פרשנות
כחול. לבן. אדום. אפור. נפלא
צרפת אלופת העולם בזכות תשתיות כדורגל, מנהיג על הקווים ושחקנים נפלאים שעשו את מה שצריך לעשות. את העבודה האפורה
21:1315.07.18
יש אלופה
בפעם השנייה בתולדותיה: צרפת אלופת העולם
אחרי גמר מונדיאל ענק ו-2:4 יוצא דופן על קרואטיה, הצרפתים הניפו בפעם השנייה את הגביע המוזהב ונכנסו לספרי ההיסטוריה. מאמן הטריקולור, דידייה דשאן, הפך לשלישי שזוכה כשחקן וכמאמן. גריזמן, אמבאפה ופוגבה כבשו לצרפת, מנדז'וקיץ' הבקיע לשני הצדדים. גם פרישיץ' הוסיף לקרואטיה
ynet
לכתבה המלאה 
1. לפני יותר משנתיים 210 נבחרות ברחבי העולם התחילו את המסע לגמר המונדיאל. ואחרי 935 משחקים בכל היבשות, צרפת זכתה באליפות העולם השנייה בהיסטוריה של הנבחרת. 20 שנה ויום אחרי הזכייה במונדיאל הקודם שלהם. והם עושים את זה אחרי ניצחון 2-4 על קרואטיה הלוחמנית במשחק שמנפק שישה שערים (סך הכל השערים מארבעת הגמרים האחרונים ביחד - 2002-2014) - הגמר הפורה ביותר ב-60 השנים האחרונות (הפורה ביותר מאז ברזיל 5 - שבדיה 2 ב-1958). זהו גמר שמסכם את המונדיאל הזה בצורה מושלמת: פנדל שמגיע מ-VAR, שופט הווידאו - בפעם הראשונה בגמר טורניר כדורגל משמעותי; עם השער העצמי הראשון בגמר (12 בסך הכל בטורניר - שיא כל הזמנים); שלושה שערים ממצבים נייחים (42% מהשערים היו ממצבים נייחים - השיעור הגבוה בהיסטוריה של המונדיאלים) ועם השחקן הצעיר ביותר שכובש שער בגמר מונדיאל מאז פלה הגדול (קיליאן מבאפה).
2. את דידייה דשאן תיאר אריק קאנטונה כ"סוחב מים". בעבר תיארו אותו כ"פועל בניין" וכמאמן אמרו עליו שהוא "נגר". בצרפת טענו כמה פעמים ש "גם אם תיתנו לו זהב וטיטאניום, הוא יכין מזה שולחן". כלומר, האיש משעמם. דידייה דשאן מואשם שהוא דמות אפורה, שחקן אפור ומאמן אפור - אבל היום הוא נהפך האדם השלישי בהיסטוריה שזוכה במונדיאל כשחקן וכמאמן. הוא מצטרף למריו זאגלו ופרנץ בקנבאור, אגדות הכדורגל.
נשיא צרפת עמנואל מקרון מנשק את הכוכב הצרפתי אמבפה צילום: איי פי
מקרון חוגג את ניצחון הנבחרת שלו ביציע הכבוד
שחקני נבחרת צרפת חוגגים את הניצחון צילום: איי פי
אמבפה מניף את הידיים למעלה לאחר הניצחון צילום: איי פי
3. הטקטיקה של דשאן לא מהפכנית אבל כמאמן הוא מודל לחיקוי למנהיגים בכל מיני תחומים. גם כשחקן וגם כמאמן הוא לא נושא נאומים גדולים ומרגשים, הוא מדבר עם כולם ב-1 על 1, הוא אינטנסיבי, מייצר קשר עין, הוא מקשיב מצוין, מייצר מגע עם חניכיו כשצריך, יודע מה להגיד להם ברגע הנכון ובזמן הנכון. הוא עושה את זה לפני המשחקים ובזמן המשחקים ואחרי המשחקים והשחקנים ששיחקו איתו ושיחקו עבורו פשוט מציגים יכולת "אפורה" של לעשות מה שצריך לעשות כדי לנצח.
