שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

האם בורוסיה דורטמונד יכולה לנצח את המונופול?

מאמן דורטמונד, לוסיאן פארב, יודע איך להוציא הרבה שערים מהזדמנויות גרועות - ככה הוא שובר מודלים סטטיסטיים במשך שנים. האם יוכל לשבור מודל סטטיטי נוסף ולהוביל את דורטמונד לאליפות שכבר שבע שנים רצופות שייכת לבאיירן מינכן?

אוריאל דסקל 09:2815.08.19

בעונת 2018/19 ה-xG ממשחק פתוח של בורוסיה דורטמונד עמד על 49.02 אבל הקבוצה כבשה 63 שערים ממשחק פתוח. ה-xG הוא מדד איכות הזדמנויות ההבקעה ("שערים צפויים"). כלומר, על פניו, הקבוצה הצליחה הרבה מעבר לשערים הצפויים שלה (הפרש של יותר מ-13) - ולכן הצליחה מעבר למצופה ממנה בעונה שעברה. בדרך כלל, הסטטיסטיקה הזו "מתיישרת": קבוצות שמצליחות הרבה מעבר ל-xG שלהן מתקשות לתחזק פער חיובי גדול בין ה-xG לשערים אמיתיים (שכבר מתבדחים ומכנים aG - Actual goals) ליותר מעונה. ואולם, הקבוצות של לוסיאן פארב, כמעט תמיד כובשות יותר שערים מהשערים הצפויים שלה. נראה שפארב עושה משהו שאף מאמן אחר לא עושה: הוא גורם לשחקניו לכבוש שערים רבים ממצבים ומקומות ששחקנים אחרים לא כובשים מהם. והוא עושה זאת על בסיס קבוע. עונה אחרי עונה - במדינות שונות. ובדרך כלל עם קבוצות בעלות תקציב נמוך.

 

 

לוסיאן פארב. מצליח "מעבר למצופה" מדי שנה לוסיאן פארב. מצליח "מעבר למצופה" מדי שנה צילום: רויטרס

 

 

מעונת 2011/12 הקבוצות שלו "ניצחו" את המודל של ה-xG כמעט מדי עונה. רק כדי לסבר את האוזן, צריך לדעת כי בחמש העונות האחרונות היו מספר קבוצות בחמש הליגות הבכירות שהצליחו לרשום הרבה יותר שערים מה-xG שלהן במהלך עונה אחת - אבל אף קבוצה לא הצליחה לשחזר הישג כזה בעונה שאחרי.

 

אז איך פארב עושה זאת?

 

לפי ניתוחים סטטיסטיים וטקטיים שעשו לקבוצות שלו (בעיקר ניס הצרפתית, בורוסיה מנשנגלדבאך ובורסיה דורטמונד) עולים כמה דברים שמסבירים איך הקבוצות שלו מצליחות לנצח את המודל של ה-xG מדי שנה.

 

- הרבה בעיטות מחוץ לרחבה. בעיטה מחוץ לרחבה אינה יעילה מבחינה אנליטית אבל בדרך כלל הקבוצות של פארב בועטות הרבה פעמים מחוץ לרחבה - הרבה מעל הממוצעים של הליגות המדוברות. בעיטות מחוץ לרחבה הן בעלות xG נמוך בדרך כלל - וזה עשוי להסביר מדוע ה-xG של קבוצותיו נמוך ביחס לקבוצות צמרת אחרות. ואולם, לפי האנליסט מייקל קאלי, מה שמיוחד בשחקנים בקבוצות של פארב זה שאת הבעיטות שלהם מחוץ לרחבה הם בועטים רק כאשר יש פחות משלושה מגנים או פחות בינם לבין השער (60% מהבעיטת של ניס, למשל, היו כשהיו מול הבועט שניים או פחות - הכי גבוה בליגה). ברגע שיש להם זווית סבירה לשער ופחות משלושה שחקני הגנה בינם לבין השער - הם משחררים בעיטה. כמו כן, המטרה ההגנתית של הקבוצות של פארב היא לצופף בעיקר ברחבה מול השחקנים הבועטים. פארב, כך נראה, שם דגש מיוחד על מספר השחקנים בין הבועט לשער. והוא מעודד את שחקניו לבעוט הרבה מחוץ לרחבה - גם בהתקפות מתפרצות והתקפות מעבר - אבל דורש מהם לעשות זאת רק כאשר יש מעט שחקנים בינם לבין השוער. זה, מסתבר, הופך את הבעיטה מרחוק ליעילה יותר. על פי החישובים, כמעט 20%, יעילה יותר.

