אין ספורט בבית ספר? באדידס ישראל הרימו את הכפפה
אדידס ישראל תעלה תוכנית רשת חדשה בשם Insta_Workout, שתוצע באינסטגרם לצעירים שמערכת החינוך ויתרה על החינוך הספורטיבי שלהם
החינוך הגופני הבסיסי ברוב בתי הספר בארץ מסתכם בשני שיעורי ספורט בשבוע. זה אומר בערך 90 דקות, שתי שעות לימוד, בשבוע. זה יוצא 50 דקות פחות בשבוע מאשר הממוצע האירופאי ובערך 2,400 דקות פחות בשנה. כלומר, התלמיד הישראלי עושה 40 שעות ספורט פחות מאשר הממוצע האירופי.
אבל בדיקה של אנשי מקצוע בישראל מראה שהנתונים עוד פחות מחמיאים. בפועל מתקיימים בישראל 55–60 שיעורים בשנה, ולא פעם המספר יורד עד ל־40. המספרים הללו מחשבים אך ורק את הדקות שיש בשיעור לא את הפעילות שיש בשיעור. לפי בדיקה של בית ספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, בגלל ענייני היעדרות, משמעת וגודל הכיתות, הילדים פעילים רק 17 דקות בממוצע בשיעור של שלושת־רבעי שעה. מאלה רק ב־3־5 דקות הם פעילים מאוד (בריצה). מכאן עולה שילד במערכת החינוך הישראלית פעיל מאוד 200–300 דקות בשנה. כלומר, מקסימום 5 שעות בשנה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא מינימום של שעה פעילות ספורטיבית ביום.
- "הספורט בארץ יכול ללמוד המון מהצבא"
- יובנטוס חתמה על חוזה בשווי 408 מיליון יורו עם אדידס
- האג'נדה הירוקה של אדידס מתחזקת - וגם ההכנסות
קבוצת הריצה של אדידס. גישה הוליסטית צילום: ORRO זאת ועוד, בסקר שנעשה על ידי משרד הספורט בקרב 4,000 ילדים ובני נוער (גיל 11 עד 18) כ-20% לא עסקו כלל בפעילות גופנית במהלך השבוע האחרון (השבוע עליו הם נשאלו). כמו כן, רק 11% מבני הנוער דיווחו כי עסקו בפעילות גופנית בכל יום, לפחות ל-60 דקות. בנוסף נמצא כי 62% מבני הנוער מעוניינים להיות פעילים יותר בספורט.
"אני רואה יותר ויותר בני נוער עם בעיות השמנה, בעיות צוואר ובעיות גב בגלל שהם יושבים בבית, על הספה ומול המחשב ולא זזים", אומר ד"ר תומר כהן, אורתופד ומומחה לפציעות ספורט בקבוצות הריצה של אדידס ומתמחה לרפואת ספורט בקפלן (גם עובד עם הפועל מרמורק בליגה הלאומית). "וכשהם מול המחשב, מול הטלוויזיה, יותר קל להם לאכול חטיף פה, לגנוב איזה ג'אנק פוד שם. ועכשיו אנחנו רואים שילדים תקועים שעות על גבי שעות מול הפורטנייט וכמעט כל מי שעם נטייה להשמנה, ישמין".
ד"ר תומר כהן הוא הרופא המייעץ ליוזמה חדשה של אדידס ישראל, שתעלה תוכנית רשת חדשה בשם @Insta_Workout, אשר תוצע לגולשים הצעירים בפלטפורמת ה- IGTV באינסטגרם. "לפני שנתיים-שלוש היה את משחק הפוקימון גו - שנהפך לטרנדי מאוד והוציא אנשים מהבית. הם רצו והיו ברחובות וזה היה טוב מאוד. אז היוזמה כעת שלנו היא לעשות משהו בנוגע לבעיות של הנוער כיום ולגרום להם להתחבר לצעירים ולכוכבי רשת שעוסקים בספורט באינסטגרם ולעשות ספורט בעצמם."
כהן אומר שזה ממש הכרחי שמישהו יזיז את בני הנוער. "אני עד לתופעות לא טובות. נערים ונערות עם צפיפות עצם נמוכה יחסית בגלל שהם לא מפעילים עומס בכלל על העצמות וככה עצמות נבנות בגיל הזה. השרירים שלהם לא גדלים ולא מצליחים להחזיק את הגב ולעמוד בעומסים נמוכים. זה תופעה די נרחבת ומאוד מדאיגה".
