$
רכישות

7 סיבות לכך שזה סביר להוציא 75 מיליון ליש"ט על בלם

בחישובי אינפלציה וכמה שווה כל נקודה, הוצאת שיא על בלם - כמו שעשתה ליברפול עם רכישת וירג'יל ואן דייק תמורת 75 מיליון ליש"ט - אינה הוצאה ללא היגיון

אוריאל דסקל 10:5430.12.17
1. לפני מספר שנים פרסם ד"ר רולנד לוי (Loy), מדען ספורט גרמני, מחקר שעסק בעניין "המקריות בכדורגל". על פי לוי, אנחנו לא מעריכים נכון עד כמה המקריות היא שקובעת את תוצאת המשחק - במיוחד בעידן המודרני שבו הכדורגל מהיר ואינטנסיבי מתמיד. כדורגלנים רצים 10% יותר קילומטרים במשחק מאשר לפני חמש שנים ו־30% יותר ספרינטים במשחק מלפני עשר שנים.

 

 

 

 

ואן דייק. הבלם היקר בכל הזמנים ואן דייק. הבלם היקר בכל הזמנים צילום: איי אף פי

 

לוי חקר 1,200 משחקים בבונדסליגה במשך שלוש שנים, והגיע למסקנה שכ־60% מהשערים באים כתוצאה מהאיכויות האתלטיות או הטכניות של השחקנים וכ־40% מהשערים נזקפים לזכות המקריות. או בשפת היומיום - טעויות. קפיצה מוזרה של הכדור על הדשא, החלקה של שחקן, מסירה לא טובה, טעות שוער וכו'. בליגות אחרות באירופה (ספרד, אנגליה, פורטוגל, הולנד, שוויץ ובלגיה), על פי מחקר של לוי, 46% מהשערים הם "מקריים לחלוטין". לפי לוי, בצ'מפיונס ליג נבדקו 12,405 נגיעות בכדור של שחקנים - 35% מהן הן נגיעות מקריות. מה זה אומר? נגיעות שלא נובעות ממהלך מסודר אלא מבעיטת שוער, כדורים חופשיים, כדורים שיוצאים ממאבקים בין השחקנים, הרחקות עם הראש, תיקולים וכאמור טעויות. המון טעויות.

 

2. ואילו טעויות קריטיות למשחק, של שחקן התקפה או שחקן הגנה? כאן צריך לחדד ולהוסיף כי סטטיסטית, טעות הגנתית קריטית יותר למשחק כי היא חושפת את הקבוצה שלך לספיגה בעוד טעות התקפית עשויה למנוע ממך הבקעה - וההבדל בין אי־הבקעה לספיגה הוא עצום. שמירה על "שער נקי" חשובה פי כמה וכמה יותר מאשר הבקעת שערים. כך על פי סטטיסטיקות של עשרות עונות ומאות משחקים שהכינו כריס אנדרסון ודיוויד סאלי בספר "The Numbers Game". על פי סאלי ואנדרסון, שער נקי שווה 2.5 נקודות למשחק בעוד שער זכות שווה בממוצע נקודה אחת למשחק. כלומר, אי־ספיגה שווה פי שניים יותר מאשר הבקעת שער. אפילו ספיגת שער אחד בלבד במשחק שווה 1.5 נקודות - שזה 30% יותר מאשר הבקעת שער.

 

3. הסטטיסטיקות מראות גם שקבוצות שסופגות הרבה מתקשות לזכות בתארים - אפילו אם הן מצליחות להבקיע הרבה. כך שנראה כי כדורגל הפך למשחק שעיקרו הוא להימנע מטעויות ולגרום ליריבה לעשות טעויות. וכיום, בלמים ושחקני הגנה מקבלים יותר "'צ'אנסים" לעשות טעויות מאשר שחקני התקפה. בלמים ושחקני הגנה נוגעים יותר בכדור מאשר שחקני התקפה. הרבה יותר. על פי סטטיסטיקות של Opta, שחקני הגנה נוגעים 63 פעמים בכדור במהלך 90 דקות. קשרים נוגעים יותר, 73 פעמים, אבל חלוצים נוגעים רק 51 פעמים בכדור.

 

הבלמים אחראים למירב הנגיעות בכדור ולמירב הנקודות. זה רק הגיוני שיותר קבוצות יסיקו את המסקנה שגם הם שחקנים ששווים עשרות מיליוני יורו.

