שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אירועי ספורט

מונדיאל הנשים 2019: אנגליה מול ארה"ב יהיה קרב מנטלי בלתי נשכח

הרוח של 1999 פועמת בלב ליבה של נבחרת אמריקאית וותיקה ומנוסה. באנגליה מבססים את העוצמות המנטליות של הנבחרת שלהן על עבודה רבה עם פסיכולוגיים. הערב הן מתחרות על מקום בגמר

אוריאל דסקל 09:0302.07.19

ברבע גמר מונדיאל 1999, ברנדי צ'אסטיין, אחת מהכוכבות הגדולות של נבחרת ארה"ב בנשים, כבשה שער עצמי בדקה החמישית נגד גרמניה החזקה. באותם רגעים נראה היה שארה"ב מתקפלת תחת הלחץ שהיה עלייה לנצח בטורניר שכולם בעולם היו משוכנעים שהיא תזכה בו. צ'סטיין לקחה את השער העצמי המטופש (החזירה כדור חזק מדי לשוערת) קשה מאוד ברגע שהוא קרה אבל קרלה אוברבק, הקפטנית ואם לבת שנתיים באותו הזמן, "החזירה" אותה לפוקוס במהירות.

 

 

 

"לא היה יכול להיות רגע גרוע יותר מבחינתי" אמרה צ'אסטיין לקייטלין מארי, שכתבה את ספר על אותה נבחרת עצומה, The National Team: The inside story of the women who changed soccer. "אבל קרלה פעלה באופן מידי. תפסה אותי ואמרה 'אל תדאגי בקשר לזה, יש עוד הרבה זמן לשחק. אנחנו ננצח ואת תעזרי לנו לנצח'. מיד אחרי זה פשוט שכחתי שכבשתי שער עצמי. לא חשבתי אפילו שנייה מעבר לאותה שיחה על השער העצמי. כשאתה סומך על אנשים, במיוחד ברגעים כאלה, אתה ממשיך הלאה. מתגבר על הבעיות. קרלה העצימה אותי ואיפשרה לי להמשיך הלאה".

 

 נבחרת הנשים של ארצות הברית נבחרת הנשים של ארצות הברית צילום: רויטרס

 

צ'סטיין כבשה שער בניצחון האמריקאי (2-3) ואת הקרדיט לניצחון העניקה לאוברבק. "תודה לאל שהיא משחקת בקבוצה שלי" אמרה. "היא אפשרה לי להיות מוכנה לרגע החשוב בו הקבוצה שלי צריכה אותי. אחד מהרגעים החשובים בחיים שלי". נבחרת ארה"ב זכתה במונדיאל 1999 והבטיחה את מעמדה כאחת מקבוצות הכדורגל הטובות בכל הזמנים.

 

הכישרון של כדורגלניות כגון מיה האם, ג'ולי פודי וברנדי צ'אסטיין הוביל את הנבחרת לאחוזי הצלחה של 94% לאורך ארבע שנים (86 ניצחונות, 6 תיקו ו-6 הפסדים). אין אף נבחרת, כל נבחרת - גברים או נשים - עם מאזן כזה על פני כמעט 100 משחקים. ולפי סם ווקר, שכתב את הספר האולטימטיבי על מנהיגים בספורט "The Captain Class", "מתוך עשרות האנשים שהיו סביב הקבוצה, כולם הצביעו על קרלה כמנהיגה שלה. כשחקנית החשובה ביותר שלה". לפי בריאנה סקורי, השוערת של אותה נבחרת, "אפילו כשהיתה נכנסת בנו ומותחת עלינו ביקורת, ידענו שהיא איתנו באותו הצד. קרלה היתה הלב הפועם של הקבוצה, המנוע. היא היתה התמצית של הקבוצה".

 

"שחקנית ממוצעת" לא רעה בכלל

 

אוברבק הוגדרה כשחקנית "ממוצעת" וכשכל חברותיה לנבחרת היו בטור אוטובוס פתוח ברחובות במנהטן, היא היתה עם משפחתה בצפון קרולינה ולפיה עשתה "כביסה של כמה חודשים". היא לא התעניינה בפרסום. ההפך. היא "היתה שמחה לא להיות זאת שהעיתונאים רוצים לדבר איתה". אוברבק גם תמיד היתה הראשונה שתסחוב את התיקים של הנבחרת ואת הקונוסים באימונים. "אני הקפטנית" היא הסבירה. "אבל אני לא טובה יותר מאף אחד אחר, בטח לא בכדורגל". "כשהיא סוחבת את התיקים היא קונה לעצמה את הרגעים בה היא יכולה לצעוק על מישהי שצריכה להתעורר" הסבירה מאמנת נבחרת ארה"ב, אנסון דוראנס. "היא סוחבת את התיקים מחוץ למגרש ועל המגרש - תמיד עושה את העבודה הקשה, תמיד אותנטית בקשר לזה. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה".

