שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

ברוקלין נטס - סיפור על מס ויוקרה

הקבוצה השנייה של ניו יורק נהפכה הלילה לראשונה כאשר החתימה את קיירי אירווינג וקווין דוראנט על חוזים לטווח הארוך. מספר הערות על הסיפור הגדול של הלילה הראשון של שוק השחקנים החופשיים ב-NBA

אוריאל דסקל 09:3201.07.19

1. קווין דוראנט עזב את גולדן סטייט ווריירס וחתם על חוזה בברוקלין נטס. הנטס, בעצם, מקבלים אותו רק מהעונה הבאה מאחר שהוא קרע את גיד האכילס שלו ולא ישחק כלל בעונתו הראשונה בחוזה. ואולם, הקבוצה מברוקלין לא היססה לשלם לו מה שהוא רוצה כדי להחתימו. אליו בברוקלין יצטרף שחקן בוסטון סלטיקס בשנתיים האחרונות, קיירי אירווינג. שני השחקנים, חברים טובים, וויתרו על שכר המקסימום (כל אחד על 5 מיליון דולר בעונה) כדי שאליהם יצטרף חברו הטוב של דוראנט, דיאנדרה ג'ורדן, סנטר וותיק ומוכשר - כדי שלא יסתפק בחוזה חריג או חוזה מינימום (יקבל 40 מיליון דולר בארבע שנים). הנטס היו המנצחים העיקריים בערב הראשון של שוק העברות השחקנים החופשיים, שבפחות משעה הקבוצות התחייבו בו על תשלום של 2 מיליארד דולר לשחקנים.

 

2. דוראנט עובר לנטס בעסקה שמכונה sign and trade (חתום וסע). ככל הנראה הוא הסכים לחוזה עם גולדן סטייט (הקבוצה היחידה שיכולה היתה לתת לו חמש שנים) ונשלח לברוקלין, ששלחה עבורו את השחקן הגדול החופשי שלה, דיאנג'לו ראסל, שיצטרף לווריירס אחרי שחתם בברוקלין. קיירי יקבל בסביבות ה-121 מיליון דולר לארבע שנים (לא כולל בונוסים) ודוראנט יקבל 141 מיליון דולר לארבע שנים (כנראה עם אופציה לשנה חמישית). שניהם היו יכולים להרוויח יותר אם היו נשארים במקום - אבל ככל הנראה הכסף שהולכים לייצר מחוץ למגרש בניו יורק, בהסכמי חסות כאלו ואחרים, יפצה אותם על אובדן ה-20 מיליון דולר מקבוצתם החדשה.

 

קווין דוראנט קווין דוראנט צילום: רויטרס

 

כל הדברים הללו - חתום וסע, מקסימום, מינימום, חורג - אלו דברים שהם חלק בלתי נפרד מהשיח של ה-NBA. כדי להבין את שוק העברות השחקנים ב-NBA, או כפי שבארה"ב מכנים זאת "הפרי-אייג'נסי", צריך לדעת כמה מספרים.

 

בליגה יש מקום בקבוצות ל-510 שחקנים. 15 לכל קבוצה פלוס שני שחקנים על חוזה כפול (עם קבוצת NBA וקבוצת ליגת הפיתוח שלה).

 

הקיץ 208 מהשחקנים היו ועדיין שחקנים חופשיים - כלומר ללא חוזה מובטח לעונה הבאה.

 

כלומר, כ-40% מהשחקנים בליגה חתמו או יחתמו על חוזה חדש הקיץ. בקבוצתם או בקבוצה חדשה.

 

בכל מקרה, ביום הראשון של הפרי-אייג'נסי נחתמו חוזים בשווי 3 מיליארד דולר. יהיו עוד הרבה מעברים והחתמות בשבועות הקרובים. וככל הנראה בהמשך השבוע נראה איפה קוואי לנארד יחתום ומה יעשו שחקנים כגון דימרקוס קאזינס, דני גרין, סת' קרי וקוון לוני - כולם שחקנים טובים מאוד שיכולים לסייע לקבוצות גדולות.

 

עכשיו, תקרת השכר לעונת 2019/20 עומדת על 109.14 מיליון דולר. תקרת מס היוקרה עומדת על 132.62 מיליון דולר. התקרה ב-2020/21, לפי הערכות, עומדת על 117 מיליון דולר.

 

בעיקרון, לקבוצות יש 109.14 מיליון דולר לבנות קבוצה עם 15 שחקנים + שני שחקנים על חוזים כפולים.

 

קבוצות יכולות לגייס שחקנים במספר דרכים: דרך הדראפט, דרך טריידים ודרך החתמות של שחקנים חופשיים ללא חוזה - שהשוק הזה נפתח בלילה של ה-30 ביוני. מגוון החוזים רחב: מחוזה דו כיווני עם קבוצת הפיתוח ועד חוזה מקסימום (כ-30% מתקציב השכר של הקבוצה).

