שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

יומן פגרת קורונה: לקבל החלטה נכונה זה הדבר הכי קשה

קבלת החלטות נכונות זה האקס-פקטור של ספורטאים - וגם של מנהיגים עסקיים ופוליטיים. ועדיין, לקבל החלטה נכונה זה משהו שקשה לעשות כשיש את כל האינפורמציה, וזה כמעט בלתי אפשרי עם מיסאינפורמציה

אוריאל דסקל 09:5126.04.20

פרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי־אמריקאי שזכה בנובל על המחקר שלו בתחום קבלת החלטות, מסביר שקבלת החלטות מחולקת לשתי מערכות: "מערכת 1" מייצרת את המחשבות שכאילו צצות מאליהן — אינטואיציות, אסוציאציות, זיהוי תנועה, זיהוי סכנה, זיהוי פרצופים ועוד. היא פועלת בתת־מודע, במהירות ובלי צורך בריכוז או מאמץ מחשבתי. "מערכת 2" היא החשיבה המרוכזת. בעזרתה פותרים בעיות מסובכות ומקבלים החלטות סופיות. היא איטית כמעט כמו קצב הדיבור, ועשויה לדרוש ריכוז ומאמץ. 

 

 

בספורט קבוצתי עובדים בעיקר עם מערכת 1. הספורטאים צריכים לקבל החלטות מהירות באופן לא מודע. הם פשוט משחקים, הם מהירים, צריכים לפעול לפי אינטואיציה ובלי 'לחשוב' יותר מדי. עם זאת, בענפים כמו כדורגל יש הרבה שימוש במערכת 2. שחקנים צריכים לשמור על מבנה בתנועה. הם צריכים להיות מודעים מאוד למערך סביבם והם מתרגלים אותו במשך שעות. הם כם צריכים להיות מודעים לתבניות התנועה והמערך של היריבים. כל זה דורש הכנה, ידע והבנה. כלומר, מערכת 2.

 

ליאו מסי. אלוף בקבלת החלטות ליאו מסי. אלוף בקבלת החלטות צילום: אי פי איי

 

שחקנים חכמים במיוחד - כמו ליאו מסי - מצליחים לשלב בין המערכות. מסי, למשל ממפה את תמונת המשחק באופן מודע באמצעות מערכת 2, ועל סמך המיפוי הראשוני הזה שלו — בהמשך המשחק מתמסר למערכת 1. ההחלטות הן אינטואיטיביות ומהירות, אבל קודמת להן עבודת הכנה מודעת ואיטית יותר. לכן הוא כמעט אף פעם לא כובש בתחילת משחק. הוא מתהלך לו, קורא את המשחק, רואה מה היריבה עושה, בודק מי מחבריו לקבוצה נראה חד יותר. הוא מצייר לעצמו בראש חזון איך מפרקים את המערך של היריבה, ואז הוא עושה את זה עם החלטות מהירות-אינטואטיביות. בקיצור, מערכת 2 מרימה למערכת 1 לוולה.

 

משיחותיי עם מאמנים, שחקנים ומדענים, עולה שקבלת החלטות היא אולי הכישור החשוב ביותר בספורט קבוצתי. "ההבדל העיקרי בין שחקן NBA לשחקן כדורסל הוא ההחלטות שהוא מקבל במשחק - כולם ב-NBA כל כך הרבה יותר חכמים מאשר שחקנים בליגות אחרות", הסביר סם דקר, שחקן יוסטון רוקטס לשעבר. "לקבל החלטה נכונה בזמן הנכון, זה הדבר הכי קשה בכדורגל" אומר פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי וצ'אבי, כוכב ברצלונה לשעבר, הסביר פעם: "רוב השחקנים שאני הכרתי היו גדולים, חזקים ומהירים ממני אבל קבלת החלטות זה מה ששולט בפעולות שלנו. יש שחקנים עם קבלת החלטות במהירות של 80 ואני תמיד ניסיתי לקבל החלטות במהירות של 200. זה היה היתרון שלי".

 

ד"ר גאייר יורדט (Geir Jordet), פרופסור נורבגי לפסיכולוגיה ושחקן כדורגל חובבני לשעבר, כתב את התזה של על זה - קבלת החלטות על מגרש הכדורגל. הוא טען שהשחקנים הטובים ביותר הם אלו שמקבלים את ההחלטות הטובות ביותר על סמך יותר אינפורמציה.

