שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

השנים עוברות והחוק עדיין פוגע בכדורגלן הישראלי יותר מכל דבר אחר

זה לא ייגמר עד שכל השחקנים בישראל יכריזו: עד כאן. לא יהיה כדורגל מקצועני עד שנקבל יחס כמו אל עובדים - כמו אל כדורגלנים באירופה

אוריאל דסקל 09:1822.07.20

צ'רלי סקוט, 22, היה חבר של מרקוס רשפורד לקבוצות הנערים והנוער של מנצ'סטר יונייטד. הוא שיחק בקבוצה עד גיל 20 אבל שוחרר ולאחרונה הגיע לכותרות מאחר והוא עובד כפועל בניין.

 

סקוט, כיום בקבוצה מהליגה השמינית בניוקאסל, חשף בעיתונים כגון דיילי מירור ומנצ'סטר איוונינג ניוז את הקושי בשחרור מקבוצת פרמיירליג. "לא היה לי כסף כי בזבזתי הכל", אמר. "ואז שתיתי, הימרתי, נכנסתי לדיכאון. החלפתי את החלום במציאות וזו היתה נפילה קשה".

 

דוונטה רדמונד, 23, כיום משחק ברקסם מהליגות הנמוכות, דיבר גם הוא על הקושי בשחרור ממנצ'סטר יונייטד אחרי גיל הנוער. "13 שנים נזרקו לזבל" אמר.

 

השניים - רדמונד וסקוט - שיחקו במנצ'סטר יונייטד מגיל 6, בילו במועדון במשך שלושת-רבעי חייהם, היו בהיי ונחתו למציאות קשה מאוד אחרי השחרור.

 

 

משחק נוער בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב (ארכיון) משחק נוער בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב (ארכיון) צילום: אוהד צויגנברג

 

דייוויד קון, כותב תחקירי הספורט המוביל של "הגרדיאן", דיבר לא מזמן על "דור נשכח" של כדורגלנים ממחלקות הנוער והאקדמיות של קבוצות הפרמיירליג שאחרי שהשקיעו את כל חייהם כדי להפוך לכדורגלנים מקצוענים, לא הצליחו לעשות זאת ושוחררו למציאות שאף אחד לא ממש לימד אותם להתמודד עימה. לא פעם זה נגמר בדיכאון. לפחות פעם אחת זה נגמר בדיכאון שהוביל להתאבדות. גם מייקל קלווין, הסופר והעיתונאי, כתב על הנושא שני ספרים. "הכדורגל הוא תעשייה אכזרית שמאכילה ילדים חלומות - אומרת להם 'תעבדו קשה וזה כל מה שצריך' - אבל זו לא המציאות. זה פשוט לא עובד ככה. ואז התעשיה משחררת אותם לחופשי מבלי להכין אותם לקשיים האמיתיים שהם הולכים להיתקל בהם", אומר קלווין לכלכליסט.

 

ועדיין, הסיטואציה של הכדורגלן האנגלי בן ה-20 טובה בהרבה מהסיטואציה של כדורגלן ישראלי בן 20 - וזה בכלל לא קשור לתשתיות או כסף שמושקע בו. החוק שלפיו פועלות קבוצות הכדורגל בישראל עושה את הנזק לכדורגלן הישראלי יותר מכל דבר אחר.

 

כדורגלנים ישראלים היו מאושרים אם בגיל 20 היו משחררים אותם והם היו צריכים להתמודד לבד עם מציאות קשה. בגדול, החוק הופך אותם לעובדים של המועדון שלהם עד גיל 24 - אפילו אם אין להם חוזה. בתקופות אחרות אולי אפשר היה לקרוא לזה עבדות.

