שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

האם גולדן סטייט ווריירס נחלשה או שליגת ה-NBA התחזקה?

במשך שנים הווריירס נהנו מיתרון אסטרטגי, כלכלי ואנושי על פני ליגת הכדורסל של צפון אמריקה. לפלייאוף הזה הם נכנסו לאחר אובדן הרבה מהיתרונות שלהם. האם זה יספיק כדי להדיח אותם מהכס?

אוריאל דסקל 18:1928.04.19

כשגולדן סטייט הפסידו משחק בסדרה נגד לוס אנג'לס קליפרס, עיתונאי שאל את סטיב קר, המאמן של ווריירס, "מה הזהות של הקבוצה שלו?". "מה הזהות?" תהה קר. "אנחנו אלופים שנתיים ברצף. אנחנו ממש טובים. כלומר, אנחנו תולים דגלי אליפות. אנחנו משחקים מהר, אנחנו עושים הגנה. אם אתה רוצה נעשה לך וידאו של זה".

 

 

 

 

גולדן סטייט ווריירס חוגגים אליפות. 5 הול אוף פיימרים? גולדן סטייט ווריירס חוגגים אליפות. 5 הול אוף פיימרים? צילום: גטי אימג'ס

 

לקר, בדרך כלל טיפוס מאוד מנומס וצנוע, מותר היה להשתחצן קצת בעקבות השאלה. בכל זאת, מדובר במאמן שיש לו את אחוז הניצחונות הגבוה ביותר בפלייאוף - לא רק ב-NBA אלא בכל הליגות המקצועיות באמריקה (75.9% - כאשר במקום השני ביל בליצ'יק, 73.8%). עם זאת, השאלה לא היתה לגמרי לא במקום. גולדן סטייט ווריירס אולי זכתה ב-3 מ-4 האליפויות האחרונות, שברה את שיאי הניצחונות ועשתה מעשה "לא הוגן" כאשר צירפה את ההול-אוף-פיימר העתידי, קווין דוראנט לצוות שכולל, ככל הנראה, 4 הול-אוף-פיימרים אחרים, אבל זה כן מרגיש שהעונה הלוחמים מאוקלנד על הרגליים האחרונות שלהם כקבוצה. ויש לתחושה הזו אחיזה במציאות.

 

מבחינת עומק, דימרקוס קאזינס, מי שהצטרף כבונוס וככל שהתקדמה העונה נהפך לשחקן חשוב ברוטציה, גמר את העונה כאשר נפצע בסדרה נגד קליפרס. שון ליווינגסטון - כלי חשוב מהספסל בעונות האליפות - נראה הרבה מעבר לשיאו. הסגל המשלים של הקבוצה, לא כולל אנדרו בוגוט ואנדרה איגודלה, כונה בעבר "סגל ל-Gליג" (ליגת המילואים של ה-NBA) והנתונים מראים שהליגה צמצמה פערים.

 

בעונת 2014/15 הווריירס סיימו את העונה עם פער ממוצע מהיריבות של 10.1. בשנה שאחרי, אז שברו את שיא הניצחונות לעונה (73), סיימו בפער ממוצע של 10.8 ובעונת 2016/17, אז חיברו לקבוצה את קווין דוראנט, סיימו את העונה עם פער של 11.6. מאז נפלו ל-6 בעונת 2017/18 והעונה השתפרו במעט ל-6.5.

 

הנה ארבע הסיבות העיקריות לכך.

 

1. זה קשה לנצח. עוד יותר קשה לנצח ברצף.

 

"קשה לנצח ב-NBA", זה סוג של המנטרה של סטיב קר בפני העיתונאים בשנתיים האחרונות. הוא יודע את זה כי היה חבר בכמה "שושלות" - שיקגו בולס בשנות התשעים וסן אנטוניו ספרס בתחילת שנות ה-2000. הוא צודק. לנצח זה קשה - אבל לנצח פעם נוספת זה הרבה יותר קשה.