 

הקבוצות שנותרו עם מקום משמעותי מתחת לתקרת השכר אחרי הלילה הראשון של הפרי-אייג'נסי הן לוס אנג'לס קליפרס (41 מיליון דולר), לוס אנג'לס לייקרס (32 מיליון דולר), דאלאס מאבריקס (30 מיליון דולר), אטלנטה הוקס (14 מיליון דולר) וסקרמנטו קינגס (13 מיליון דולר).

 

מאחר שתקרת השכר ב-NBA היא "רכה", קבוצות יכולות לשלם מעל התקרה במספר מקרים והגבלות. למשל, קבוצה יכולה לשבור את תקרת השכר רק אם היא מחתימה שחקנים שלה על חוזים גדולים יותר (תחת מגבלות מסוימות). קבוצה מעל התקרה לא יכולה להחתים שחקנים שאינה שלה אבל כן יכולה לעשות טריידים עם קבוצות אחרות (תחת מגבלות שקשורות בתקרת השכר שלה). כמו כן, יש לקבוצות כמה אפשרויות להחתים שחקנים על חוזים "חריגים" - שמאפשרים להם תשלום מעל תקרת השכר לעונה אחת (או כמה עונות, תלוי במצב התקרה). שחקני מינימום וותיקים יכולים להיות מוחתמים בקבוצה ולא להיחשב בתקרת השכר (הם מקבלים 1.6 מיליון דולר מהקבוצה והשאר מהליגה). בקיצור, להיות מעל תקרת השכר זה משהו שמקשה מאוד את עניין גיוס השחקנים - ולכן לעיתים צריך לשלוח שחקנים בטריידים שנראים לא הגיוניים או לבצע סיין אנד טרייד, כדי שאפשר יהיה לצרף שחקן.

 

עניין תקרת השכר, שמעוגן בהסכם העבודה הקולקטיבי בין איגוד השחקנים לקבוצות (CBA), הוא, כאמור, לא פשוט בכלל וקבוצות רבות מעסיקות אנשים שמתעסקים אך ורק בעניין הזה (capologist). למשל, חוזה מקסימום לשחקן עם וותק של 13 שנה בליגה, שונה מחוזה מקסימום של שחקן עם וותק של 7 שנים. הארכת חוזה לרוקי לא נחשבת בתקרת השכר כמו הארכת חוזה לשחקן וותיק. כמו כן, שחקן שמסיים את החוזה הראשון שלו הוא שחקן חופשי מוגבל ויכול לקבל הצעות מקבוצות בליגה אבל קבוצתו המקורית יכולה להשוות כל הצעה. כאמור, הכל באמת מסובך.

 

3. אם קבוצה משלמת מעל 132.62 מיליון דולר לשחקנים היא נאלצת להעביר "מס יוקרה" לקבוצות שלא שילמו מעל תקרת השכר.

 

מס היוקרה יכול לעלות את תקציב השכר בצורה מאוד משמעותית. אם קבוצה משלמת עד 5 מיליון דולר מעל תקרת היוקרה היא נאלצת להעביר לשאר הקבוצות 1.5 דולר על כל דולר חריגה. כלומר, אם היא 4.9 מיליון דולר מעל תקרת מס היוקרה, היא תאלץ לשלם 7.35 מיליון דולר כמס לשאר הקבוצות. אם היא משלמת לשחקניה 15 מיליון דולר מעל תקרת השכר, היא צריכה לשלם מס של 3.25 דולר על כל חריגה בדולר.

 

אם היא משלמת מעל תקרת היוקרה יותר משנה אחת, היא "עבריינית סדרתית" וצריכה לשלם בין 2.5 דולר על כל חריגה של דולר עד 4.75 דולר על כל חריגה בדולר. ככל שהיא משלמת יותר מעל התקרה, ככה המס גדל. ככל שהיא עושה זאת יותר שנים, המס גדל יותר.

 

כך נוצר מצב שהקבוצות ששוברות את תקרת השכר והיוקרה ופותחות פערים צריכות לשלם על זה לקבוצות שלא עושות זאת. גולדן סטייט ווריירס, למשל, היתה צריכה לאבד כמה שחקנים בשביל להחתים את דיאנג'לו ראסל ולא לשלם מס יוקרה מטורף - שהיתה מסכימה לשלם עבור קווין דוראנט אבל כנראה לא עבור שחקנים אחרים. אז מה שקרה זה שהיא שלחה את אנדרה איגודלה (שכר של 16 מיליון יורו) לממפיס גריזליס, שתספוג את שכרו ותקבל על זה פיצוי בצורת בחירה בסיבוב הראשון של דראפט 2024 (מוגנת בין 1 ל-4) ובחירה בסיבוב הראשון ב-2025 (מוגנת לבחירה 1 ועוברת ל-2026 אם היא אכן בחירה מספר 1 ב-2025). ממפיס, אגב, יכולה "לקנות" את החוזה של איגודלה העונה ולשחררו - כך שיוכל לחתום בקבוצה אחרת. הכל מובן? לא. זה בסדר, יש קבוצות שלא מבינות את כל הסיבוכים הללו.

