שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכישות

סליחה, כמה עולה הגיבוש הזה?

מחקרים בענפי ספורט מראים שזמן הוא הנכס החשוב ביותר ליצירת לכידות קבוצתית, שהיא הגורם המשמעותי ביותר להצלחת הקבוצה. אז מדוע קבוצות "שוברות את השיטה" ופוגעות בעצמן עם פעילות מרובה בשוק העברות השחקנים?

אוריאל דסקל 08:5221.03.19

בן דרווין, לשעבר שחקן רוגבי בנבחרת אוסטרליה, נפצע בצווארו צורה קשה ביותר בחצי גמר אליפות העולם ב-2003 נגד ניו זילנד. הוא נכנס בזווית לא טוב בכתף של שחקן ניו זילנדי וצווארו כמעט נשבר. "שמעתי סוג של פיצוץ מהיציע" אמר דרווין לפודקאסט TRBN podcast, "אבל אז הבנתי שזה הגיע מהצוואר שלי, הוא יצא מהמקום ושחקן של ניו זילנד עזר להוריד אותי לאדמה בשלום. אני זוכר שהסתכלתי על הרגליים שלי ואמרתי לעצמי 'הם לא שלי, אני לא יכול להרגיש אותן'". דרווין, באותם רגעים - וזה ממש די מדהים - אמר לעצמו "טוב, אם אני הולך להיות נכה - אני רוצה לחזור ללמוד מחשבים ולשלב את זה בדברים שאני אוהב". הוא דווקא חזר ללכת ואפילו מתאמן היום על טריאתלון אבל בגיל 27 נאלץ לפרוש מהמשחק.

 

 

 

 

שחקני ליברפול. ניתן למדוד לכידות שחקני ליברפול. ניתן למדוד לכידות צילום: אי פי איי

 

במהלך השנים שאחרי הקריירה שלו הוא חזר לאותם רגעים נוראים של הפציעה והתחיל לשלב דברים שהוא אוהב בלימודים. הוא סיים לימודי מדעי ספורט וגם עשה מספר קורסי אימון. הוא היה מאמן צעיר די מוצלח אבל נראה שההשפעה הגדולה שלו על עולם הספורט תהיה דרך חברת הייעוץ שלו Gain Line Analytics, שנחשבת כיום לחברה מומחית - אולי יחידה במינה - במדידות מדעיות של גיבוש ולכידות בקבוצות ספורט. זה ככל הנראה האלמנט החשוב ביותר בספורט קבוצתי. "מהמחקרים שעשיתי וקראתי עולה שמבנה הקבוצה חשוב יותר להצלחה מהאינדיבדואלים בקבוצה" הסביר דרוויין. "הנתונים שלנו מראים שברוגבי ובענפים קבוצתיים, איך שהקבוצה נעה ביחד משמעותי הרבה יותר לתוצאות מאשר איכות הכישרונות בקבוצה". דרווין חקר יותר מ-10,000 שחקנים והגיע למסקנה שבספורט הגורם המשפיע ביותר על ביצועי רוב השחקנים זה חבריו לקבוצה.

 

ד"ר ביל ג'רארד, פרופסור לניהול ואנליטיקס בספורט באוניברסיטת לידס, חקר את הממצאים של העבודה של דרוויין וגילה ש"העבודה שלו מעניקה תובנות אמיתיות לתוך הדינמיקות שקשורות בבניית אווירה קבוצתית ואיך לייצר רוח קבוצתית ולמדוד אותה בצורה מדעית".

 

כישורים x לכידות = קיבולת ביצועים

 

 

אז מה דרווין עושה? הוא מגדיר את ה-TWI של כל קבוצה. מדובר על מטריקה שהוא פיתח עם שותפיו והיא סימן מסחרי של החברה שלו כך שאי אפשר לדעת בדיוק מה הוא עושה, אך לפי הסבריו הוא מעניק ציוני איכות לקשרים בין חברי הקבוצה ולאינטנסיביות של אותם קשרים בתוך הקבוצה. ככל שה-TWI יותר גבוה, המשמעות היא שהקבוצה יותר מגובשת והסיכוי להצלחה של הארגון גדול יותר. מטרתו העיקרית של ה-TWI לבדוק את הלכידות של השחקנים. מדד ה-TWI פותח על ידי דרווין ושותפו סיימון סטראכן. האלגוריתם עליו מתבסס המדד פותח על ידי דוקטורנט בהארוורד, פטריק פרגוסון. בגדול, האלגוריתם מראה שכישורים x לכידות = קיבולת ביצועים.