4. אפשר להבין למה דשאן "אפור". דשאן יורד לפרטים הכי קטנים. ממש ברמת חישוב מספר המילים שצריך להשתמש בהן כדי לדבר מול השחקנים ובאחד על אחד. הצוות שלו מורכב גם כן ממאמנים ואנשי מקצוע שיורדים לפרטים הקטנים. למשל, מאמן הכושר גרגורי דופו, חישב את הטמפרטורה בכל אצטדיון בו הכחולים שיחקו ואיך זה ישפיע על טמפרטורת המים שהם צריכים לשתות. בצוות יש גם את ז'אן איב ונדרוול, אוסטאופט שהצטרף לצוות של הנבחרת אחרי 12 שנים בנבחרת הכדורסל של צרפת ובנבחרת ההתעמלות באולימפיאדת סידני ולונדון. דשאן צירף את האוסטאופט - מתמחה בטיפול הוליסטי בגוף - בגלל שנער היה זה השכן של הוריו, ג'ורג' אצ'ברי, אחד מהאוסטאופתים הראשונים בצרפת, שסייע לו להפוך למקצוען על ידי כך שלימד אותו לטפל בעצמותיו ושריריו וגם ענייני "מעטפת" שונים כגון שינה, תזונה, מתיחות ועוד.
5. דשאן פיתח יחד עם צוות "שיטה אפורה" להתמודדות עם בני דור המילניום. המילניאלים - שכל העולם לא מבין איך מתמודדים איתם במקומות העבודה. הוא מעצים אותם, מבין אותם, מתקשר איתם ברמה מצוינת - הוא למד איך לעשות זאת ממחקרים, שיחות, פסיכולוגים, אנשי חינוך ועוד. הניהול שלו מדביק את כולם. ובעיקר את שחקניו. הוא גיבש אותם ליחידה לוחמת שעברה קשיים ביחד ושרדה - מחוזקת, מחושלת, טובה יותר.
6. אחרי הניצחון על נבחרת בלגיה בחצי הגמר, פול פוגבה - אחד מהמנהיגים על המגרש של נבחרת צרפת - שאג על חבריו החוגגים. "לא עשינו כלום! אין לנו על מה לחגוג. רק אחרי הגמר אפשרי לחגוג!". פוגבה מגיע עם ניסיון בזכייה באליפות העולם עד גיל 20 ב-2013 (עם סמואל אומטיטי ושחקנים נוספים בסגל המורחב הצרפתי). אבל, חשוב עוד יותר, עם ניסיון רע בגמר יורו 2016. "אני לא הולך לשקר, חשבנו שכבר ניצחנו את היורו כשפורטוגל עלתה לגמר מולנו", אמר פוגבה לפני המשחק. "אנחנו לא הולכים לעשות את הטעות הזו שוב נגד קרואטיה".
7. הקרואטים פחות התעניינו בגישה הצרפתית ועלו למגרש עם הגישה שאיפיינה אותם לאורך המונדיאל. אין מחר. "הייתי מקריב את כל הקריירה שלי בשביל לזכות במונדיאל", אמר איוון ראקיטיץ', כוכב נבחרת קרואטיה לפני המשחק, וככה שיחקו הקרואטים נגד הצרפתים. ההופעה שלהם במחצית הראשונה היתה מופת ללחץ גבוה. הקרואטים מנעו מהצרפתים לצאת מהחצי שלהם בתבניות המסירה שהם רגילים להן - קומבינציית המסירה השכיחה ביותר של הצרפתים בחצי היתה הוגו לוריס שמוסר לאוליבייה ג'ירו.
8. עם זאת, לצרפת יש את אנטואן גריזמן - החלוץ למשימות מיוחדות של הקבוצה הכי הגנתית באירופה - אתלטיקו מדריד. גריזמן, רגיל לבצע פעולות מכריעות עם מעט נגיעות בכדור, השיג פאול, הרים כדור, ו"בישל" שער. זה היה המוערבות הראשונה שלו בשער. הוא גם כבש את השני - בבעיטה הראשונה למסגרת של צרפת (37:35) - בפנדל. הוא מעורב ב-6 שערים (4 שערים ו-2 בישולים) - כמו "הגולדן בוט" הארי קיין. הוא גם מעורב בשער בכל שלב בנוק-אאוט. רק צרפתי אחד כבש יותר שערים ממנו במונדיאל אחד - ג'אסט פונטיין ב-1958 (13). אף צרפתי אחר לא בישל/כבש יותר שערים ממנו בשלבי נוק-אאוט בטורנירים גדולים. אנטואן גריזמן, שלפני 8 שנים בדיוק הוביל את צרפת לאליפות אירופה עד גיל 19, הוא השחקן השלישי בהיסטוריה שכובש בגמר אירופאי ובגמר המונדיאל באותה שנה. רק גרד מולר (גרמניה ובאיירן מינכן) ב-1974 וחורחה ואלדנו (ארגנטינה וריאל מדריד) ב-1986 עשו זאת לפניו. שחקן של מאני טיים. פר אקסלנס.
