$
ספורט עולמי

מתודה כובשת

ויטור פראדה, פרופסור מאוניברסיטת פורטו, הוא אחד מהאנשים הכי חשובים בכדורגל העולמי שלא הכרתם. מתודת התבניות שפיתח מנחה כיום כמעט את כל המאמנים הבכירים באירופה

אוריאל דסקל 11:0821.01.18

דיוויד סומפטר הוא מתמטיקאי חובב כדורגל שכתב את רב המכר Mathematical Adventures in the Beautiful Game על מסקנות מתמטיות ששאב מניתוח של המשחק היפה.

 

 

 

 

ויטור פראדה. המטרה של מתודת הפריודיזציה הטקטית היא לאמן כל קבוצה איך להגיב - טקטית, טכנית, פיזית, פסיכולוגית - בצורה אוטומטית לכל רגע במשחק כדורגל ויטור פראדה. המטרה של מתודת הפריודיזציה הטקטית היא לאמן כל קבוצה איך להגיב - טקטית, טכנית, פיזית, פסיכולוגית - בצורה אוטומטית לכל רגע במשחק כדורגל

 

כשהוא לא כותב על כדורגל אחת מהמשימות שלו היא לחפש תבניות מתמטיות בטבע. הוא חוקר תבניות תנועה של דגים בקבוצות גדולות, להקות ציפורים, עדרים של יונקים, קנים של נמלים ועוד. "אני אף פעם לא מתחיל את המשימה בלהתבונן על החיה היחידה, אני תמיד מתחיל בזווית רחבה כדי לחקור את הקבוצה כשלם אחד וזה מה שעשיתי בכדורגל", אומר סומפטר. "כמו בטבע, גם בכדורגל חיפשתי התנהגות קולקטיבית".

 

במחקרו הוא גילה שלקבוצות הגדולות – נבחרת הונגריה של שנות החמישים, אינטר מילאן של שנות השישים, ליברפול של שנות השבעים וברצלונה של פפ גווארדיולה – היו תבניות תנועה ברורות למדי. התבניות מורכבות מכל המסירות בין השחקנים ועמדה ממוצעת של כל שחקן (על פני מספר רב של משחקים). כך אפשר לצייר קווים די שווים בין שחקן לשחקן ולהראות איך השחקנים נפרשו על המגרש ואיך העבירו ביניהם את הכדור.

 

למרות שסומפטר מצא שלכל קבוצה גדולה היה את התבנית הברורה שלה, הוא לא הצליח למצוא דימיון ברור בין תבניות של קבוצות לתבניות של חיות, עד שראה שברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה נעה ומתנהלת דרך משולשים שהשחקנים יוצרים זה עם זה. “אוהדי ברצלונה אולי לא יאהבו את ההשוואה, אבל הקבוצה שלהם פחות אריות ויותר ריריות (שם מדעי: Mycetozoa), שהן יצורים דמויי אמבה המשתייכים לממלכת הפרוטיסטים – שנעות במרחב בצורה יעילה ביותר מבחינתן – על ידי יצירת ‘משולשים’ כדי להשתלט על שטח מחייה ולהעביר מידע ומזון ביניהן. ברצלונה של גווארדיולה (2008 עד 2012) נעה והתנהלה במשולשים שהשחקנים יצרו זה עם זה. היא היתה מאוד נעימה לעין של מתמטיקאי בגלל שהיא היתה סימטרית והורכבה ממשולשים בכל המגרש. וכל שחקן, בכל פינת משולש, היה יכול להסתובב 180 מעלות ולהיות חלק ממשולש אחר, בעצם שתי זוויות מסירה נוחות. זו צורה מאוד יעילה להתקדם ולהתמסר אחד עם השני – "כפי שהריריות עושות ומוצאות תמיד את הדרך היעילה לכל מזון עם יצירת משולשים שדרכם הן מעבירות את המידע והמזון ביעילות”.

