שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

"הפועל" ובעלות פרטית זה לא זה

למעט הפועל באר שבע, כל יתר קבוצות הפועל ירדו מגדולתן, איבדו את דרכן, את זהותן ואת הדומיננטיות שלהן בכדורגל הישראלי. זו התוצאה של בעלות פרטית על מועדונים שלא נועדו להיות בבעלות פרטית. אז מה בכל זאת הדרך הנכונה?

אורי גרוס 09:3629.08.17

רוב קבוצות הכדורגל של הפועל הוקמו במחצית הראשונה של המאה הקודמת על ידי התארגנויות של פועלים בערים השונות. בשנת 1926 התקיים בסניף הנוער העובד בתל אביב כינוס היסוד להקמת התאחדות הפועל. בכינוס נקבעה הסיסמה: "בריאות העובד ערובה לניצחונו", וכן נקבע סמל הפועל שמשלב דמות של ספורטאי הודף כדור ברזל עם סמלי הפטיש והמגל המייצגים את מעמד הפועלים - הפטיש את עובדי התעשייה, והמגל את עובדי השדה. הצבע האדום מייצג גם הוא את מעמד הפועלים ואת ההשקפה שכל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם. מועדוני הפועל שהוקמו והפכו לחברים קבועים בצמרת הכדורגל הישראלי היו הפועל תל אביב, הפועל חיפה, הפועל ירושלים, הפועל באר שבע, הפועל פתח תקווה והפועל כפר סבא. קבוצות נוספות כהפועל חולון, הפועל יהוד, הפועל חדרה, הפועל רמת גן, הפועל ראשון לציון ונוספות הגיעו להופעות זמניות בליגה הבכירה והיו גם הן לפרקים חלק מצמרת הכדורגל הישראלי.

 

 

 

לימים, במקביל לשינויים שהתרחשו בשלטון עם עליית הליכוד שהביא אתו את תפיסת השוק החופשי והקפיטליזם שקידש הפרטות, הועברו קבוצות הפועל המובילות לידיים פרטיות. הפועל חיפה הועברה לעמותה חיצונית להסתדרות (1988) ובהמשך לרובי שפירא. הפועל ירושלים נמכרה לקבלן יוסי סאסי (1995). הפועל פתח תקווה הועברה מגברי לוי לבעל ההון מאיר שמיר (1995). הפועל כפר סבא נמכרה לאלי טביב (1995) והפועל תל אביב הועברה מההסתדרות למושיק תאומים וחבריו (1997).

 

קבוצות הפועל שהיו דומיננטיות מאוד לאורך שנות המאה הקודמת המשיכו להתמודד וזכו להצלחות גם אחרי שהועברו לידיים פרטיות אולם ככלל, הגעתם של הבעלים הפרטיים סימנה את תחילת ההתרסקות של המועדונים.

 

תופעות כמו ריבויי בעלויות, כלומר העברת מועדונים מבעלים פרטיים כאלה לאחרים, ביחד עם כניסת אנשים לא ראויים שמעולם לא חויבו לדווח לאף אחד על התנהלותם הפיננסית ורגולציה מאוד חלשה שלא בדקה לעומק את כשירותם ויכולותיהם הביאו בתהליך ארוך לקריסתם של מועדוני הפועל רבים.

 
 
אוהדי הפועל תל אביב. ההקשר הרחב יותר של קריסת קבוצות הפועל נמצא בכך שתנועת הפועלים כולה נחלשה
אוהדי הפועל תל אביב. ההקשר הרחב יותר של קריסת קבוצות הפועל נמצא בכך שתנועת הפועלים כולה נחלשה צילום: עוז מועלם

 

 

תהליך ההתרסקות ההדרגתי הגיע לשיאו בסיום העונה הקודמת. למעט הפועל באר שבע, כל יתר קבוצות הפועל ירדו מגדולתן, איבדו את דרכן, את זהותן ואת הדומיננטיות שלהן בכדורגל הישראלי. הפועל תל אביב הגיעה להקפאת הליכים וירדה ליגה. הפועל כפר סבא ירדה גם היא. הפועל חיפה שורדת בליגת העל עם כמות קהל יורדת משנה לשנה וללא עתיד של ממש. הפועל פתח תקווה מדשדשת כבר מספר שנים בליגה השנייה. הפועל ירושלים נשארה ללא קהל בליגה השלישית. קבוצות כהפועל יהוד וחולון נעלמו מהמפה. הפועל חדרה עלתה לליגה השנייה, אולם ללא מתקן סביר אין לה עתיד של ממש בצמרת הגבוהה והפועל ראשון לציון תחת אייל ברקוביץ לא באמת הולכת לשום מקום.