 

אחד מהמדדים ב-TWI הוא TSE, ראשי תיבות ל-team shared experience. ניסיון קבוצתי משותף בעברית. שני מחקרים, אחד של אנדי לוקט מוורוויק, בית הספר לעסקים בלונדון ואחד של שון ברמן מאוניברסיטת ניו מקסיקו סיטי, גילה ש-TSE הוא שהגורם המשפיע ביותר על ביצועי קבוצות כדורגל וכדורסל. לוקט בדק תוצאות של קבוצות לאורך עשור בפרמיירליג וגילה שקבוצות שחולקות יותר ניסיון קבוצתי משותף מצליחות יותר ביחס לתקציב שלהן וברמן ראה שכל שנה תוספת ל-TSE של קבוצות מובילה ל-5.5 יותר ניצחונות מאשר השנה שלפני. כמו כן, שני החוקרים ודרווין גילו במחקריהם של-TSE יש השפעה ניכרת יכולות האינדבדואל בקבוצה. כלומר, ככל ששחקן יותר זמן בקבוצה אחת, ככה הביצועים שלו משתפרים. "ביצועי שחקן במועדון אף פעם לא קשורים אך ורק ליכולות האינדיבדואליות" אמר דרווין לג'רארד. "הביצועים שלו הם תוצר של ידע והבנה שיש לשחקן עם השחקנים סביבו. הידע וההבנה הללו לא מגיעים איתו למועדון החדש, כך שכמעט תמיד שחקן שמגיע לקבוצה חדשה לא יציג את אותם מספרים שהציג בעבר ולא יראה את אותם ביצועים במועדון החדש. בממוצע זה לוקח לשחקן שלוש שנים להגיע לשיא שלו עם מועדון חדש - וזה רק אם השיא לפניו. חלק מהשחקנים אף פעם לא מצליחים לחזור לשיא שהראו במועדון הקודם שלהם". דרווין, שלפיו חוק השלוש שנים הזה נכון לכל תחום וכל עבודה, אומר שהציפייה של אוהדים משחקן חדש להצליח היא מוגזמת ולעיתים קרובות פשוט לא מציאותית. "אוהדים אוהבים החתמה חדשה בגלל שהיא 'שולחת מסר של אמביציה לשיפור, מנהלים אפילו הודו בפני שהם החתימו שחקנים בגלל הסיבה הזו בלבד, אבל אנחנו רואים לפי הנתונים שככל שהשחקן עובר יותר קבוצות יותר פעמים, ככה הסיכויים שלו להצליח קטנים. במיוחד כשמדברים על מעברים בעולם הכדורגל שבדרך ככל מחייבים את השחקן החדש להתרגל למדינה חדשה, שפה חדשה ותרבות חדשה".

 

בג'אגלינג, להטוטנים עובדים בדרך כלל לבד על הכישורים שלהם. אבל בעולם המקצועי הם צריכים לעבוד הרבה פעמים כצמד או כקבוצה - וזה, בדרך כלל, פוגע בהתפתחות האישית שלהם. לפי בדיקה של אוניברסיטת מערב אונטריו, אם להטוטן מחליף את שותפו הרבה פעמים, הוא פוגע ביכולת הטכנית שלו כי הוא ישקיע יותר זמן בליטוש שיתוף הפעולה עם השותף. לעומתו, להטוטן שעובד עם שותף קבוע יותר מחמש שנים משפר את הרמה הטכנית שלו בצורה משמעותית יותר מאשר אם היה עובד לבד. בכמה מחקרים, מדענים שחוקרים דינמיקה אנושית גילו שקבוצה של אנשים שמתרגלים ביצוע פעולה באופן שיתופי לאורך זמן, מפתחים מה שמכונה קוגניציה משותפת. הידע הקולקטיבי שלהם והניסיון שצברו ביחד מייצרים עבורם מודל מנטלי שמסייע להם לצפות ואף לנבא התנהגויות של חברם לקבוצה וכך לייצר סנכרון ועבודה משותפת יעילה יותר. רואים את זה גם בחדרי ניתוח בקרב מנתחים שעובדים יחד שנים רבות. זה לא שונה בכדורגל או בכל ספורט קבוצתי אחר. לפי סטראכן: "זה פשוט אם אתה מתאמן עם מישהו מספר עונות אתה תדע מי הם, אתה תבין אינטואטיבית מה הם רוצים ממך והם יבינו מה אתה רוצה מהם. זה אומר שהריצות שהם יעשו, הרגל המועדפת שלהם, הרכות או החוזקה של המסירה - כל הדברים הללו יאפשרו להוציא לביטוי את הכישרון שלך ושלהם בצורה טובה יותר".

