכונן אין לך את המוטיבציה להתאמן כשאין לך תחרות ואין לך שום יעד ממשי."

 

מה תעשה אם יבטלו את המשחקים לגמרי?

 

"שום דבר כבר לא יפתיע אותי. אבל זה לא אומר שהתאמנתי לחינם כי עשיתי הרבה תחרויות בדרך, הצבתי הרבה יעדים לפני ועמדתי בהם. אני יכול להגיד בלב שלם שנהניתי בארבע השנים האלו".

x