שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

בלוק מנטלי

40% מהשחקנים בליגת הכדורסל הטובה בעולם סובלים מבעיה נפשית. זה קורה כבר שנים, אבל רק בחצי השנה האחרונה התחילו לטפל בזה. על הדרך, בליגה מקווים להציל נפשות גם מחוץ למשחק

אוריאל דסקל 08:0009.10.18

יוג'ין לנדי היה פסיכולוג אמריקאי שנוי במחלקות. הוא היה "משתלט" על חייהם של המטופלים שלו ועורך איתם ימי טיפולים אינטנסיביים שבהם הוא קובע איך יעשו כל דבר שהם עושים באותו יום.

 

 

 

 

מימין: קווין לאב. חשב שהוא הולך למות בגלל התקף חרדה מימין: קווין לאב. חשב שהוא הולך למות בגלל התקף חרדה צילום: איי פי

 

לנדי היה המטפל של בראיין ווילסון - המייסד של להקת הרוק האגדית ביץ' בויז. כחלק מ"ההשתלטות" שלו על חייו של ווילסון, הם יצרו "שותפות יצירתית" שבמסגרתה הם הפיקו יחד את אלבום הסולו הראשון של ווילסון. עבור שאר חברי הלהקה הסיטואציה היתה מאוד בעייתית. "הוא רוצה להרוס אותנו", אמר מייק לאב, בן דודו של ווילסון וחבר בלהקה.

 

בשנות התשעים אחיו של מייק, סטן, נכנס לעימות משפטי עם לנדי ודרש מבית המשפט להיות האַפּוֹטְרוֹפּוֹס של ווילסון. סטן לאב היה שומר הראש של בראיין ווילסון, וכמה שנים לפני שהוביל לסיום הקריירה של הפסיכולוג לנדי הורשע בפריצה לביתו של דניס ווילסון ובתקיפתו. דניס היה אחיו של בראיין. סטן פרץ לביתו ותקף אותו ביחד עם שומר הראש השני של הלהקה רוקי פמפלין. זה קרה בגלל שדניס גרם לבראיין לרכוש קוקאין ב־15 אלף דולר. לאב דאג לשיקומו הנפשי והגופני של בראיין ווילסון.

 

סטן, אגב, היה שחקן NBA ששיחק בין 1971 ל־1975 בבולטימור בולטס, לוס אנג'לס לייקרס וסן אנטוניו ספרס. הוא גם אביו של קווין, שחקן קליבלנד קאבלירס ומי שמניף כיום את הדגל לבריאות הנפש של הכדורסלנים בליגה.

 

אירועים מעצבים נוראיים

 

קווין ואביו, סטן, לא ממש בקשר. לא ברור למה בדיוק ולאב לא ממש מפרט מה קרה ביניהם. מה שבטוח הוא שעד לשנה האחרונה לאב היה חשדן בכל מה שקשור לטיפולים פסיכולוגיים - כנראה בגלל העבר המשפחתי. ייתכן גם שבעבר שלו - באווירה המתוחה שנוצרה בעקבות הסכסוך המשפחתי הציבורי - יש התשובות לכך שהוא סבל מהתקפי חרדה במהלך משחקי NBA; התקפי חרדה כל כך חמורים שהוא חשב שהוא הולך למות מהם בחדר ההלבשה.

 

"אני יכול להגיד שאני סובל ממשהו שהוא עמוק מאוד", אמר קווין לאב לג'קי מאקמולן, הכתבת האגדית של ESPN, שהקיץ פרסמה סדרת כתבות מופתיות שעוסקות בבעיות הנפשיות של שחקני NBA. "אחי הגדול אמר לי שהוא זוכר התקפי זעם שלי בתור ילד. הוא אמר לי שהיו 'מאבדים אותי' לכמה שבועות ואז הייתי חוזר. היה צריך לעזוב אותי בשקט". לאב, כנער, היה מבלה שעות ארוכות, לעתים ימים שלמים, לבד בחדרו בלי לדבר עם אף אחד. "יש לי חרדה אבל אני גם בא ממשפחה עם היסטוריה של דיכאון", אמר לאב למאקמולן. "קשה לדבר על זה וקשה להתמודד עם זה. הייתי צריך לשאול את עצמי: 'כל החיים נתת לדברים הללו להשפיע עליך, איך אתה הולך להתמודד עם זה?'".