 

4. עבור המועדונים הגדולים תשלום מס יוקרה הוא מקובל ואף נהוג אבל אף בעלים לא באמת אוהב לכתוב צ'ק של כמה עשרות מיליונים לבעלים אחרים - וזה, בעצם, מה שמונע מקבוצות להוציא הרבה מעל תקרת השכר. למשל, מיכאיל פרוחורוב- הבעלים של ברוקלין נטס - לא באמת היתה בעיה לשלם מס יוקרה בהתחלה לפחות. הוא שווה כ-10 מיליארד דולר וכשנכנס לליגה רצה להראות נוכחות. ב-2013/14 ברוקלין שלו שילמה לשחקנים מעל 100 מיליון דולר, כאשר תקרת מס היוקרה עמדה על 71.7 מיליון דולר. זה הוביל לכך שפרוחורוב שילם כמעט 86 מיליון דולר לשאר הבעלים. פרוחורוב ירד מהר מאוד מעניין הזה ואחרי שנה דרש מאנשי קבוצתו להפסיק לשלם את מס היוקרה. המשמעות היתה שהקבוצה נאלצה להיבנות מחדש. מעולם לא קרה דבר כזה. פרוחורוב, בינתיים, מכר את 49% מהקבוצה למייסד-שותף וסגן יו"ר של קבוצת עליבאבא, ג'וזף צאי - שצפוי להשתלט על 51% של פרוחורוב בשנים הקרובות (כך לפי ההסכם ביניהם).

 

4. נטס של פרוחורוב התפרקה בעיקר בגלל שהבעלים רצה כוכבים והג'נרל מנג'ר שלו בזמנו, בילי קינג, לא סיפק הגנה לנכסים עתדיים. בוסטון סלטיקס עשתה עם הקבוצה טרייד ששלח לניו יורק את שני הכוכבים הגדולים שלה - קווין גארנט ופול פירס - ובתמורה קיבלה מבחר עצום של בחירות דראפט עתידיות. הקבוצה לא רק וויתרה על בחירות דראפט שהפכו לג'ייסון טייטום וג'יילן בראון - הגרעין הצעיר והמבטיח של בוסטון סלטיקס כיום - הם גם וויתרו על בחירות שהפכו לדריימונד גרין ודמיאן לילארד - שניים מהשחקנים הטובים בעולם. ב-2016 נכנס למועדון שון מארקס, לשעבר כדורסלן ניו זילנדי של סן אנטוניו ספרס ומי שלמד כדורסל מגרג פופוביץ' ו-RC ביופרד, המאמן והג'נרל מנג'ר של הקבוצה הכי יציבה ב-NBA בשני העשורים האחרונים. הוא קיבל לידיו קבוצה בברוקלין עם שחקנים כגון וויין אליגנטון, שיין לארקין, רואנדה הוליס ג'פרסון ואנדראה ברניאני - פלופים או סתם בינוניים להחריד ובלי בחירות דראפט בסיבוב הראשון. ואולם, בלי בחירות הדראפט אבל עם הרבה טריידים יצירתיים והשקעה רבה בצוות אימון מפתח שחקנים - הקבוצה נהפכה ללוחמנית, צעירה ובעלת סגנון מובהק. בשנה שעברה עלתה לפלייאוף בפעם הראשונה מאז העונה הראשונה עם גארנט ופירס והשנה תתמודד על ראשות המערב עם קיירי אירווינג (שהגיע מבוסטון סלטיקס, שאליה הגיע דרך טרייד גדול שכלל בתוכו בחירת דראפט של ברוקלין), כריס לאברט, טיירון פרינס, דיאנדרה ג'ורדן, ספנסר דינווידי, ג'רארט אלן וג'ו האריס, כשקווין דוראנט מחכה על הספסל וצפוי לחזור בתחילת העונה שאחרי. על הנייר מדובר בהישג מרשים למדי עבור מרקס בן ה-43. והכל מבלי לשלם מס יוקרה.