 

חיזוק זה להחליש

 

דרוויין מסביר גם שהנתונים מראים שמאמן הוא כמעט חסר השפעה כשהוא מגיע לחדר הלבשה עם TSE גבוה ושההשפעה שלו, בדרך כלל, תהיה שלילית. דוגמאות לכך העונה לא חסרות (ריאל מדריד, צ'לסי, באיירן מינכן ועוד). בכל מקרה, הנתונים של דרוויין גם עשויים לסייע לנבא כישלונות של קבוצות למרות השקעה כספית גדולה. למשל, כשפולהאם החתימה 12 שחקנים חדשים בקיץ בעלות של יותר מ-100 מיליון ליש"ט, רבים שיבחו אותה על האמביציה וציפו להצלחה בפרמיירליג העונה. ואולם, הקבוצה זנחה את השחקנים שהובילו אותה לפרמיירליג, ההרכב התמלא בממוצע ב-7 שחקנים חדשים והקבוצה בדרך הבטוחה לליגת המשנה אחרי שהיו לה כבר שלושה מאמנים שונים. וולבס, לעומת זאת, חיזקה במעט את הסגל שלה וכיום היא יכולה להיחשב כאחת משבע הקבוצות הטובות ביותר באנגליה. לאורכה של הפרמיירליג רואים די בברור שקבוצות שהוסיפו שחקנים רבים להרכב מצליחות מתחת למצופה מהן העונה, וקבוצות שהיו צנועות יותר בפעילותן בשוק העברות מצליחות מעבר למצופה.

 

לפי סטראכן, שדיבר עם Training Ground Guru ל-TWI יש גם "יכולת נבואית" של ממש. סטארכן: "ל-TWI יש דיוק של 75% בתחזית תוצאות של קבוצות, כשלקבוצה עם ה-TWI הגבוה יותר בדרך כלל מנצחת או מוציאה את התוצאה שמפתיעה את סוכנויות ההימורים, להן אחוז הצלחה של 65% בתחזיות". למרות הראיות הרבות לכך שעדיף ליצור גיבוש מאשר לקנות כישרונות, קבוצות מנסות לבנות את ההצלחה שלהן אך ורק דרך שוק העברות השחקנים. "הלכידות בפרמיירליג ירדה ב-30% מאז 1992" לפי סטראכן. "השיטה שבורה". גם בגוף המחקר CIES Football Observatory טוענים ש"השיטה שבורה" וש"רכישות מתבצעות לעיתים בניגוד לאינטרס הספורטיבי". ב- CIES Football Observatory אף מציינים במפורש כי שיתוף פעולה של מועדונים עם סוכנים נוגד את האינטרסים הספורטיביים של קבוצות ובן דרוויין הוסיף שנפגש עם שחקנים ש"מטרת הפמלייה שלהם היתה להמשיך להעביר אותו ממועדון למועדון בשביל העמלות מתווכים".

 

אין ספק שפעילות בשוק העברות השחקנים היא קריטית לבנייה מחדש של קבוצה אבל המספרים והמדע מלמדים שהרבה-הרבה-הרבה יותר חשוב להמשיך עם מה שיש מאשר לרכוש שחקנים חדשים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x