 

לאור ההיסטוריה והסיטואציות שככל הנראה לאב התמודד איתן בילדותו, לא מפתיע שלאב סובל מבעיה נפשית. ב־2001 המרכז לשליטה במחלות בארה"ב (CDC) חקר יותר מ־17 אלף אנשים כדי לקבוע עד כמה האמריקאים סובלים מחוויות ילדות שליליות (ACE - adverse childhood experiences) כגון אלימות, התעללות נפשית, פגיעה מינית, גירושי הורים, התאבדות הורים/קרובי משפחה, מוות של קרובי משפחה, פשע שפוגע במשפחה, בן משפחה בכלא, מחלת נפש של קרוב משפחה ואירועים אחרים שעשויים להיחשב טראומטיים. מה שגילו ב־CDC הוא ששני שלישים מהציבור האמריקאי סבלו ממקרה ACE אחד עד ארבעה עד גיל 10. פסיכולוגים יאמרו שאם לא מתמודדים עם המשקע שאירוע מותיר בנפש הילד, הוא עלול להפוך לפצע שיכול להחריף בתקופת ההתבגרות. ילדים שסבלו מאירועי ACE רבים יסבלו יותר מבעיות התפתחותיות, מבעיות נפשיות וגם מהתמכרויות שונות.

 

ה־ACE נפוץ ב־NBA

 

לפי המחקר, אפרו־אמריקאים סובלים יותר מאירועי ACE בגלל המצב החברתי שרבים מהם נמצאים בו. בהתחשב בכך שכ־74% משחקני ה־NBA הם אפרו־אמריקאים (ופחות מ־20% הם לבנים), ורבים מהם מגיעים מהשכונות הכי קשוחות בארה"ב, הליגה חשופה מאוד לשחקנים שסובלים מבעיות נפשיות. אלו בעיות שיכולות רק להחריף אם קיים חוסר אמון בין השחקנים השחורים למאמנים ולג'נרל מנג'רים שקובעים את גורלם של השחקנים (רק 30% מהמאמנים הם שחורים ורק 20% מהג'נרל מנג'רים הם שחורים). "בהתחשב במקום שממנו באנו, זה נס שיש אפרו־אמריקאי שהוא בסדר בליגה”, אמר צ'ארלס בארקלי, כוכב פילדלפיה לשעבר, לג'קי מאקמולן.

 

בנוסף, יש מי שירמוז על כך שיש משהו במבנה האישיות של ספורטאי ברמה הגבוהה ביותר שחושף אותו לבעיות נפשיות. "הרבה ספורטאים קרובים מאוד לאמנים או מוזיקאים מאוד מוכשרים במבנה האישיות שלהם", אומר פול שירלי, שחקן NBA לשעבר, ל"כלכליסט". "לרבים מהם יש איזושהי בעיה באישיות, או בעיה חיצונית, שהם התמודדו איתה על ידי התמסרות לענף שלהם, למלאכה שלהם. היא חלק מהאש שנמצאת מתחת למוטיבציה שלהם לחזור על אותה פעולה, באובססיביות, יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. הם בורחים מהבעיות שלהם באמצעות התמסרות לספורט. בגלל שרבים מהם גדולים, חזקים וכל כך מוכשרים במה שהם עושים - ובזכות זה גם מרוויחים הרבה מאוד כסף — מעטים חושבים שהם סובלים מאיזושהי בעיה, פשוט כי קשה לדמיין את זה. והם, מבחינתם, קונים את זה. הם עטופים במעין סדין שמגן עליהם מצד אחד, ומונע מהם להיפתח ולטפל באותה בעיה מצד שני". וכאמור, כשזונחים את הבעיה - היא מחריפה. "יותר מדי בחורים בליגה לא מבינים שהם ממש צריכים עזרה", אמר דני איינג', נשיא לענייני כדורסל של בוסטון סלטיקס, ל־ESPN, "ולפעמים זה מאוחר מדי עבורם".