 

- מה שיותר מעניין זה שלפי chanceanalytics השחקנים שלו בועטים "תחת לחץ", כלומר עם הרבה שחקני הגנה סביבם, יותר מכל קבוצה אחרת. לשחקניו "אין בעיה" לבעוט עם לחץ עליהם - כל עוד אין שחקנים מולם. בשביל שזה יקרה, פארב מבסס הרבה מהאימונים שלו בתרגילים של אחד על אחד. ולפי רפאל הוניגשטיין, כתב הכדורגל הגרמני, פארב, פליימייקר מוכשר לשעבר, יכול להיות מאוד מדויק בהערותיו לשחקנים לגבי זווית הגוף שלהם בקבלת הכדור, בריצה מול שחקן הגנה ספציפי (וגם מול שחקן התקפה ספציפי), בבעיטה עם בלם "עלייך" ובנטיות של שוער היריבה. הוא יורד למיקרו עם כל שחקן כדי שבמאקרו האסטרטגיה שלו תצא לפועל כמו שצריך.

 

- הקבוצות שלו כמעט לא מרימות. הרמות, מבחינת הנתונים, אינן יעילות (פחות מ-2.5% מהן הופכות להזדמנות). תפקיד שחקני הכנף של פארב מאוד שונה משל שחקני כנף אחרים. מטרתם היא בעיקר לגרום להגנת הקבוצות היריבות לצאת ממקומה. איך?

 

- פארב אובססיבי בקשר לעבודה עם וידאו. הוא עובד שעות על גבי שעות מול המסך כדי למצוא אצל היריבה הבאה 4-5 "רגעים בהגנה" שמאפשרים לקבוצה שלו לעקוץ. הוא מחפש "רגעים" - שהם תנועות שחקני ההגנה או המערך ההגנתי - שמובילים לפתיחת שטחים באזורים מסוכנים אצל היריבה. את הממצאים שלו הוא מראה לשחקניו וגם מלמד אותם איך לזהות את התנועות בהגנה - הקולקטיביות והאינדיבדואליות - הספציפיים לכל יריבה. הוא אף מראה לשחקניו איך לגרום לתנועות הללו לקרות (בדרך כלל זו העבודה של שחקני הכנף). שבוע לפני המשחק, השחקנים שלו עושים חזרות על איך לגרום ליריבה לעשות את התנועות שהם רוצים ממנה ואיך להגיב אליהן. כך יוצא שבמשחק שחקניו יודעים - כמעט אוטומטית - לחפש את 4-5 הרגעים בהגנה שעבדו עליהם והם מכירים. בדרך כלל, הקבוצות שלו ישחקו משחק מסירות די שמרני עד שהשחקנים יזהו את התנועה ואז יפעלו בישירות וחדות.

 

- הביקורת על פארב היא שהוא טכנוקרט. שהוא לא מאמין ב"רוח קבוצתית" ובתרגילי מוטיבציה. הוא רוצה שהשחקנים יתמקדו בעבודה שלהם. בחזרות על 4-5 רגעים בהגנה ובזיהוי מצבים לבעיטות לשער. ייתכן שזה לא מספיק כדי להוביל קבוצה גדולה בליגה גדולה לאליפות (האליפות האחרונה שלו היתה עם FC ציריך ב-2006/07). כנראה שהשחקנים - מקצוענים ככל שיהיו - צריכים "אקסטרה" שלטיפוס כמו פארב - איש סימפטי ונעים הליכות אבל גם 'קר' ולא 'מוטיבטור' - אין. ואולם, נראה שבאיירן מינכן נחלשה ביחס לעונה שעברה. באיירן זכתה באליפות בעונה שעברה בזכות יתרון של 2 נקודות בלבד. כמו כן, יריבות כגון באייר לברקוזן, RB לייפציג, הופנהיים, בורוסיה מנשנגלדבאך ואיינטרכט פרנקפורט פשוט לא בעלות אותן איכויות אינדיבדואליות שיש לדורטמונד, שהצליחה לשמר את כוכביה מהעונה שעברה (אקסל ויטסל, מרקו רויס, ג'יידון סאנצ'ו) ולהתחזק בשחקנים מנוסים ואיכותיים (מאטס הומלס, ניקו שולץ, טורגן האזר, יוליאן ברנדט). אז האם דורטמונד יכולה לנצח שוב את המודל ואת המונופול שמכונה באיירן מינכן? האם עונת 2019/20 היא של דורטמונד? נראה שהעונה יש לה הזדמנות פז ב-xG גבוה במיוחד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x