• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ופוליטיקה

כך הברקזיט ישנה את הסגלים של הקבוצות בפרמיירליג

אחרי הברקזיט, הקבוצות האנגליות יהיו חייבות לבנות על יותר כישרונות אנגלים - בין אם הן רוצות או לא

אוריאל דסקל 14:5014.11.18

ג'ודי מוריס, לשעבר מאמן הנוער של צ'לסי וכיום עוזר מאמן של פרנק למפארד בדרבי קאונטי, סיפר עד כמה מסתכל זה להיות מאמן של מחלקת נוער של קבוצת פרמיירליג. המשימה שלך היא לגדל שחקנים לקבוצה הבוגרת אבל נראה שלמאמנים הראשיים, שדואגים יותר לעבודה שלהם מאשר לעתיד המועדון, זה פשוט לא שינה.

 

"חלק מהמאמנים הראשיים שהיו לנו פשוט לא מתעניינים", אמר מוריס ל"סקיי ספורטס". "היו לנו מנג'רים בצ'לסי שישבו 50 יארד מהמגרש בו שיחקנו בליגת האלופות לנוער ואפילו לא קפצו לראות מה קורה. זכינו באליפויות אירופה. זה היה מאוד מייאש".

 

לפי מוריס: "אין באנגליה אקדמיה טובה יותר משל צ'לסי, אבל על הנייר זה לא נראה ככה בגלל שאין שחקני אקדמיה בהרכב הראשון של צ'לסי. השחקנים טובים מספיק - בטוח. אבל המאמנים פשוט לא מודעים אליהם. זה נחמד שאני יכול ללכת ולהגיד להם 'השחקן הזה הוא שחקן האירופאי של השנה לנוער, זכה באליפות העולם לנוער והוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר בשכבת הגיל שלו' - אבל אם הם לא יראו אותו משחק, הם לא יקחו אותו".

 

 

פיל פודן. יקבל יותר דקות משחק? פיל פודן. יקבל יותר דקות משחק? צילום: גטי אימג'ס

 

המספרים מראים שהתסכול של מוריס אמיתי. בסגלי הפרמיירליג יש כיום 113 שחקנים אנגלים. 31% מהשחקנים בפרמיירליג הם אנגלים. בשנה שעברה, למשל, 33.8% מהשחקנים בסגלי הפרמיירליג היו אנגלים. לפני עשור 35.8%. ב-1992, העונה בה הושקה הפרמיירליג - 71% מהשחקנים היו אנגלים.

 

וזה לא שכל האנגלים בסגלים משחקים. בדרך כלל בין 28% ל-30% מדקות המשחק באנגליה משוחקות על ידי שחקנים אנגלים - השאר על ידי זרים. ואולם, כל זה עשוי להשתנות בגלל משהו שבכלל לא קשור לכדורגל - הברקזיט. בהתאחדות לכדורגל האנגלית רואים את הברקזיט כהזדמנות להגדיל את מספר השחקנים האנגלים בסגלי קבוצות הפרמיירליג - וככל הנראה זה מה שיקרה.

 

"מבטל" את בוסמן

 

הברקזיט מנתק את בריטניה מהאיחוד האירופאי וחוקי העבודה שלו - מה שבפועל מבטל חלק מחוק בוסמן מ-1995 (איסור על הגבלת שחקנים זרים מהאיחוד האירופאי בקבוצות כדורגל). אם הברקזיט ייצא לפועל, שחקן מגרמניה, צרפת, איטליה, סקנדינביה או בכלל מהאיחוד האירופאי, יצטרך לקבל אישור עבודה כדי לשחק בקבוצה האנגלית. את אישור העבודה שחקן יכול לקבל רק אם הוא עומד בתנאים מינימלים. שחקן יכול לקבל אישור אוטומטי אם הוא שיחק ב-30% מהמשחקים של נבחרתו בשנתיים האחרונות (אך רק אם הנבחרת במקומות 1 עד 10 בדירוג של פיפ"א). אם נבחרתו בין 11 ל-20 בדירוג פיפ"א, הוא צריך לשחק 45% מהמשחקים בשנתיים האחרונות וממקום 21 ומטה - הוא צריך לשחק יותר מ-60% ממשחקי נבחרתו.

 

אם הוא לא עומד בתנאים הללו, הקבוצה המחתימה יכול לבקש אישור מיוחד מפאנל מומחים של ההתאחדות לכדורגל האנגלית. המומחים עובדים לפי "שיטת נקודות". אם המועדון הרוכש מוכן לשלם על השחקן סכום גבוה אז הוא מקבל הרבה נקודות. אם השחקן מקבל שכר גבוה, הוא מקבל הרבה נקודות. הוא גם מקבל נקודות על כך ששיחק בליגה בכירה או בליגת האלופות. אם פאנל המומחים מקבל לידו מקרה של שחקן שלא עומד בתנאים הללו, הם יצטרכו לקבוע אם יש לו כישרון יוצא דופן שהופך אותו ל"ראוי מספיק" לקחת עבודה של שחקן כדורגל בריטי. לפי המומחים בבריטניה, המשמעות הישירה של הברקזיט היא שכ-25% מהשחקנים כיום בפרמיירליג לא היו מקבלים אישור עבודה.