 

 

ז'וזה מוריניו. כל מאמן יכול לקחת את המתודה לכיוון שהוא מוצא לנכון ז'וזה מוריניו. כל מאמן יכול לקחת את המתודה לכיוון שהוא מוצא לנכון צילום: רויטרס

 

בין צרעה לטרקטור

 

מי שבטוח אוהב את ההשוואה הוא אחד מהאנשים הכי חשובים לכדורגל העולמי כיום, ויטור פראדה (Vítor Frade), שתלמידיו עובדים עם סומפטר על מציאת תבניות בכדורגל ויצירת סִינְכְרוֹנִיזַצְיָה בין הפרטים בקבוצה. שמו של הפרופסור מאוניברסטית פורטו לא מוכר לרבים, הוא אף פעם לא היה שחקן או מאמן, אבל בגיל 74 הוא אחד מהתיאוריקנים החשובים ביותר במשחק. והמתודות שלו סייעו גם לברצלונה להגיע למשחק המשולשים שלה (כמו שהיא מסייעת למנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה להשתלט על כל מגרש).

 

התרומה הגדולה ביותר שלו למשחק היא ה־tactical periodization, גישה לניהול ולאימון שמאמצים בכל המועדונים הגדולים – עם ורסיות שונות. פראדה וחלוצים אחרים כגון פאקו סיירול-לו (Paco Seirul-lo), האחראי על המתודיקה בברצלונה, הכחידו לחלוטין את שיטות האימון ללא כדור, הלינאריות והמקובעות – שמגיעות מענף האתלטיקה וענפי כוח כאלו ואחרים – והחליפו אותן באימונים שמטרתם לגרום לשחקנים לחשוב ולפתור בעיות מסובכות בסימולציות של אירועים שעשויים לחזור על עצמם במשחקים.

 

חלק המאמנים הבכירים ביותר כיום בכדורגל האירופי, ביניהם גווארדיולה וז'וזה מוריניו, שתו מאותה באר תיאורטית של פראדה, שחיזק אותה במשך שנים על ידי למידה אובססיבית של "הכל" - ממכניקה של מכשירי חקלאות גדולים, דרך התנהגות צרעות ועד זרימת נחל הנילוס. "הכל מבחינתי קשור לכדורגל – כל מה שאני קורא", הסביר פראדה ל"ניו יורק טיימס". "כדורגל הוא ביולוגיה וגנטיקה ומכניקה והכל. כדורגל אינו לינארי, הוא סיכום של כל הדברים ולכן מאמן צריך לקחת בחשבון את כל האספקטים. מהאינדיבדואל ועד הקבוצה. הכדורגל אינו דו מימדי הוא רב מימדי".

פראדה לימד דורות של מאמנים פורטוגלים שקבוצה היא גוף אורגני וכל פעולה של שחקן משפיעה על כל הפעולות של שחקנים אחרים ושסִנְכְּרוּן בין האינדיבדואלים הוא הכלי החשוב ביותר בקבוצות. כמו כן, לימד שהכל קשור בהכל לפי הפריודיזציה הטקטית, ולכן האימונים צריכים לשלב אלמנטים של כל מה שקורה לשחקן, שהוא חלק מהקבוצה, במגרש – חשיבה טקטית, כושר משחק, יכולת השתלטות על הכדור ופתרון בעיות. "כדורגל אינו מתוסרט", אומר פראדה. "אפשר להגיד לשחקנים מה לעשות, אבל הם צריכים לקבל החלטות בעצמם. ולכן באימונים צריך לתת להם בעיות ולעודד אותם למצוא את הפתרון בעצמם. מה שמשנה זה ההליך, הדרך שבה הם עובדים תסייע להם למצוא את התשובות".

 

בתיאוריה של פראדה אין "כדורגל הגנתי או כדורגל התקפי", יש מה שאתה עושה עם הכדור ו"מה אתה עושה בלי הכדור". האימונים של חניכיו של פראדה לא יכולים להיות משעממים או קבועים כי הכדורגל והיריבה משתנה משבוע לשעבר ואולם – "זהות הקבוצה לא יכולה להשתנות בגלל היריבה", הסביר פראדה ל"ניו יורק טיימס". "כי זיקית משנה את הצבע, אבל לא שוכחת שהיא זיקית". הזהות הזו נשמרת על ידי מה שפראדה מכנה morfocycle - סבב אימונים קבועים שצריך להעביר את הקבוצה לפי היכולות שלה ומה שצריך לשפר.