 

ההקשר הרחב יותר של קריסת קבוצות הפועל נמצא בכך שתנועת הפועלים כולה נחלשה. ארגונים רבים הופרטו. ההסתדרות שנתנה ידה להפרטות איבדה את דרכה. כך גם מפלגת העבודה וועדי העובדים. כל חלקי תנועת העבודה ההיסטורית ויתרו בקלות על עקרונות ושיתפו פעולה עם הקפיטליזם. נוסיף לכך את תרבות השחיתות שעלתה כמה מדרגות ונקבל שבר אידיאולוגי שחלק ממנו בא לידי ביטוי בספורט המקומי, שתמיד מהווה מראה של תהליכים גדולים הרבה יותר.

 

בעוד קבוצות מכבי - בעיקר אלה מחיפה ותל אביב - הסתדרו לא רע עם בעלות פרטית שתאמה את תפיסת העולם שלהן, קבוצות הפועל נכנסו לתהליך של קריסה שהמייצג הטוב ביותר שלו הוא קריסת הפועל תל אביב וירידת הליגה שלה בסוף העונה הקודמת.

 

כמו בכל תהליך שמגיע לשפל, גם במקרה הזה אנשים התחילו להבין שהקלקולים גדולים מדי וחיפשו איך להמציא את עצמם מחדש. והנה, הסוציאליזם הישן הפך לסוציאל דמוקרטיה. לצד ההסתדרות הוקם ארגון עובדים חדש, "כוח לעובדים", ועדי עובדים חדשים החלו לצוץ בכל מקום כמעט ובעולם הספורט החלו לקום קבוצות אוהדים. לצד הפועל ירושלים הוקמה קבוצת האוהדים הפועל קטמון. בחיפה הוקמה הפועל רובי שפירא. בכפר סבא הוקמה עמותת האוהדים הלב הירוק שהיתה קרובה להפוך לבעלי המועדון בקיץ האחרון ובפתח תקווה הוקמה עמותת "הכחולה", שבימים אלה עושה מאמצים לקחת את המועדון ולהפוך אותו לקבוצת אוהדים. גם בכדורסל קבוצות הפועל זכו לתחייה מחודשת כשארבעה מועדוני הפועל מובילים (הפועל תל אביב, הפעל חיפה והפועל רמת גן-גבעתיים) שנעלמו מהמפה, הוקמו מחדש על ידי אוהדיהם כקבוצות אוהדים.

 

הפועל באר שבע. יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל הפועל באר שבע. יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל צילום: איי אף פי

 

 

קבוצות אוהדים הם אם כך התיקון לאובדן האידיאולוגיה ולבעלות הפרטית במועדוני הפועל. התופעה שהחלה לפני עשור הולכת ומתרחבת משנה לשנה, הן במספר הקבוצות שהופכות לקבוצות אוהדים (כשהפועל אשדוד היא המצטרפת האחרונה למועדון קבוצת אוהדים) והן במספר החברים בעמותות. לאחר עשר שנות פעילות הגיעו הדברים לידי כך שקבוצת האוהדים הראשונה שהוקמה לצד המועדון המקורי, קטמון, עברה את מועדון האם, מכל בחינה אפשרית.

 

יוצאי דופן הם אוהדי הפועל תל אביב בכדורגל שלא מצטרפים למגמה ועדיין נותנים אמון במבנה הישן. מכיוון שלכל מועדון יש את ה-ד.נ.א שלו, ייתכן שבהפועל תל אביב כדורגל, בדומה לאחות מהכדורסל, המבנה הישן צריך לקרוס סופית לפני שהאוהדים יבינו שהתיקון היחיד שיחזיר להם את המועדון שלהם בעת הזאת הוא קבוצת אוהדים. כשזה יקרה, תופעת קבוצות האוהדים תהפוך לקונצנזוס רחב הרבה יותר בספורט הישראלי.

 

בעלות פרטית אינה הבעלות המתאימה והרצויה למועדוני הפועל. המציאות מוכיחה זאת. ההצלחות בודדות והכישלונות רבים מאוד. השילוב שנוצר בהפועל באר שבע של בעלים כמו אלונה ברקת עם תמיכה עירונית, מתקן חדש ובסיס אוהדים ענק הוא יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. קבוצות אוהדים הן הבשורה היחידה עבור מועדוני הפועל בעת הזו. שלב החדירה לתודעה והידע הדרוש להקמת מועדוני אוהדים מאחורינו. האתגר הנוכחי נמצא במציאת השילוב והאיזון הנכון בין אוהדים וחברות עסקיות.

 

הכותב חבר ועד מנהל בארגון "היציע" ארגון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x