 

לאב ודמאר דהרוזן מסן אנטוניו ספרס יצאו למסע להעלאת המודעות לבעיות הנפשיות של שחקני ה־NBA, שלפי הכתבות של מאקמולן היא בעיה כל כך חמורה שבליגה החליטו לטפל בה. איגוד השחקנים של ה־NBA שכר את שירותיו של ד"ר וויליאם פרהאם כרופא הראשון שתפקידו לדאוג לבריאות הנפשית של השחקנים. אדם סילבר, קומישינר הליגה, ומישל רוברטס, יו"ר איגוד השחקנים, גם סיכמו על קביעת מדיניות ברורה לטיפול בשחקנים מבלי לחשוף את בריאותם הנפשית (כחלק מבדיקה רפואית). המטרה של פרהאם היא ששחקנים יבינו שזה לגיטימי לבקש סיוע נפשי. "הרבה שחקנים שותקים בגלל שהם מגיעים למסקנה שאם הם ידברו על דברים כמו בריאות נפש, אולי יעשה עליהם טרייד או שהם יאבדו חסויות".

 

 

"יותר מדי בחורים בליגה לא מבינים שהם ממש צריכים עזרה", אמר דני איינג', נשיא לענייני כדורסל של בוסטון סלטיקס, ל־ESPN, והוסיף, "ולפעמים זה מאוחר מדי עבורם" "יותר מדי בחורים בליגה לא מבינים שהם ממש צריכים עזרה", אמר דני איינג', נשיא לענייני כדורסל של בוסטון סלטיקס, ל־ESPN, והוסיף, "ולפעמים זה מאוחר מדי עבורם" צילום: אי פי איי

 

קשה לעיכול

 

לאב בעצמו סבל מכך שחלק מחבריו לקבוצה לא הבינו מה שעבר (כך, למשל, הוא יצא באמצע משחק נגד אוקלהומה לחדרי ההלבשה, נשכב על הרצפה והרגיש 'כאילו הלב שלי יוצא מהמקום שלו') ואף תקפו אותו באסיפת הקבוצה. חלק מהם לא “קנו” את הבעיה הנפשית שלו. לכן לאב יצא למאבק נגד הסטיגמה והטאבו אחרי שדהרוזן חשף שהוא סובל מדיכאון. "כולם סובלים ממשהו", כתב לאב ב”Players Tribune”. "כולם צריכים להתמודד עם משהו".

 

ג'ון לוקאס, עוזר המאמן ביוסטון רוקטס ומי שמנהל כיום מכון גמילה לאחר שסבל בעצמו מהתמכרויות שונות במהלך הקריירה שלו, טוען שלפחות 40% מהשחקנים בליגה סובלים מבעיה נפשית כלשהי, אבל רק 5% מהם פונים לעזרה. מאקמולן מדברת בכתבות שלה עם מספר רב של שחקנים שהסכימו להיחשף באופן מלא או באופן חלקי. פול פירס, לשעבר כוכב בוסטון סלטיקס, דיבר על פרנויות שהוא סבל מהן והתקפי חרדה בעקבות תקיפה שעבר. התאומים מרקיף ומרקוס מוריס מדברים על הקושי והדיכאונות שלהם שנובעים מילדות בחלקים הכי קשוחים של פילדלפיה.

 

כמו כן, מאקמולן חושפת כי בליגה יש שחקנים רבים שלא תמיד מקבלים טיפול תרופתי למחלות שהם חייבים לטפל בהן — מהפרעה דו־קוטבית ועד בעיות קשב קשות. אלו דברים שמובילים אותם למקומות לא טובים - לעתים גם לבעיות של פציעות חוזרות או התמכרויות שמובילות לסיום מוקדם של הקריירה שלהם. "אני רוצה שיבינו שפגיעה בנפש אינה אשמת הקורבן אלא משהו שצריך לטפל בו, בדיוק כמו שמטפלים בפציעה גופנית”, הסביר לאב. "השקעה בבריאות הנפשית של השחקנים תאפשר להם להגיע לרמה עוד יותר גבוהה מרמת המשחק שלהם כיום", הוסיף וויליאם פרהאם. "אבל הם חייבים לרצות את הטיפול הזה. אחרת, אף אחד לא יוכל לעזור להם. זה לא עניין של כדורסל. זה עניין של החיים עצמם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x