 

 

מאמן ליברפול יורגן קלופ. המטרה היא לעשות פחות טעויות מאמן ליברפול יורגן קלופ. המטרה היא לעשות פחות טעויות צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

4. אולי בגלל זה אנחנו רואים עלייה כבירה במחירי שחקני הגנה בשנים האחרונות - בנג'מין מנדי (52 מיליון ליש"ט), קייל ווקר (54 מיליון ליש"ט), ג'ון סטונס (47.5 מיליון ליש"ט), לאונרדו בונוצ'י (35.2 מיליון ליש"ט), שקודראן מוסטאפי (35 מיליון ליש"ט), דויד לואיז (35 מיליון ליש"ט) - כולם נרכשו מאז 2016. העלייה הזו הגיעה לשיא השבוע כאשר ליברפול רכשה את וירג'יל ואן דייק מסאות'המפטון עבור 75 מיליון ליש"ט. גם בחישובי אינפלציה וכדומה, 7 מ-10 שחקני ההגנה היקרים ביותר נרכשו בשנתיים האחרונות. "זו המציאות כיום" אמר יורגן קלופ על המחיר הגבוה שנאלץ לשלם על הבלם ההולנדי סכום שיא.

 

5. האם זה מחיר מופקע באמת? ב־1992, כשמנצ'סטר יונייטד רכשה את רוי קין מנוטינגהאם פורסט ב־3.75 מיליון ליש"ט, היא היתה גוף כלכלי שמכניס 14 מיליון ליש"ט. כלומר הקבוצה התחייבה לכ־26% מההכנסות שלה לשחקן אחד. אם הייתה מוציאה 26% מהכנסותיה היום על שחקן אחד - הוא היה עולה 137 מיליון ליש"ט.

 

כשריו פרדיננד עבר ב-2002 למנצ'סטר יונייטד עבור סכום שיא של 30 מיליון ליש"ט, הסכום הזה היה שווה ערך לכ-18% מההכנסות של המועדון הרוכש (כ-175 מיליון ליש"ט). כשוירג'יל ואן דייק עובר לליברפול עבור 75 מיליון ליש"ט, הוא מגיע למועדון שמכניס יותר מ-350 מיליון ליש"ט (כ-21%). גם ב-1992 וגם ב-2002 היו בהלם מההוצאה הכספית האדירה של מנצ'סטר יונייטד. אבל העלייה בהכנסות של קבוצות הפרמיירליג היא כוח טבע של ממש - וייתכן מאוד שאחת מהסיבות לעלייה הזו היא הרכישות הללו, שבעצמן הפכו למעיין מנוע כלכלי, סכומים שגורמים לעניין עצום בענף.

 

6. כדורגל הוא משחק שבו כולם תלויים. ספירת טעויות אישיות עשויה להצביע על שחקן כזה או אחר כ"אשם" בספיגת שערים - כאשר ברוב השערים אין אשם אחד אלא רצף של טעויות או טעות קטנה שמובילה לטעות קריטית. עם זאת, קבוצות הגנה טובות הן אלו שנמנעות יחדיו מליצור מצב שבו טעות של שחקן אחד מביאה לקריסת כל המערך ההגנתי. בדיוק כמו קבוצות שיודעות לשמור טוב על הכדור - עושות זאת על ידי לחץ קולקטיבי נכון ויצירת זוויות נוחות למסירה עבור השחקן עם הכדור.

 

7. ליברפול היא קבוצה שחיה על תנועה קולקטיבית וסובלת מטעויות אישיות שמקריסות את המערך כולו. מאז שיורגן קלופ מונה לאימון הקבוצה, שחקני ליברפול עשו 50 טעויות אישיות קריטיות (לפי מדד טעות אישית של Squawka). הן גרמו ליותר מ-20 שערים. אם ואן דייק (אחד מהבלמים המוסרים הטובים ביותר) מצמצם את רמת הטעויות של קבוצתו של קלופ, זה יאפשר לליברפול לנצח יותר משחקים. אולי גם לזכות בתארים. או כפי שגארי נוויל, פרשן סקיי, אמר: "אם הוא יעזור להם לזכות בתארים, אז הוא שווה את הכסף".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x