 

המקצועיות שלה, התחרותיות שלה, הקשיחות שלה והצניעות שלה "הדביקו" את כל שאר חברות הנבחרת. הסיפור המפורסם ביותר שלה היה כאשר הנבחרת כולה היתה באימונים קשוחים במיוחד לקראת המונדיאל - בו ציפו לפגוש את נורבגיה החזקה. אוברבק, כהרגלה, התאמנה קשה יותר מכל אחת אחרת. "הן כולן היו מתות אחרי תרגיל ואני אמרתי 'פאקינג נורבגיה עושות חרא כזה!'. אני בטוח שכולן שנאו אותי באותם רגעים". כשכולן קרסו אחרי אימונים ספרינטים, אוברבק המשיכה עוד שתי דקות. כשכולן קרסו מעייפות אחרי ריצות על גבעות, אוברבק המשיכה לעוד סיבוב. באחד מהבקרים, רופא הנבחרת ביקר את הנשים ולתדהמת כולן התברר שאוברבק התאמנה הכי קשה ויותר מכולן כאשר הבוהן שלה שבורה. אלו דברים שהפכו אותה לבלתי מנוצחת עבור חברותיה לקבוצה, שאיתה הרגישו בלתי מנוצחות. אלו דברים שהדביקו את כולן בווינריות ונחישות ויכולת להתגבר על קשיים ופציעות. אלו דברים שמהם נוצרים מנהיגים ומנהיגות בספורט.

 

נבחרת הנשים של אנגליה נבחרת הנשים של אנגליה צילום: רויטרס

 

כשמסתכלים היום על נבחרת ארה"ב לנשים, רואים הרבה מהרוח של קרלה אוברבק. "אנחנו רגילות להיות אלו שעובדות הכי קשה, מתאמנות הכי קשה, מתאמנות בגובה לפני טורנירים" הסבירה הופ סולו, שוער נבחרת ארה"ב לשעבר ל-BBC. "בנוסף לכל זה, יש לנו את מדעני הספורט הכי בכירים בעולם, אנחנו יודעות שיתנו לנו את הכלים לעבוד הכי הרבה והכי חזק על המגרש".

 

ארה"ב לא נבחרת של כדורגל מרהיב ושובה עין. אבל האמריקאיות כן הכי פיזיות. הן כן אלו שהכי רוצות לנצח. לא משנה באיזה גיל הן או כמה היריבות מולן נחושות ופיזיות, האמריקאיות תמיד יהיו אלו שיעבדו יותר חזק על המגרש, ירצו לנצח טיפה יותר, יעודדו את החברות שלהן לקבוצה כשצריך, ילהיבו את הקהל כשמתבקש ואף יעליבו את היריבות אם חייבים. זה ככה כבר שנים רבות וניתן לשייך את זה למורשת של אותה נבחרת עצומה של אוברבק ב-1999.

 

משהו השתנה

 

בחצי הגמר הן יפגשו את הנבחרת העולמית העולה, נבחרת אנגליה. ג'יין אוניל, פרשנית כדורגל, אמרה ל-BBC ש"אנגליה אף פעם לא הרגישה שהיא יכולה לנצח את ארה"ב אבל בשלושת המשחקים האחרונים - הפסד, תיקו וניצחון - זה השתנה". לפי אוניל: "האנגלית פעם הרגישו יותר קטנות מהאמריקאיות, אבל היום זה לא ככה". הגישה של האנגליות השתנתה בזכות שעות על גבי שעות של עבודה מחוץ למגרש עם מה שמכונה על ידן "חדר כושר למוח" (mind gym). "הרבה מהעבודה שלנו מחוץ למגרש היא על שמירה על הרגשות שלנו ברגעים קשים במהלך המשחק, רגעים שבהם צריכים לחשוב בהיגיון" הסבירה ג'יל סקוט, קשרית מנצ'סטר סיטי ונבחרת אנגליה ל"גרדיאן". "בשמינית הגמר נתקלנו בסיטואציה קשה מול קמרון, פרובוקציות ואלימות שממש בחנו את הסבלנות וההיגיון שלנו - והתמודדנו עם זה בצורה יפה". האנגלית התגברו על הקמרוניות שהרביצו וירקו עליהן ואז התגברו על הנורבגיות שהגיעו כפייבוריטיות לרבע הגמר. וסקוט, כמו רבים אחרים באנגליה, מייחסת את זה ל'כושר המנטלי' שלהן. "אנחנו עובדות עם פסיכולוגים כמעט אותן הדקות שאנחנו עובדות על המגרש" גילתה סקוט. "ובמגרש מול קמרון, אפשר להבין שבלי העבודה הזו, התסריט של התחרות היה שונה לגמרי".

 

המאמן פיל נוויל מעביר את השחקניות שלו בסדנאות "משחקי תפקידים" כדי להכין אותן להתמודדויות שונות על המגרש - מול יריבות כאלו ואחרות וגם עם סיטואציות שקורות בקבוצה. "כולן עוברות משהו, כל אחת היא דמות שונה והכי חשוב עבור הקבוצה זה להרגיע, רגשית, את הרגעים המסוכנים לקבוצה ולעבוד בהיגיון. אנחנו יודעות שיש לנו כיום את הכלים בארסנל שלנו לעשות זאת" הסבירה סקוט.

 

האם האנגליות יהיו חזקות והגיוניות מספיק כדי להתמודד עם הלוחמות האמריקאיות המנוסות, שנשנעות על מסורת חזקה של הצטיינות בלחימה ברגעים הכי מכריעים?

 

השאלה הזו בדיוק היא זו שהופכת את חצי הגמר בין אנגליה לארה"ב למשחק מרתק במיוחד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x