9. את המחצית השנייה התחילה קרואטיה אחרי שכולם בנבחרת רצו יותר מ-750 ק"מ במצטבר - הכי הרבה במונדיאל - יותר מ-115 ק"מ מאשר הצרפתים. הם שיחקו 90 דקות יותר בגלל שלוש הארכות. המעמסה היתה כבירה. את הלחץ היעיל מהמחצית הראשונה לא היו יכולים לשחזר והאנדרנלין דעך. אלכסנדר הוליגה, אחד מכתבי הכדורגל הבכירים בקרואטיה, כתב בטוויטר. "השחקנים הקרואטים טענו שהם לא עייפים ואני בטוח שהם לא הרגישו עייפים בגלל האנדרנלין. אבל זה הדברים הקטנים, רגעים מכריעים במשחק שכשיש עייפות מצטברת, אתה מאבד בהם פוקוס מבלי לשים לב. במיוחד כשאתה לוקח יותר סיכויים". את הטעויות הקטנות, ניצלו הצרפתים לכבוש.
10. גם כאן לאומץ של דשאן היה לעשות שינויים שהוא חשב שהם נכונים. הוא הוציא את אנגולו קאנטה למרות שצרפת אף פעם לא הפסידה כשפול פוגבה ואנגולו קאנטה שיחקו ביחד ב-11 משחקים (הם שיחקו 18 משחקים ביחד וניצחו ב-14 ועשו 4 תוצאות תיקו). הוא עשה זאת בגלל שקאנטה היה השחקן הכי גרוע במגרש לפי WhoScored . פחות מ-60% מהמסירות שלו הגיעו למקום. הוא חטף רק כדור אחד, עשה 3 עבירות והקרואטים ראו בו כנקודת חולשה בכל מה שקשור לניהול המשחק. הלחץ שעשו עליו הוביל אותו לבצע עבירות, לקבל צהוב ולמסור כדורים גרועים. השינוי, הכנסת סטיבן אנזונזי, הפכו את הצרפתים למאסיביים יותר, רגועים יותר וקטלניים יותר במתפרצות. אנזונזי השלים 14 מסירות ב-92% הצלחה מהדקה ה-55. קאנטה, עד הדקה ה-55, השלים 14 מסירות ב-57% הצלחה. משהו קטן ו"אפור" שעוזר לנצח משחקים.
11. בדקה ה-59 פול פוגבה נהפך לשחקן הראשון בתולדות מנצ'סטר יונייטד שכובש בגמר. שש דקות אחרי, היסטוריה: קיליאן מבאפה נהפל לשחקן השני הכי צעיר בכל הזמנים שכובש בגמר המונדיאל. הוא ופלה הם הבני-עשרה היחידים בהיסטוריה שכבשו במשחק הגדול ביותר בכדורגל. השער של פוגבה היה אחרי שחסמו בעיטה ברגל ימין שלו, הכדור נחת לשמאלו והוא כבש את השער החשוב. מבאפה כבש שער שפעם נוספת הציג את היכולות הטכניות והאתלטיות שלו. שניהם, פוגבה ומבאפה, ילדי פרברי פריז - כמו רבים מהסגל שלהם, שפיתחו את היכולות שלהם על המגרשים הרבים שנבנו באזורי הדיור המוגן. שניהם גם עברו במועדונים קטנים, שליטשו את היכולות הטבעיות שלהם לפני שהעבירו אותם למועדונים הבכירים וגם לאקדמיה - המודל לכל האקדמיות ובתי הנבחרות - קלייר פונטיין. מבאפה הוא תוצאה של "שיטה" ומתודה. וגם של תרבות שספוגה בכדורגל. אטמאן איירוש, נשיא AS בונדי, הקבוצה בה גדל מבאפה, סיפר ל-BBC. "אפשר לומר שקיליאן נולד כאן במועדון. אביו שיחק במועדון ואז היה מאמן. כבר כשהיה תינוק היה מגיע למשחקים. הוא תמיד היה כאן ולמד על כדורגל. אפילו כפעוט. כששיחקנו משחקים, בשיחות הקבוצה לפני העלייה למגרש, קיליאן בן השנתיים היה נכנס לחדר ההלבשה עם הכדור ויושב בשקט בפינה. הוא היה מקשיב לשיחות של המאמן עם הקבוצה. הוא כנראה האדם שהיה בהכי הרבה שיחות של מאמן עם הקבוצה". השער של פוגבה (7% סיכוי לפי מדד xG) והשער של מבאפה (3%) סגרו את המונדיאל הזה בעצם.