 

קיירי אירווינג ב מרכז קיירי אירווינג ב מרכז צילום: טוויטר בוסטון סלטיקס

 

 

5. עכשיו ברוקלין יכולה לחגוג את ההחתמות של קיירי אירווינג וקווין דוראנט כשני שחקני מקסימום. אבל, יש כמה סימני שאלה. קיירי חתם בברוקלין, לפי הדיווחים, בגלל "שהתרשם מהתשתיות והשחקנים הצעירים של הארגון". בבוסטון האוהדים צחקקו. הוא הצטרף לבוסטון בטרייד מקליבלנד בקיץ 2017. הוא דיבר באושר גלוי על הצטרפות לקבוצה צעירה ומבטיחה שהיא בוסטון. שנתיים אחרי, ובבוסטון "השחקנים עוזרים לו לארוז ולהסיע אותו לשדה התעופה" לפי פרשן ESPN, ג'יילן רוז. לפי כתבה של ג'ארד ווייס ב"אתלטיק" קיירי פשוט לא התחבר לקבוצה העונה - לא לשחקנים הצעירים והמבטיחים ולא לצוות האימון. למשל, הוא נכנס למעלית במלון שהיו בה עוזרי מאמן. אירווינג התעלם מהם לחלוטין. אפילו לא אמר שלום. במקרה אחר, הוא סירב לחתום על כדורים שכל הקבוצה חתמה עליהם למען תרומה לקהילה. גם בקליבלנד הוא הצליח להרחיק את עצמו מחבריו לקבוצה כאשר לפי דיווח של דייב מקמנמין מ-ESPN, הוא לא דיבר עם חבריו לקבוצה במשך ימים במהלך פלייאוף. גם בבוסטון וגם בקליבלנד היו קצרים בתקשורת עם המאמן והשחקנים האחרים, גם בבוסטון וגם בקליבלנד, הוא הראה ניצוצות של גאונות לצד אישיות מתוסבכת ולא תמיד חיובית. הוא עכשיו יצטרך להחזיק את ברוקלין במשך שנה שלמה כשהשחקן המוביל שלה בזמן שקווין דוראנט מחלים מקרע בגיד האכילס (מה שמזכיר במעט את הסיטואציה שהיה בה בבוסטון, שם נפצע השחקן הבכיר גורדון הייוורד במשחק הראשון של העונה ונעדר למשך שנה מהמגרשים). קווין דוראנט יהיה בן 32 במשחק ה-NBA הבא שישחק. בקבוצה שתהיה של קיירי אירווינג לשנה - וקשה לדעת איך ישפיע על כל הכימיה. ברוקלין יכולה לחגוג כיום ניצחון עצום בשוק הפרי-אייג'נטס אבל הניצחון הזה מגיע עם הרבה סימני שאלה לשנתיים הקרובות.

 

6. וכמה מילים על ניו יורק ניקס, אחת מהקבוצות השוות ביותר בספורט האמריקאי, שלא ראתה הצלחה על המגרש או בשוק העברות השחקנים בעשור האחרון. באמצע העונה שעברה הקבוצה העבירה את קריסטפס פורזינגיס עבור דניס סמית' ג'וניור הבוסר, שחקנים שמסיימים את החוזה שלהם ובחירות דראפט. פורזינגיס, שלא ממש רצה להמשיך בניו יורק, היה השחקן הכי טוב של הניקס בעשור וקצת האחרון והניקס וויתרו עליו בעיקר כדי לפנות מקום תחת תקרת השכר עבור שני כוכבים. שני הכוכבים שכולם דיברו על כך שהם יצטרפו לניקס היו קווין דוראנט וקיירי אירווינג. נחשו מה? לפי דיווח ב-ESPN הבעלים של הניקס, ג'יימס דולן סירב לתת לדוראנט את המקסימום, כשהסיכוי היחיד שלו להשיג כוכב בסדר גודל כזה היה להציע לו את המקסימום למרות הפציעה. משם, כנראה, היה ברור שהכוכבים הצטרפו לקבוצה המאורגנת ומסודרת יותר עם בעלים פחות רעיל מג'יימס דולן, שמחרים עיתונאים ועיתונים ממסיבות עיתונאים וכוכבי עבר מהמדיסון סקוור גארדן. דולן, שלפי הדיווחים היה זה שהרחיק את לברון ג'יימס מהניקס בגלל התנהגותו המוזרה, ישאר הבעלים של הניקס עוד הרבה זמן. מה שהניקס עשו עם המקום שיש להם בתקרת השכר היה להחתים את ג'וליוס רנדל, טאז' גיבסון ובובי פורטיס - כולם שחקנים גבוהים שמשחקים, פחות או יותר, על אותה עמדה של מיצ'ל רובינסון, השחקן הצעיר הכי מבטיח של הקבוצה. אבל, לפי החישובים, בקיץ 2021 יהיה לניו יורק ניקס מקום להחתים שני שחקני מקסימום בפרי אייג'נסי.... בקיצור, דשא לא יצמח שם, כנראה, בזמן הקרוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x