דלתות מסתובבות

חורחה ואלדנו, מנהלה הספורטיבי של ריאל מדריד לשעבר, סיפר הקיץ סיפור שעשוי להסביר משהו על האסטרטגיה של פלורנטינו פרס בתחילת דרכו כנשיא ריאל מדריד. "ב־2002 אמרתי אז לפרס להחתים את קאקה ב־12 מיליון יורו לפני שהוא יהיה שחקן של 60 מיליון יורו בעוד 4 שנים" סיפר ואלדנו לתחנת הרדיו Onda Cero. הוא ענה לי: 'אל תדאג חורחה, אני אחתים אותו ב־60 מיליון יורו, כשהוא יהיה שווה 60 מיליון יורו". קאקה נרכש ב־2009 על ידי ריאל מדריד ב־68.5 מיליון יורו, שיא עולמי עד שכריסטיאנו רונלדו נרכש על ידי ריאל ב-94 מיליון יורו מספר ימים לאחר מכן.

אחרי שנים של כישלונות מקצועיים, ההיררכיה של ריאל הבינה זו והקבוצה החלה להיבנות כקבוצת כדורגל ולא כפרויקט שאפתני. צילום: רויטרס

בדבריו לוואלדנו תיאר פרס את האסטרטגיה שלו לריאל מדריד שכונתה "זידאנים ופאבונים". כלומר, כוכבים גדולים שעולים עשרות מיליונים (זינאדין זידאן) לצד שחקני בית זולים (פרנססקו פאבון). וכדי שכוכב על יהיה כוכב על, "גאלקטיקו", הוא גם צריך לעלות הרבה. זה חלק מהמיתוג, שמסייע לריאל מדריד להיות המועדון המכניס בעולם. בריאל מדריד, הרי, אין מקום ל"סתם" שחקנים צעירים, טובים וזולים. האסטרטגיה היתה מוטעית מאחר ש"סתם" שחקנים היו גם כאלו שמספקים איזון, ניסיון והרבה ווינריות לקבוצה גם בלי תג מחיר שובר שיאים (ע"ע קלוד מקללה). אחרי שנים של כישלונות מקצועיים, ההיררכיה של ריאל הבינה זו והקבוצה החלה להיבנות כקבוצת כדורגל ולא כפרויקט שאפתני.

השינוי האסטרטגי שהוביל אנריקה סאנצ'ס גונסאלס, יד ימינו של פרס, גרם לקבוצה להתנהל בצורה הרבה יותר חכמה בשוק העברות. הסכומים שריאל מדריד הוציאה על חלק מהכוכבים שמעטרים את הסגל שלה נראים מגוחכים כיום. 30 מיליון יורו על טוני קרוס? זה כלום כסף עבור שחקן ששווה היום לפחות 50 מיליון יורו. לוקה מודריץ' ב־30 מיליון יורו? כיום, בגיל 32 הוא שווה 40 מיליון יורו. מרסלו ב־6.5 מיליון יורו? זה באמת שום דבר עבור אחד מהמגנים השמאליים הטובים בעולם בשווי 38 מיליון יורו. האסטרטגיה השתכללה וכללה גם רכישות שחקנים צעירים כגון מרקו אסנסיו ב־3.5 מיליון יורו (כיום הוא שווה 20 מיליון יורו) וקאסמירו ב־6.5 מיליון יורו (שווה 30 מיליון יורו), השבחתם בהשאלה והחזרתם לסגל כשחקנים שלמים, טובים ומנוסים יותר. ריאל מדריד עשתה את אותו הדבר גם עם חזוס ואייחו (בלם שיחליף את פפה אחרי תקופה בפרנקפורט). במקביל, הוציאה את תוצרי האקדמיה שלה לחו"ל בהשאלות או סעיפי חזרה אליה בסכומים נמוכים. דניאל קארבחל היה תקופה בלברקוזן וחזר, אלבארו מוראטה היה ביובנטוס והוחזר (ונמכר ברווח אדיר לצ'לסי), דייגו יורנטה היה באלבס והוחזר.