 

לפי קרלס פויול, שהוביל את ברצלונה לאחת מהתקופות הגדולות בהיסטוריה שלה, "קשה לנצח שוב, כי האגו מתחיל לשחק תפקיד. אנשים שמנצחים פעם אחת מרגישים הרבה פעמים שהם השיגו את מה שרצו, ואין להם אותה אמביציה לניצחון".

 

החבר'ה בגולדן סטייט ווריירס כבר לא מסוגלים לתת את אותו מאמץ - מנטלית ופיזיולוגית (אפשר לומר שאף אחד מהם לא נהפך לצעיר יותר וכולם שיחקו יותר חודשים מכל שחקן אחר ב-NBA מלבד לברון ג'יימס). בנוסף, ענייני פרי אייג'נסי של קווין דוראנט וקליי תומפסון והחוזה שיהיה או לא יהיה ב-2020 לדריימונד גרין, הכניסו, באופן טבעי, רעל ורעש לחדר ההלבשה. בנוסף, סטיב קר מודה ש"לשחקנים כבר אין כוח לשמוע את הקול שלי". כמו כן, כמעט כל שחקני הגרעין סבלו (או סובלים) מפגיעות גופניות כלשהן העונה ובפלייאוף. וכך קרה העונה שהווריירס נפלו בדירוג ההגנתי שלהם מתחת למקום ה-10 בליגה - בפעם הראשונה תחת סטיב קר. הגנה זה בעיקר עניין של מאמץ ונכונות להתאמץ. כך שהעובדה שגולדן סטייט ווריירס סיימה את העונה הרגילה במקום הראשון במערב היא די מדהימה בהתחשב בכל הדברים הללו.

 

2. באמת שאין אין עומק

החוזה החדש של סטף קרי (200 מיליון דולר לחמש שנים) העלה את תקציב השכר + תקציב מס המותרות (שעולה מדי שנה) לכ-200 מיליון דולר העונה. בשנה שעברה, הקבוצה - עם תקציב של שכר פלסו מס - שילמה 160 מיליון דולר וסיימה את העונה עם רווח תפעולי של 100 מיליון דולר (והכנסה של 95 מיליון דולר מ-9 משחקי בית בפלייאוף). העונה, עם תקציב שכר של 200 מיליון דולר, הערכות הן שהרווח התפעולי יהיה 25 מיליון דולר. זו צניחה די רצינית ברווחים שלבטח מפריעה לאנשי הכספים של הווריירס.

 

אין ספק שהבעלות מעדיפה ניצחונות על רווחים אבל המשמעויות של המספרים הן שהרווחים מצטמצמים וזה אומר שאי אפשר למלא את הסגל בשחקנים משלימים בכירים על חוזים ארוכי טווח כי זה לבטח יוביל להפסדים. קאזינס הגיע כהימור זול יחסית (כ-5 מיליון דולר) לשנה (שכרגע נכשל בגלל פציעתו). המשמעות היא שמלבד איגודלה (16 מיליון דולר), ליווינגסטון (8.3 מיליון דולר) כל מי שלא בחמישייה מרוויח שכר מינימום (בין 1.3 ל-2 מיליון דולר) או על חוזה רוקי (כ-1.5 מיליון דולר). זה אומר שלא קל למצוא שחקנים איכותיים שתורמים הרבה מעבר ליכולות שלהם ומוסיפים עומק לשישה וחצי שחקנים בכירים. כשסטף קרי היה על חוזה של 12 מיליון דולר בשנה, היה ניתן להחתים את דוראנט ועדיין לממן סגל עם שחקנים מנוסים ואיכותיים. זה הרבה יותר קשה בעונה האחרונה. גם קבוצה עם דוראנט, קרי וקליי צריכה עומק כדי לנצח. וזה, כרגע, משהו שחסר.