 

לדוגמה, אלכסנדר לאקזט, חלוץ ארסנל, שיחק רק 3 משחקים תחרותיים עבור צרפת בשנתיים האחרונות. לא מספיק כדי לקבל אישור אוטומטי. עם זאת, בזכות העובדה שארסנל היתה מוכנה לשלם עבורו 46.5 מיליון ליש"ט ולשלם לו בסביבות 10 מיליון ליש"ט, אישור העבודה מפאנל המומחים היה מתקבל. ואולם, שחקנים כגון מרקוס אלונסו, ססק פאברגאס, אנגולו קאנטה, ריאד מאחרז, ניקולס אנלקה ורבים אחרים לא היו מקבלים אישור עבודה בסיטואציה שהגיעו לאנגליה - כשחקני ליגות נמוכות, שחקני נוער או שחקנים ללא עבר בנבחרותיהם הלאומיות.

 

ההתאחדות האנגלית רואה בברקזיט הזדמנות להגדיל את מספר השחקנים האנגלים בקבוצות והשבוע דנה בהסכם שבסופו 12 מ-25 השחקנים הרשומים בסגל צריכים להיות "מקומיים" (בעלי דרכון בריטי - כלומר, אנגלים, וולשים או סקוטים). הקבוצות באנגליה, מן הסתם, בלחץ מהסיטואציה שנוצרה מהברקזיט, שיוציא את בריטניה מהאיחוד בלי הסכמים שיאפשרו להן להמשיך ולהעסיק שחקנים אירופאים ללא אישורים מיוחדים.

 

כיום, תחת החוק הקיים, על הקבוצות האנגליות יש מגבלה של 17 שחקנים לא מקומיים, כלומר השמונה האחרים צריכים להיות מקומיים (שחקנים שגדלו במחלקת נוער באנגליה שלוש שנים לפחות בין הגילאים 15 עד גיל 21 נחשבים לשחקנים מקומיים לפי החוק - אפילו אם הם לא בריטים). ההתאחדות לכדורגל האנגלית, כך לפי דיווח של הטיימס, מעוניינת להגדיל את החובה למספר השחקנים המקומיים בסגל ל-12.

 

בתמורה להסכמה, בהתאחדות הכדורגל האנגלית מבטיחים שפאנל המומחים שלהם יאשר כל שחקן שקבוצות הליגות האנגליות מעוניינות לרכוש.

 

בכל מקרה, כל שינוי לא יתרחש לפני 2020 - וזה זמן שיאפשר למועדונים רבים להם יש 16-17 שחקנים זרים - "לעדכן" את הסגל שלהם".

 

"אנחנו מבינים את הצורך של הספורט, כולל כדורגל, להמשיך להיות בעל יכולת לפנות לכישרונות מהאיחוד האירופאי והעולם" מסר גורם מהממשלה הבריטית ל"טיימס". הפרמיירליג, שניסתה להשיג מהממשלה הבריטית אישור להיות פטורים מחוקי הברקזיט החדשים. לפי דיווח ב"דיילי טלגרף", הקבוצות הבריטיות טענו בפני ההתאחדות לכדורגל והממשלה שחוקי הברקזיט יעלו את מחירי השחקנים הבריטים בצורה חסרת תקדים וש"האפשרות לרכישת שחקנים מוכשרים מאירופה היתה חלק משמעותי בצמיחה של הפרמיירליג ובצמיחה הגלובלית בעניין שיש בליגה, כמו כן השחקנים הזרים התחרות והעלו את הרמה של השחקנים הבריטים והאירים הטובים ביותר".

 

נראה שהפרמיירליג לא תקבל את בקשתה ותצטרך להגיע לאיזשהי פשרה עם ההתאחדות האנגלית.

 

מה המשמעות עבור רוב קבוצות הליגה? מנצ'סטר סיטי, למשל, היא בעלת 17 שחקנים זרים - כלומר, ארבעה צריכים לעזוב ואותם צריכים להחליף שחקנים מקומיים. כך זה גם במקרה של טוטנהאם. לליברפול ולצ'לסי יש 16 שחקנים זרים בסגליהן ובארסנל 15. האם תתחיל בקרוב נהירה אחרי כישרונות אנגליים שימלאו את המספרים בסגלי הקבוצות העשירות? כנראה. האם נראה שחקנים זרים גדולים נוטשים את אנגליה? כנראה שלא - הכסף בפרמיירליג עדיין גדול יותר מאשר כל ליגה אחרת. מה שבטוח זה, שתסכול כמו של ג'ודי מוריס יקטן. הבריטיות, ככל הנראה, יהיו חייבות להתייחס לאקדמיות שלהן.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x