 

דבר הכדורגלן הישראלי

 

והנה כדורגלן ישראלי מסביר את זה מהזווית שלו. הוא בן 22 וכלוא בחוזה לקבוצה - הוא לא מעוניין לחשוף את שמו. "אני לא צריך שיעזרו לי באופן אישי אבל אני כן רוצה שמישהו יתעורר ויבין שיש פה משהו עקום ומסריח בחוקי ההתאחדות", הוא אומר. "זה לכל מי שאכפת לו מהכדורגל הישראלי ועתיד כל שחקני הילדים, הנוער והבוגרים. על פי חוקי ההתאחדות לכדורגל - המועדון בו שיחקת במחלקת הנוער ובבוא העת נרשמת באופן אוטומטי לקבוצת הבוגרים בהגיעך לגיל 20 ייקבע את גורלך ככדורגלן. במילים אחרות, המועדון יכול להמשיך להחזיק בכרטיס השחקן שלך, ורשאי להחזיק אותך אצלו ללא חוזה עבודה. משמעות הדבר – גם אם המועדון לא מעוניין בך ולא הציע לך חוזה בהגיעך לגיל בוגרים, והינך רוצה להירשם בקבוצה חדשה, תהיה חייב אישור ממועדון האם שלך. יתרה מזאת, מועדון מליגה א' ומטה יכול אף לבקש עלייך פיצוי כספי תמורת העברה גם אם אתה בלי חוזה אם תרצה לעבור למועדון משתי הליגות הראשונות (בכל גיל בלי קשר אם גדלת במועדון או לא). למועדון יהיה את הזכות אף לחדש את כרטיס השחקן שנה אחר שנה".

 

המשמעות היא שעד גיל 24 למועדון את האופציה לשלוט בשחקן - גם אם הוא לא מציע לו חוזה. גם אם הוא לא מתכנן לשחק איתו.

 

"בין אם מדובר במניעת העברה לקבוצה אחרת עקב דרישת סכום מסוים או אפילו ללא סיבה ובין אם לא לשלב אותך כשחקן בקבוצת הבוגרים" אומר הכדורגלן. "וכל זאת – ללא מחויבות בהצעת חוזה. אפילו אם מדובר בהעברה ראשונה שלך בגיל 33, גם אז למועדון הזכות לבקש עלייך 'דמי השבחה', גם אם אתה ללא חוזה. הזוי לא? אז ככה זה מתנהל פה".

 

עונת 2019/20 היתה הזויה במיוחד עבור הכדורגלן שלנו. "עונת 19/20 הייתה מוזרה לכולם, אבל במיוחד לי. הכרטיס שלי שייך למועדון מהליגות הנמוכות, במהלך העונה הקודמת התעוררו בעיות אי-תשלום שכר ביני ובין המועדון שנמשכו עד הקיץ בבתי המשפט. בסוף העונה, לא אושר לי לא לקבל את כרטיס השחקן שלי ולא לבצע העברה לקבוצה אחרת ללא אישורם, על אף שלא הוצע לי חוזה. מסוף העונה הקודמת עד ינואר מצאתי את עצמי בבית ללא אפשרות להתקדם למרות הצעות התרשמות מהליגה הלאומית החל מסיום חלון העברות של הקיץ".

 

שחקן חופשי, שכרטיס השחקן בידו, רשאי להירשם בקבוצה חדשה גם בתקופה בה חלון העברות סגור. "כשבדקתי את הנושא, הובהר לי שמועדון האם שלי, שלא הציע לי חוזה ולא בנה עליי בתוכניות לעונה הבאה, רשם אותי כשחקן סגל בעונת המשחקים הנוכחית למרות שאף גורם מהמועדון לא דיבר איתי מסוף העונה הקודמת. הובהר לי שאני לא משוחרר ולא שחקן חופשי על אף שאני לא תחת חוזה ושאין בכוונת המועדון להציע אחד כזה".

 

הכדורגלן - שמצטרף לרשימה ארוכה מאוד של כדורגלנים שנמצאים במצבו - ממשיך: "את העונה סיימתי כמושאל בליגה א', רציתי להעביר את כרטיס השחקן באופן רשמי בינואר, אבל נתקלתי בדרישה של עשרות אלפי שקלים תמורת הכרטיס, ובכדי לא לפגוע בעתידי, התפשרתי על השאלת הכרטיס לחצי עונה. העונה בשבילי התחילה מאוחר והסתיימה מוקדם בגלל הקורונה. חוויתי פגיעה קשה בזכות להתקדם מקצועית, הפסדתי חצי עונה, ובסוף חודש מאי הקרוב הכרטיס שלי יחזור חזרה למועדון שהשאיל אותי ומי יודע מה השלב הבא".

