שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ופוליטיקה

יומן פגרת קורונה: הכדורגלנים האנגלים נגד חזרה למגרשים - בשלב זה

נראה שהשחקנים בליגה העשירה בעולם ניצלו את הקורונה כדי לגבש חזית מאוחדת נגד אנשים שמקבלים החלטות מעל הראש שלהם

אוריאל דסקל 09:2217.05.20

בן קוקר, מגן לינקולן סיטי מהליגה השלישית באנגליה, הוא חולה סכרת. אין הרבה כדורגלנים מקצוענים שחולים בסכרת - נאצ'ו מריאל מדריד הוא הכדורגלן הבכיר ביותר בעולם שסובל מהמחלה המטבולית. קוקר אמור לחזור לשחק כדורגל מתישהו - עוד לפני החיסון לקורונה - והוא מת מפחד. חולי סכרת הם בקבוצת סיכון למוות מקורונה.

 

"במקרה שלי, אני ממש חייב לחשוב היטב על ההתחלה מחדש של הכדורגל. יותר מאשר אנשים רגילים" אמר קוקר ל"גרדיאן". "מבחינת האוהד, מבחינת כולם - כולם רוצים לצפות בכדורגל בגלל שאין משהו אחר שקורה. אבל חייבים להסתכל עלינו, הכדורגלנים, כבני אנוש. אני חושב שזה לא הוגן לשים אותנו בסיטואציה בה אנחנו נהיה חשופים לנגיף ובאמת, כל מה שצריך זה שכדורגלן אחד יידבק ויקרוס מזה - ואז כל הצד החוקי של הנושא יהיה כאוס. אני עם סכרת אבל זה גדול יותר ממני. אישתי בהריון תשעה חודשים וזו הדאגה המרכזית שלי. אני צריך להסתכל על המשפחה שלי, על המצב שלי ואני חושב... חוזרים לכדורגל הרבה יותר מדי מוקדם".

 

 

 

גם שחקני הפרמיירליג הביעו חששות מחזרה מהירה מדי למגרשים.

 

בשבוע שעבר 20 הקפטנים של הפרמיירליג ניהלו דיון נוקב וקשה עם בכירי הליגה והאחראים לבריאות השחקנים בפרמיירליג. במשך שעתיים הקפטנים של קבוצות הפרמיירליג דיברו עם האנשים בהנהלת הליגה, שביחד עם הממשלה סיכמו על חזרה למגרשים ביוני מבלי לשאול מה השחקנים חושבים על חזרה למגרשים.

 

שחקני פרמיירליג. ליברפול ומנצ'סטר סיטי שחקני פרמיירליג. ליברפול ומנצ'סטר סיטי צילום: איי אף פי

 

הפרמיירליג והממשלה עבדו יחד להשיג את כל האישורים להחזיר את הפרמיירליג והתקווה שלהן היא שחזרתה של הליגה "תרים את המורל" במדינה האירופאית עם הכי הרבה מתים (בעיקר בגלל התנהלות הממשלה של בוריס ג'ונסון). הם גם קיוו שהשחקנים פשוט "יתגייסו" למאמץ מבלי לשאול יותר מדי שאלות. בטח חשבו לעצמם שהכדורגלנים הם כדורגלנים והם רק רוצים לשחק כדורגל.

 

אבל השחקנים, רבים מהם, לא ממש מרגישים שהמורל שלהם - או של העם - נלקח בחשבון.

 

דני רוז, מגן ניוקאסל, לא בחל המילים, "הממשלה אומרת 'להחזיר את הכדורגל חזרה' בשביל 'להרים את המורל של האומה'. אבל לא איכפת לי מהמורל של האומה! אנשים מסתכנים! לא צריך לדבר על חזרתו של הכדורגל - עד שהמספרים (של המתים והחולים) יורדים הרבה".

 

רוז, כמו כדורגלנים רבים, תרם מאות אלפי ליש"ט לעמותות וקנה מאות מגשי פיצה לצוותים רפואיים. לפני הקורונה הוא לא חשש לדבר על בריאות מנטלית והוא לא חושש לדבר על הפחדים והחששות ממשחקי כדורגל בימי קורונה. ונראה שבדבריו הוא הביע את מה שרבים מעמיתיו חושבים.

 

הפרמיירליג התנהלה בצורה חד צדדית וללא שותפות אמיתית עם השחקנים לאורך המגפה.

 

במרץ, למשל, הקבוצות החליטו על עצמם על הסכם קיצוץ 30% בשכר השחקנים ונאלצו להתמודד עם שחקנים שסירבו לכך והחליטו בעצמם (הסכמה של 20 הקפטנים) לתרום נתחים משכרם לצוותים רפואיים ועמותות חברתיות.

 

כמו כן, בפרמיירליג ובממשלת בריטניה (שמכניסה כ-3 מיליארד ליש"ט בשנה מתשלומי מיסים של קבוצות פרמיירליג) קיוו להתחיל את העונה מחדש ב-12 ביוני - אבל השחקנים, כאמור, רוצים לדעת יותר, לשלוט יותר בגורלם וגם... לפחד פחות. וזה מבלי להיכנס לענייני הביטוח - כי מבחינת ביטוח וכיסוי הידבקות במגרש או באימון היא עניין אחר לגמרי מהידבקות בסופרמרקט (מה שמגביל את התנועה של השחקנים מחוץ למגרש ומגרש האימונים - בשביל, כאמור, להרים את מורל העם).

 

הפחד שלהם מוצדק. הם אמנם צעירים ובריאים - רובם המוחלט לא בסכנת מוות מקורונה אבל גברים שחורים, למשל, בקבוצת סיכון. כמו כן, לשחקנים הורים עם בעיות לב, ילדים עם בעיות נשימה ונשים בהריון. הקפטנים לא הרגישו שהתייחסו לכך מספיק בדיוני ההתחלה מחדש. השחקנים, כאמור, הביעו דעתם וזעמו על הנושאים הללו בשיחה עם נציגי לליגה.

 

נראה שהשחקנים בפרמיירליג גם יודעים ורואים מה קורה ב-NBA, שם הליגה והשחקנים עובדים ביחד בוועדות ובשיחות, כדי להחזיר את הליגה בצורה מסודרת. ביחד. הם דורשים התייחסות דומה מהבוסים שלהם.

 

בסופו של דבר, יהיו בדיקות, פרוטוקולים ברורים, הבונדסליגה התחילה מחדש ותראה את הדרך קדימה והמועדונים יבינו שהם יהיו חייבים להקשיב לשחקנים כדי להתחיל את הליגה מחדש. נראה גם שהשחקנים מצאו קול חדש ודי לוחמני. וייתכן שהם הם ישתמשו בו גם אחרי המגפה.

x