 

בצילומי וידאו של יותר מ-250 שחקנים הבחין שהטובים ביותר חשפו את עיניהם לכל האינפורמציה שעשויה להיות רלבנטית עבורם לפני קבלת הכדור והם ביצעו את ההחלטות הנכונות (השלימו יותר מסירות, כדרורים וכבשו יותר, בישלו יותר) על בסיס קבוע. הם מקבלים את ההחלטה הנכונה על סמך האינפורמציה שקלטו ואספו לפני ההחלטה. כאמור, מערכת 1 ומערכת 2 שעובדות יחד היטב.

 

לקבל החלטה נכונה על סמך האינפורמציה הנכונה נשמע כמו משהו די פשוט אבל מחקרים מראים לנו שזה פשוט לא כך. על בסיס די קבוע אנשים יודעים מה הם צריכים לעשות אבל בוחרים לא לעשות זאת. גם על זה כתב כהנמן. ועל זה רן בן שמעון אמר: "אם היתה לי כל סטטיסטיקה בעולם, הייתי רוצה לדעת מה השחקנים שלי מרגישים בכל רגע נתון על המגרש - כי זה משפיע יותר מהכל על ההחלטות שלהם".

 

ואכן, לאחרונה פורסם מחקר שמראה כי אנשים רבים מקבלים החלטות לא נכונות לא בגלל שאין להם את האינפורמציה, אלא בגלל שהם מתעלמים מהאינפורמציה הנכונה ומקבלים החלטות על סמך "תחושות". ד"ר איאן קרז'ביש (Ian Krajbich) מאוניברסיטת אוהיו סטייט וד"ר ארקדי קנובאלוב מאוניברסיטת ציריך נתנו לנחקרים משחק אסטרטגיה פשוט ועקבו אחרי התנהגותם.

 

הנחקרים, אחרי שהבינו את התבניות של המשחק וראו שהתבנית המוצלחת עובדת רוב הפעמים (6 מ-10 הפעמים), עדיין בחרו את התבנית המוצלחת - מבחינה סטטיסטית - רק ב-20% מהפעמים.

 

"אנשים ידעו מה עובד הכי טוב בדרך כלל" אמר קרז'ביש. "הם פשוט לא השתמשו בידע הזה, אלא הלכו עם התחושות שלהם. זה קצת כמו אדם שיודע את הדרך הכי מהירה שלו הביתה אבל מדי יום בוחר לנסוע בדרך שונה, ארוכה יותר, בגלל שפעם היה פקק בדרך הכי מהירה".

 

ברמה הציבורית קשה לקבל את ההחלטה הנכונה וליישם אותה במציאות גם כשיש לך את כל האינפורמציה בראש. קשה עוד יותר לקבל את ההחלטה הנכונה כאשר האינפורמציה שאתה שואב מהסביבה שלך היא לא נכונה.

 

זה מה שקורה בעולם שלנו הרבה מאוד זמן. וזה בולט במיוחד במשבר הקורונה.

 

מחקר של עמותת Annenberg האמריקאית (שתומכת בגופים מדעיים ובשיח מדעי) הראה שאנשים שצרכו חדשות על הקורונה מהמדיה החברתית ומערוצי חדשות "שמרנים" (פוקס, ראש לימבו, OAN ועוד) הם חסרי ידע בסיסי וחשוב למאבק בקורונה. הצופים בתחנות הללו גם נוטים להאמין בקונספירציות לגבי הווירוס. ואיך זה מתבטא? הם יסרבו לשטוף ידיים, יסרבו לשמור על ריחוק חברתי, יסרבו לחבוש מסיכה ויחשבו שוויטמין C יגן עליהם מהקורונה (במקרה הטוב) או שתיית אקונומיקה תסייע בהשמדת הווירוס (זה המקרה הרע, כן?).

 

זה נשמע הזוי, אבל לפי המחקר כמעט 25% מהאמריקאים חושבים שהווירוס הוא קונספירציה סינית שנועדה לפגוע בדונלד טראמפ. אותם כמעט 25% בסכנה ומסכנים את משפחותיהם וסביבתם. אותם אנשים שחשופים לידע מסוכן עבורם גם נוטים להתעלם מהמספרים הנוראיים של המתים בארה"ב.

 

קבלת החלטות נכונות זה האקס-פקטור של ספורטאים. זה כנראה גם האקס-פקטור בקרב מנהיגים עסקיים ופוליטיים. ועדיין, לקבל החלטה נכונה זה משהו שקשה לעשות כשיש את כל האינפורמציה. וזה כמעט בלתי אפשרי עם מיסאינפורמציה, בטח כשהמיסאינפורמציה הזו מסייעת לך פוליטית ביום-יום.

 

בתקופה של מגפה עולמית, קבלת החלטות לא נכונה על ידי המנהיגים היא בולטת במיוחד וקטלנית במיוחד.

 

 

x