 

הכדורגלן רוצה להזהיר את השחקנים האחרים. "מגיל 15 עד 21 שחקן שלא הגיע להבנות עם מועדון האם, ורוצה לעבור קבוצה בלי פיצוי או לקבל את כרטיס השחקן, צריך לשבת בבית שנה בהליך הסגר בלי מסגרת. באופן זה, גורלם של שחקנים צעירים הוא בידי מועדוני האם גם אם אין למועדון כל כוונה לשלב את השחקן בקבוצות המועדון או להציע חוזה. כיום, רוב הפיצויים שמשולמים למועדונים בגילאי מחלקת הנוער מגיעים לרוב מהורי הילדים ולא מהמועדונים. אותם הורים שגם ככה משלמים למחלקות הנוער כל שנה אלפי שקלים! רוב מועדוני הנוער בארץ שייכים לתקציב עירוני שלא דוגל בקניית שחקני נוער".

 

לפי מסמך שהוכן עבור הכנסת לפני מספר שנים "מטרתם העיקרית של פיצויי ההכשרה, בתוך ההקשר הרחב של הכללים המסדירים מעבר שחקנים בין מועדונים, היא לעודד התפתחות וקידום של שחקנים צעירים על-ידי הבטחת תשואה עתידית למועדון על השקעתו באימון השחקן הצעיר".

 

"אין ספק, למועדונים מגיע לקבל תמורה על הכשרתם וטיפוחם של שחקנים צעירים, אבל לא תוך פגיעה בשחקן עצמו ומעמדו, ובייחוד שהמועדון לא רואה לנכון לשלב את השחקן במועדון או להציע לו חוזה", אומר הכדורגלן. "כל שנה בגילאים הללו היא קריטית בכדורגל וכולם יודעים את זה. המועדונים מקרקעים את השחקנים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה. באירופה, הפיצוי לקבוצה המעבירה מותנה בהצעה לחוזה חדש, פה בכדורגל הישראלי, אין תנאי כזה".

 

הכדורגלן מבקש: "החוקים בנושא צריכים להשתנות במהירות, יש פה פגיעה אדירה בהתפתחות שחקני הנוער והבוגרים עד גיל 24 (ואפילו עד יותר מבוגר אם החלטת להישאר באותו מועדון כל החיים). החוקים צריכים לתת מענה גם לצרכי השחקן, ולא רק לצרכי המועדונים. אסור שמעמד השחקן ייפגע באופן טוטאלי".

 

הסיטואציה הנוכחית מאפשרת לבעלי הקבוצות לפגוע בכדורגלן הישראלי ובזכויותיו מצד אחד ומצד שני גם להשאיר את המתקנים והתנאים בינוניים וגרועים - במחלקות הנוער ובכלל - כי זה לא ששחקן יכול לעבור למקום עבודה טוב יותר בקלות.

 

העיקר הם משבחים אחד את השני

 

לקראת מחזורי הסיום של העונה - בעלי הקבוצות, יושבי הראש של ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה - שיבחו אחד את השני על כך שהצליחו לסיים את העונה. ועוד לקבל הבטחה לכסף ציבורי כדי להתחיל את העונה החדשה. לשחקנים כמעט ולא הודו - למרות שאלו איפשרו את קיום העונה בזכות בידוד מגוחך שעברו לפני העונה (ולא הגנו עליהם עם בדיקות שמוסד חינוכי בארץ הציע לעשות להם). אבל לא רק זה, לכולם קיצצו את המשכורות בצורה דרמטית - בין 30% ל-80% במקרים רבים. הם נדרשו לעבוד על הכושר שלהם למרות שחלקם הוצא לחל"ת. שחקנים זרים רבים לא ראו את משפחתם במשך חודשים ואף אחד לא מדבר על הפיצויים שלהם".

 

שוק הכדורגל בישראל מעוות. הוא מעוות בגלל שמערכת פיצוי השחקנים מעוותת. אז באנגליה מוכרים לשחקנים חלומות ואז שוברים להם את הלב - אבל לפחות משחררים אותם לחופשי. כאן בישראל מוכרים להם חלומות וממשיכים לשלוט בעתידם. זה לא יגמר עד שכל השחקנים בישראל יכריזו: עד כאן. לא יהיה כדורגל מקצועני עד שיתייחסו עלינו כמו אל עובדים מקצוענים - כמו אל כדורגלנים באירופה. ועכשיו - עם הקורונה והלחץ על הליגות - אפשר וצריך לעשות זאת.
x