ניהול הסגל הזה מאפשר כיום לריאל מדריד לעלות הרכב כל ספרדי עם גיל ממוצע של פחות מ־25 וזה יהיה הרכב שיכול לזכות באליפות ספרד. לכל כוכב יש מחליף צעיר יותר, שככל הנראה יהיה כוכב גדול בעצמו בעתיד. אגב, דני סבאיוס, "קאקה הספרדי", נרכש הקיץ על ידי ריאל מדריד מריאל בטיס במחיר של 17 מיליון יורו. הוא בן 20 ואף אחד לא יופתע אם בעוד 4 שנים הוא יהיה שווה 60 מיליון יורו לפחות.

ברצלונה. יותר ויותר תלויה בטריו שעשוי להתפרק צילום: איי אף פי

הקטלונים מבולבלים

ביינתיים בברצלונה - המועדון שהתפרסם בזכות בניית קבוצות עם שילוב מרהיב של שחקני בית, כישרונות צעירים וכוכבי על מרחבי העולם - הפכה לקבוצה שמחזרת אחרי פאוליניו, קשר ברזילאי שמשחק בסין אחרי שנכשל בטוטנהאם, זאת בעוד שחלק משחקניה לשעבר מככבים במדי היריבות האירופאיות. לברצלונה יש את השלישייה ההתקפית הטובה בעולם (לואיס סוארס, ליאו מסי וניימאר שעשוי לעזוב לפריז סן ז'רמן) אך הקבוצה הופכת ליותר ויותר תלויה בטריו שעשוי להתפרק. וגם לאוהדים השרופים ביותר של בארסה אין ספק שהקבוצה מלאה ב"חורים" ושחקנים שלא מתאימים.

.

הסיפור של טיאגו אלקנטרה הוא דוגמה קלאסית לניהול המבולבל של ברצלונה. בזמן שטיאגו הצעיר עלה לסגל קבוצה הבוגרת, צ'אבי כבר הזדקן ולא היה יכול לשחק את אותו מספר דקות כפי שעשה בשיאו כפליימייקר הטוב בעולם. טיאגו גדל בבארסה ורצה להמשיך במועדון, אך גם רצה לשחק - לכן גם גם בחוזה שחתם היה סעיף לפיו אם לא יעניקו לו 30 דקות בלפחות ב־60% ממשחקיה בין 2011 ל-2013, סעיף השחרור שלו יורד מ־90 מיליון יורו ל־18 מיליון יורו.

ברצלונה לא נתנה לטיאגו את מספר הדקות בחוזה והוא נרכש בזול על ידי באיירן מינכן של פפ גווארדיולה. שטות מוחלטת שההנהלה היתה יכולה למנוע.

בינתיים ברצלונה רק מחפשת מישהו בעולם שיכול להחליף את צ'אבי. היא רכשה את איבן ראקיטיץ', שהיה מוצלח אבל כבר מגיע לסיום דרכו ברמה הכי גבוהה ובקיץ שעבר רכשה את אנדרה גומש, שלא מתאים לסגנון, ב־35 מיליון יורו (סכום שיכול להגיע ל-70 מיליון יורו). טיאגו, בינתיים, נהפך לאחד מהקשרים המצוינים באירופה.

הסיפור הזה חזר על עצמו במספר גרסאות עם שחקני בית אחרים שמצאו מקומות שיאמינו בהם יותר ואת המקום בסגל שלהם מילאו שחקנים בינוניים/לא מתאימים שלוקחים שכר גבוה בהרבה: ארדה טוראן, פאקו אלקאסר, לוקא דין ודוגלס. הקיץ ג'ורדי מבולה, שחקנה המצטיין של קבוצת הנוער של ברצלונה, עזב למונאקו.

