שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

המשחקים ברינה בדמעה יפרשו

כדורסלנים בני 30+ מרגישים שהם חייבים לפרוש בגלל שהם נתפסים כסחורה פגומה, למרות שלא תמיד זה המצב

ד"ר אסף לב 12:0222.08.18

תזמון הפרישה בקרב כדורסלנים מקצוענים מתרחש בשלב מוקדם יחסית בחייהם, תקופה שבה הם ניצבים בצומת המצריך "חישוב מסלול מחדש". תהליך ההתנתקות מהקריירה המקצוענית נעשה לרוב על ידי הספורטאי עצמו ומתבצע לאחר התלבטות רבה ומכלול של שיקולים וסיבות שחלקם נובעים מרגישותו של השחקן לגבי דימויו העצמי. נראה אפוא כי על פניו קיים מנעד רחב של סיבות המביאות את השחקן להרהורי פרישה ממשחק פעיל, עם זאת ניתן להצביע על שני גורמים חיצוניים - מסחור גופו של השחקן ואפליה גילנית - שלעתים גם אם אין הם תמיד נראים לעין, יש בהם כדי להשפיע על החלטתו לפרוש.

 

 

 

יותם הלפרין שפרש השבוע בגיל 34. שחקנים מרגישים לחצים כבדים יותם הלפרין שפרש השבוע בגיל 34. שחקנים מרגישים לחצים כבדים צילום: אוהד צויגנברג

 

 

בחברה המודרנית, שבה מתייחסים לגוף כאל סחורה הניתנת למסחור, תחרותיות והחפצה - המסרים התקשורתיים והציבוריים המועברים לשחקן לקראת פרישה משדרים לעברו רמזים על כי אינו עוד חלק מ"המשחק". בענף הכדורסל המקצועני, ההתייחסות אל השחקנים היא כאל מוצרים בעלי חיי מדף קצרים, שאותם יש לשווק במהירות לכל המרבה במחיר כל עוד יש להם שווי כלכלי - גופם לעתים נתפס כלא יותר מאשר "סחורה פגומה". לאורכה של הקריירה המקצוענית נמדדת יכולתו הגופנית של השחקן, הוא נמצא תחת לחצים כבדים וחוסר וודאות בדבר עתידו הספורטיבי והמקצועי. אי ביטחון זה במהלך הקריירה המתישה כשלעצמה, גובר עוד יותר לקראת הפרישה.

 

חשוב לציין שמסרים אלו אינם מתרחשים בחלל ריק, הם נשענים על גורם משלים נוסף - גילו של השחקן, כפי שטען אחד הכדורסלנים שפרש לאחרונה כי "הכי קשה להילחם בגיל". נמצא כי בחירתו של שחקן לפרוש ממניעים הקשורים בגילו הינה, לכאורה, "טבעית" מאחר והעיסוק המקצועני בספורט נתפס יותר מבכל תחום אחר כמוגבל וכמותנה בגיל ביולוגי ובגוף צעיר. בעוד שכיום סקסיזם וגזענות אינם לגיטימיים, מפתיעה התגברותה של "עריצות הגיל" והשלכותיה העמוקות על קביעת זהותם של ספורטאים רבים לקראת פרישה.

 

דוגמאות לכך ניתן למצוא למכביר בשיח התקשורתי העוסק רבות בהקשר לגילם המתקדם של הכדורסלנים. רמיזות שונות במסווה הומוריסטי, לכאורה, כמו "והדרת פני זקן", "קשיש" ו"עייף" מבנות וממסגרות דימוי עצמי וגופני נחות במהלך שנותיהם האחרונות כספורטאים מקצוענים. כך לדוגמה, לפני עונות אחדות הוצג על שערו של אחד המגזינים הנחשבים בארה"ב צילום של חמישיית שחקני קבוצת ה-NBA בוסטון סלטיקס שחצו את גיל ה-30 כשהם אוחזים במקלות הליכה, ראשיהם מעוטרים בשיער שיבה וגופם תשוש ולאה. על אף הטון הלעתים מחויך, הערות ציניות כאלה ממחישות את התפישה הגילנית הרווחת בעולם הספורט.

 

הסטריאוטיפיזציה ומסכת הדימויים השליליים עימם נאלצים השחקנים להתמודד, גלויים הרבה יותר והופכים למובנים מאליהם, עד כי במקרים רבים הופכים חלק מזהותם העצמית וכפועל יוצא - מתנהגים בהתאם. במציאות זו אין זה תמוה כי רבים מיישרים קו עם הנורמות החברתיות כיאה לשחקנים ממושמעים שהפנימו את הציפיות מהם בעודם נעים לעבר הפרישה וחיפוש אחד עתיד אחר. אי לכך, ניתן למצוא יותר ויותר כדורסלנים הבוחרים לפנות לקריירת אימון ובכך לשמר, גם אם באופן חלקי, את הזהות החברתית שעמה היו מזוהים על מנת להמתיק את ההתמודדות עם תהליך הפרישה.

 

הכותב הוא אנתרופולוג ספורט וכדורסלן מקצועני בעבר בליגת-על. מרצה במכללה האקדמית במכון וינגייט ובבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x