 

כדי להוריד את הדיון התיאורטי לרמת הדשא, צריך להסביר שהמטרה של מתודת הפריודיזציה הטקטית היא לאמן כל קבוצה איך להגיב – טקטית, טכנית, פיזית, פסיכולוגית, ביולוגית, להקתית, התנהגותית (תוסיפו את האלמנט שחסר לכם) – בצורה אוטומטית לכל רגע במשחק כדורגל ספציפי. האינדיבידואל הטוב לפי השיטה הזו הוא זה שמקבל את ההחלטה הטובה ביותר על פי התסריטים שהמשחק מציג בפניו. כל אימון לפעולה מגיע עם מימד טקטי והכנה להתמודדות עם יריב ספציפי. לפני כל משחק מאמן מכין שחקניו על פי השאלות הבאות: א' – מה אנחנו עושים בכדור נגד X; ב' – מה אנחנו עושים כשאין לנו הכדור נגד X; ג' – מה אנחנו עושים בכדור במעבר מהגנה להתקפה נגד X; ד' – מה אנחנו עושים בלי הכדור במעבר מהתקפה להגנה נגד X.

 

על התיאוריה הזו אפשר להלביש הרבה מאוד תפיסות ותיאוריות אחרות. לכן גם מוריניו, תלמיד של פראדה, משתמש בתיאוריות שלו וגם גווארדיולה. רוב המאמנים הפורטוגלים הם חסידיו של פראדה וכך גם מאמנים כגון ברנדן רודג'רס (סלטיק), אדי ג'ונס (המאמן האוסטרלי של נבחרת אנגליה בראגבי) ובסך הכל, בערך 540 אנשי מקצוע דיברו עם פראדה ואימצו את התיאוריה שלו. למרות שזה נשמע מסובך, בסופו של דבר, אם חיים עם התפיסה הזו אפשר להבין את העקרונות מאחורי המתודה די בקלות. העקרון הראשי הוא לשלב בין אימוני כושר לאימוני כישורים, טקטיים, מנטליים כדי לשפר את קבלת ההחלטות של שחקנים בתסריטים אפשריים במשחק. וההכנה צריכה להתבסס על היריבה הבאה ובמטרה לשפר את האינטנסיביות וקבלת ההחלטות של השחקנים בשלבים אחרונים של המשחק.

 

 

פפ ומוריניו. פראדה וחלוצים מחשבתיים אחרים כגון פאקו סיירול־לו, האחראי על המתודיקה בברצלונה, הכחידו לחלוטין את השיטות של אימונים ללא כדור פפ ומוריניו. פראדה וחלוצים מחשבתיים אחרים כגון פאקו סיירול־לו, האחראי על המתודיקה בברצלונה, הכחידו לחלוטין את השיטות של אימונים ללא כדור צילום: אי פי איי

 

איך להיכנס לתבנית

בהרצאה שמוריניו קיים בישראל ב־2004 בפני מאמנים ישראלים, הוא הסביר את "הסוד" של המתודה. "הדאגות היומיות שלנו קשורות להפיכת המודל שלנו למשחק למבצעי. עם זאת, המבנה של האימונים ושל ההכנה שלנו לא קשור אך ורק למטרות טקטיות אבל גם להכנה מנטלית ופיזית לכל השנה. המטרה היא לייצר אימון מספיק מוכן ומכין כדי שיהיה קשה יותר מהמשחק עצמו, מה שיאפשר לנו לשחק באינטנסיביות גבוהה במשחק".

 

ובחזרה לסומפטר: "כדורגלנים עובדים בצורה מתמטית, ככה המוח שלהם מתפקד. הם מוצאים את הזוויות הנכונות לשחקן היריב ולשער והם מבינים את התבניות. מאמן שמצליח להכין אותם בצורה הכי טובה להיכנס לתבנית לקראת מפגש עם תבנית אחרת, זה שמצליח לסנכרן אותם בצורה הטובה ביותר להתנהגות קולקטיבית ברורה, הוא יהיה המאמן המוצלח ביותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x