חוסר הקוהרנטיות בניהול הסגל מוביל לכך שלמועדון יש את תקציב השכר הגבוה בעולם הכדורגל, 279 מיליון ליש"ט בעונה שעברה (כ־66% מההכנסות) לפי אתר עסקי הספורט, sportingintelligence. לשם השוואה, לריאל מדריד יש תקציב שכר של 250 מיליון ליש"ט (כ־49% מההכנסות) ויש לה יותר שחקני בית בקבוצה הבוגרת. כתוצאה מעלויות הסגל הלא נשלטות, החוב נטו של ברצלונה עומד כיום על 247 מיליון יורו ולריאל מדריד יש יותר עתודות מזומנים מאשר חוב (שעומד על מינוס 13 מיליון יורו על פי הדו"חות האחרונים). המצב הכלכלי גם מעניק לריאל מדריד יותר גמישות לפעול בשוק העברות השחקנים והארכות חוזים - זאת בעוד שלפי הרגולציה הכלכלית, ברצלונה צריכה לדאוג שהיא לא משלמת יותר מ־70% מהכנסות הכדורגל שלה לשחקנים (מה שמנע ממנה להחתים את נוליטו לפני שנה וחייב אותה לשחרר שחקנים כדי להחתים שחקנים חדשים ולחדש את החוזים של ליאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס).

לאפורטה באגף

ואולי הנושא הכואב ביותר מבחינת אוהדי ברצלונה זה עניין חוסר השימוש באקדמיה. פדרו, חלוץ הקבוצה לשעבר וכיום שחקן צ'לסי, הסביר לתחנת הרדיו CadenaSER שההנהלה כבר לא סומכת על "לה מאסיה" (האקדמיה של ברצלונה) וזה לא בגלל שהשחקנים שם לא טובים. "אנחנו רואים הרבה ילדים עוזבים את לה מאסיה" אמר פדרו. "ולפי דעתי זו בושה גדולה. אני חושב שברצלונה מאבדת את הפילוסופיה שלה. כמובן שהיא עדיין אחת מיצרנית הכדורגלנים הבכירה בעולם אבל בעבר היו משתמשים בשחקנים הללו בהרכב. כשאני הייתי שם העלנו הרכב שלם של בוגרי לה מאסיה".

יש לציין שברצלונה מנוהלת היום על ידי משטר שהגיע לשלטון בזכות סנדרו רוסיי, שכיום יושב במעצר בגלל חשדות להונאת מס ושחיתויות ונאלץ להתפטר בגלל הונאה שביצע בעת רכישת ניימאר. נשיא ברצלונה הנוכחי, ג'וספ ברתומאו, הוא דמות אפורה ונשען רבות על הנהלה גדולה ומסואבת ופחות על מנהל ספורטיבי חזק או חזון ספורטיבי ברור.

מי שמחכה בקווים לנפילה של המשטר זה הנשיא לשעבר ז'ואן לאפורטה, שהיה האיש מאחורי הרנסנס הספורטיבי/כלכלי של ברצלונה. המקורב של יוהן קרויף ז"ל ופפ גווארדיולה אמר לאחרונה בראיון לגרדיאן: "ברצלונה היא בת ערובה לרעל, מניפולציה ושקרים של ההנהלה הנוכחית. הם האשימו אותנו בניהול קלוקל - האשימו אותנו שהעלמנו 79 מיליון יורו ותבעו אותנו על זה. שבע שנים אחרי, אנחנו יודעים שזה היה שקר. זה סקנדל שהוכח בבית משפט. אם היתה להם בושה - הם היו מתפטרים. אבל אין להם בושה".

לברצלונה עדיין יש הרכב חזק שמציג, בין השאר, גם את השחקן הטוב בעולם - ועל פי כל הערכות הקבוצה תהווה פקטור במירוץ לאליפות וגם בליגת האלופות. ואולם, נראה שהדרך שברצלונה היתה כל כך מפורסמת בזכותה, קצת משובשת. ויותר מזה, נראה שלמרות הכסף האדיר שנשפך לתוך המועדון - הוא לא פוטר את הבעיות הניהוליות שלו. והכי גרוע? ריאל מדריד היא כרגע המועדון שמנוהל בצורה הרבה יותר טובה.