12. איוון פרשיץ' עזב את קרואטיה בגיל 17 במטוס פרטי. סושו, המועדון הצרפתי, שרכש אותו מהיידוק ספליט עבור 360 אלף יורו, שלח את המטוס כי חששו שם שהמבורג, אייאקס, אנדרלכט ופ.ס.וו התעניינו בו. פרשיץ' לא ממש רצה לעזוב את היידוק אבל הוא היה חייב. אנטה, אביו, הסתבך כלכלית. עסק הלולים שלו פשט רגל והמשפחה היתה צריכה את הכסף. פרשיץ' לא שיחק בסושו למרות שלפי אריק הלי, המנהל הספורטיבי של סושו, תיאר אותו כ"שחקן הטוב ביותר בשכבת הגיל שלו". ל-SoFoo, הלי תיאר את פרשיץ' כ"ילד מחונך" שתמיד "שיחק טיפה עם סמכות". פרשיץ' היה עולה לאימונים עם הגרביים מופשלות לקרסוליים למרות שידע שצריך לעלות עם הגרביים עד הברכיים. בסושו פרשיץ' התחיל את המסע בכדורגל האירופי שלקח אותו לבלגיה (קלאב ברוז', רוסלה), גרמניה (דורטמונד, וולפסבורג) ואיטליה (אינטר). הקבוצות שילמו עליו יותר מ-30 מיליון יורו. אביו מסודר כבר מזמן. פרשיץ' היה יכול להיות הגיבור של קרואטיה עם שער השיוויון שלו שבוטל עד מהרה בגלל החלטה מוצדקת ב-VAR לפנדל בגלל נגיעת יד שלו ברחבה. הסיפור שלו - כדורגלן שעוזב בגיל צעיר את קרואטיה ועובד בכל אירופה - הוא הסיפור של הכדורגל הקרואטי בהרבה מובנים.
13. ההתאחדות לכדורגל הקרואטית תקבל יותר מ-28 מיליון דולר על ההופעה במונדיאל. זה עם תקציב שנתי רגיל של כ-35 מיליון דולר. לפי דאבור שוקר, היו"ר של ההתאחדות, הכסף הזה יילך לתשתיות כדורגל. לפס הייצור שייצר שחקנים אחרים. ספק אם השחיתות בהתאחדות תאפשר לזה לקרות. הכסף הזה ככל הנראה יעזור לכדורגל הקרואטי בכל מקרה. אבל ככל הנראה, הכדורגלנים הקרואטים ימשיכו לגדול בכל מקרה על האדמה הקשוחה בקרואטיה, אדמה שספוגה בדם ותרבות ספורט. מדינה שמטפחת ספורטאים פטריוטיים, שמוכנים להקריב את הקריירה שלהם בשביל הצלחה לאומית. עם זאת, גם הנבחרת הלא "לאומית" של צרפת, הנבחרת שמורכבת מ-80% מהגרים ובני מהגרים, שיחקה כדורגל מלא גאווה. "צרפת מלאה בצבעים, מלאה בתרבויות - כמו ב-1998" לפי פול פוגבה. "צרפת יפה כזו, ככה אנחנו אוהבים את זה. ככה תמיד נאהב את זה. אנחנו כולנו מאושרים ללבוש את החולצה. גאים בחינוך שלנו בצרפת. גאים בהיותנו צרפתים".
14. המשחק נעצר בגלל אנשים שפלשו למגרש. מי שלקחו אחריות לעניין היו חברות להקת פוסי ריוט, הבנות שנשלחו לכלא על ידי ולדימיר פוטין בגלל שהביעו דעתן. זו תזכורת חשובה לכך שרוסיה אולי אירחה מונדיאל למופת אבל מדובר בדיקטטורה מסוכנת למערב ולדמוקרטיה. לפי פוסי ריוט "המחאות היו כמחאה על מאסרים של מפגינים. המחאה היתה כדי שתתאפשר תחרות פוליטית במדינה הזו". כן גם כשכולם חוגגים כדורגל, צריך לזכור את החיים עצמם.