מטרת התוכנית של אדידס היא לתעל את "זמן המסכים" הממושך של בני הנוער לטובת פעילות גופנית, ולספק להם מענה ספורטיבי ב"מגרש הביתי" שלהם, היכן שהם מבלים את מרבית זמנם. את האימונים יעבירו כוכבי רשת מוכרים על ידי בני הנוער, כגון דניאלה קריסטיה, אנג'ל ברנס, ליזה ביך, טניה לאורן, שרון ליברמן, אלכס סמולסקין, עידו דנקנר וטל רביבו. בחשבון אינסטגרם חדש בשם @Insta_Workout, אליו יעלו סרטונים של כוכבי הרשת הנ"ל כשהם מתאמנים ומזמינים את העוקבים להצטרף אליהם באמצעות פיצ'ר ה-IGTV. כמו כן, כוכבי הרשת יאתגרו את קהל העוקבים עם משימות ספורטיביות נוספות באמצעות חלוקת פרסים והזמנה למפגשי מעריצים. פיצ'ר ה- IGTV של אינסטגרם, שהושק בשנת 2018, מאפשר העלאת סרטונים באורך של בין 15 שניות ועד 10 דק' כאשר חשבונות גדולים ומאומתים יכולים להעלות סרטונים של עד 60 דק'. בשונה מהתכנים המועלים בפיצ'ר ה"סטורי" של אינסטגרם, הסרטונים ב-IGTV אינם נעלמים לאחר 24 שעות.
קים רכס, מאמנת כושר וריצה וקפטנית adidas Runners Tel Aviv, בונה את התוכנית של אדידס לבני נוער. היא אומרת: "בני נוער עושים פחות פעילות גופנית היום. ואנחנו רוצים לספק להם חוויה חיובית, יום-יומית של ספורט. שילוב של אירובי, סיבולת לב-ריאה ועבודה לכל שרירי הגוף. זה משפר כל כך הרבה אלמנטים בבני נוער - יציבה, ביטחון עצמי, דימוי גוף, קואורדינציה וזה חשוב שזה יהיה כיף כי כשכיף עושים אפשר להתמיד. אני חושבת ששיעורי ספורט בבית ספר בישראל לא עושים את העבודה - לרובנו יש טראומה משיעורי ספורט בבית ספר".
ולכאן נכנס עניין נוסף. אדידס, בעצם, נכנסת כגורם מסחרי-פרטי לוואקום שמותירים מוסדות הספורט בישראל. "ברור שעדיף אם היתה תוכנית ממשלתית ולא פרטית לעניין החמור של בני נוער שלא מזיזים את עצמם", אומר ד"ר תומר כהן. "אני רואה בקבוצות ריצה פרטיות איך אנשים מעודדים זה את זה ומשתפרים ועובדים נכון וזה פשוט לא קורה בשיעורי ספורט בישראל. איך גורמים לזה לקרות? צריך להשקיע זמן ומאמץ ששיעורי הספורט בישראל יהיו יעילים יותר. אבל לא נראה שזה מעניין מישהו ויש הרבה מאוד פוליטיקה. זה לא שאדידס תוכל להיכנס ולעשות את זה בתוך המערכת ולכן היא פונה לנוער איפה שהוא נמצא באינסטגרם. המדינה חייבת לחשוב איך מסבסדים את הדברים הבריאים - משיעורי ספורט ועד מזון בריא יותר, כמו שעושים בסקנדינביה. כי אנחנו בבעיה רצינית".
רכס, בתה של אנקי שפיצר, הסייפת האולימפית ואלמנתו של אנדיי שפיצר שנרצח בפיגוע באולימפיאדת מינכן 1972, אומרת ש"ספורט הוא התשוקה שלי אבל עבור רבים מדי מבני הנוער, אין התגייסות מספקת ברמת הבית ספר ולכן צריך לפתח שיטה אחרת ללימוד ספורט בישראל ולפנות למקומות בהם הנוער מתעניין". רכס מוסיפה: "יש כמה דברים שחייבים להקפיד עליהם - ציוד וביגוד נכון, להתחיל כל אימון עם חימום דינמי, לחדש ולגוון תוכניות ולוודא שהתרגילים הם איכותיים מבחינה טכנית ולא בהכרח קשוחים מבחינת עומס". על הדברים הללו לא מקפידים מספיק בבית ספר לפי רכס, ולכן אדידס "מנסה לספק גישה הוליסטית". "סגנון חיים בריא זה לא רק תרגילים וספורט, זה גם לישון טוב, להתאושש נכון, לאכול טוב - צריך גישה הוליסטית. ואם בבתי ספר לא מלמדים את זה, אז שילמדו את זה באינסטגרם".
בסופו של יום, הפעילות השיווקית-בריאותית של אדידס - נרחבת ככל שתהיה - לא תצליח להחליף את ההשקעה הציבורית העצומה שצריך כדי שבני הנוער בישראל יהיו פעילים יותר ובריאים יותר.