 

3. היריבות השתפרו

 

אין קבוצה בעולם שאנשי כדורסל ניתחו אותה יותר פעמים מאשר את גולדן סטייט ווריירס ב-4 השנים האחרונות. דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס, אף הודה שהוא בונה את הקבוצה שלו "עם גולדן סטייט בראש שלי". קבוצות במערב וגם במזרח נבנו במטרה להתמודד עם הקבוצה מאוקלנד. הן הגיעו למשחקים נגד הווריירס מוכנים יותר מאי פעם כשרוב הקבוצות עשו את זה - בסיוע טכנולוגיה ויכולות ניתוח מתקדמות מצוינות - טוב יותר מאי פעם. "צריך לנצח את המלך כדי להיות מלך" אמר האצן הקנדי זוכה מדליית הזהב באולימפיאדה, דונובן ביילי. "אף אחד לא הולך לתת לך את מדליית הזהב בלי קרב". הווריירס בצד של "המלך" כבר 5 שנים והם עמדו מול הרבה אנשים שרוצים להיות המלכים בעצמם ואף יודעים איך לבנות את עצמם כמלכים. זה הרבה מאוד מכות לספוג. מכות שאף קבוצה אחרת לא סופגת.

 

 

דוראנט וקרי. קשה לנצח שוב דוראנט וקרי. קשה לנצח שוב צילום: איי פי

 

4. אובדן היתרון האסטרטגי

את הווריירס לא ניתחו רק כדי לנצח אלא כדי גם להעתיק מהם את היתרון האסטרטגי שהיה להם. גולדן סטייט ווריירס היתה הקבוצה הראשונה ב-NBA שזוכה באליפות בזכות הסתמכות על קליעה מהשלוש. לפניה רבים מהפרשנים אמרו ש"אי אפשר לזכות באליפות עם זריקות משלוש" וקבוצות רבות לא האמינו בזריקה. ב-2014/15 ממוצע השלשות לקבוצה במשחק ב-NBA עמד על 7.8. זה עלה ל-11.4 השנה. עלייה של 46% בפחות מחמש שנים. אם ב-2014/15 לווריירס היו 10.9 שלשות במשחק ורק יוסטון רוקטס קלעו יותר (11.1) אז העונה ל-18 קבוצות יש יותר שלשות מאשר הווריירס של 2014/15. ווריירס עצמם עם 13.2 שלשות במשחק העונה - מקום שלישי בליגה מאחוריי יוסטון ומילווקי וקצת מעל אטלנטה הוקס (שנבנתה על ידי אחד מיוצאי גולדן סטייט ווריירס). הווריירס היו בעלי יתרון אסטרטגי בשנים הראשונות שלהם בשושלת וכיום הרבה מהליגה משחקים באותו סגנון כמוהם. לפי teamrankings זה הוביל לעלייה ניכרת בנקודות למשחק (100 בממוצע ב-2014/15 ו-111.2 בממוצע העונה). הווריירס לא נשארו במקום - הם השתפרו מ-111.6 במשחק ל-115.9 במשחק, אבל ההתקפה שלהם השתפרה "רק" ב-3.8% וכל הליגה ב-5%. זאת בעוד שבהגנה - שגם מושפעת מהשינוי האסטרטגי הכללי שעוברת הליגה - הווריירס סופגים כ-10% יותר מאשר ב-2014/15. כלומר, הליגה התקרבה לגולדן סטייט ווריירס בצורה משמעותית על ידי אימוץ האסטרטגיה של הווריירס.

 

מה המשמעות של כל המספרים הללו? שאסטרטגית לווריירס כבר אין את היתרון שהיה להם פעם. בכל מה שקשור לרעב ורצון, לאחרות יש יותר מהם (באופן טבעי). אבל... וכאן האבל גדול, מבחינת אישיות אין קבוצה שהוכיחה שהיא יכולה לנצח את סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון, דריימונד גרין, אנדרה איגודלה ושון לווינגסטון בארבעה משחקים משבעה . ואסור אף פעם לשכוח את דבריו של רודי טומג'נוביץ, המאמן שהוביל את יוסטון רוקטס לשתי אליפויות (אחת מהן כאשר הם סיימו את העונה במקום השישי): "אף פעם אל תמעיטו בערכו של לב של אלוף".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x