פרשנות
הבעיות של ההתאחדות לכדורגל גדולות יותר מאנדי הרצוג
ישראל מסיימת עוד קמפיין מאכזב, אבל עדיין נשארת עם סיכוי להעפיל ליורו. לא שזה אמור לשנות את המשימות של ההתאחדות לכדורגל - משימות חשובות יותר מאשר זהות המאמן הבא
ישראל מסיימת את מוקדמות יורו 2020 במקום החמישי - אחרי פולין, אוסטריה, סלובניה וצפון מקדוניה. בגדול, מלבד ניצחון גדול על אוסטריה בתחילת הדרך - ישראל ניצחה רק את לטביה ובין השאר ספגה יותר שערים מאשר כל קמפיין מלבד הקמפיין הראשון באירופה (מוקדמות מונדיאל 1994).
אנדי הרצוג צילום: עוז מועלם רוטנשטיינר מנסה להנחיל כאן "דרך" ומנסה ליישם אסטרטגיה. אם סומכים עליו - אז סומכים עליו. זה אומר שגם סומכים עליו לגבי הרצוג. אז כשמדברים על העתיד של הרצוג - צריך לדבר גם על העתיד של רוטנשטיינר. זה בלתי נפרד.
ערן זהבי בסיום המשחק נגד מקדוניה צילום: ראובן שוורץ הזהות שאנחנו רוצים לכדורגל הישראלי תקבע איך אנחנו רוצים לשחק - בכל הנבחרות, אילו שחקנים וסוג שחקנים אנחנו רוצים בנבחרות, אילו סוג מאמנים ועובדים ואיך אנחנו אמורים לייצג את עצמנו. יש לציין שבמהלך הקמפיין עם הרצוג - נראה היה שישראל עלתה על משהו מעניין.
קראו עוד בכלכליסט:
- נבחרת ישראל לא עומדת בסטנדרטים המינימליים
- בחורים זהב. זהב זה נכס: ישראל חייבת להשקיע בשחקנים הצעירים שלה
- אחד מהלילות הללו: על הניצחון של נבחרת ישראל על אוסטריה
הרצוג הוא חלק מהתוכנית של המנהל הספורטיבי של ההתאחדות לכדורגל, וילי רוטנשטיינר. המנהל הספורטיבי האוסטרי הובא לכאן כדי לייצר כאן תוכנית לטווח הארוך. אם הרצוג יפוטר - זו הצבעת אי-אמון בדרך של רוטנשטיינר, שנבחר די בקפידה ועושה כאן עבודה שעדיין לא היה כאן מישהו שעשה אותה בצורה רצינית. הוא חתום על חוזה לטווח הארוך.
אנדי הרצוג צילום: עוז מועלם כאמור, הבעיה של הנבחרת היא לא הרצוג. הבעיה של הנבחרת היא שהכדורגל הישראלי תקוע הרבה מאחורי הכדורגל המודרני: החל מהעובדה שלכדורגלנים ישראלים אין את אותן זכויות עובדים כמו לעמיתיהם האירופאים, ועד העובדה שאין כאן מספיק מאמנים/מגרשים.
אם לישראל חשוב הכדורגל, אם ההתאחדות לכדורגל בראשות אורן חסון מעוניינת לשפר את הענף, אז הצעדים בשטח - הנוגעים לשורשי הכדורגל, לא לנבחרת ואפילו לא לנבחרות הצעירות - צריכים להיות דרמטיים: בניית מגרשים, תוכנית מאמנים, שיתוף פעולה משמעותי בין המועדונים לנבחרות ושינוי מעמד הכדורגלן הישראלי.
ואולי הכי חשוב לנבחרת: צריך למצוא לה זהות אמיתית. זהות, ככלי עבודה, היא עניין חשוב ביותר.
ערן זהבי בסיום המשחק נגד מקדוניה צילום: ראובן שוורץ
לגבי הפלייאוף? אפשר לנצח את סקוטלנד, הונגריה או בולגריה. אפשר גם לגנוב ניצחון מול נורבגיה, איסלנד או סרביה. כן, ב-180 דקות של המשחק הכי רנדומלי בעולם גם ישראל יכולה לנצח. אבל מה המשמעות של העפלה ליורו? זה יפתור את הבעיה שיש לנו פחות מועדוני כדורגל בישראל מאשר כל יריבה? זה ישנה את העובדה שחסרים כאן בערך 1,900 מאמנים כדי להגיע לממוצע האירופאי? זה ישנה את העובדה שכדורגלנים בישראל מתחילים את הדרך למעלה בחוג שעולה להורים שלהם יותר מאשר לכל הורה אירופאי?
ההתאחדות צריכה לטפל בבעיות חמורות יותר מאשר מאמן X או לא מאמן X. זה צריך להיכתב בסיום כל קמפיין כושל.
