שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אירועי ספורט

אין מדליה בשמירה על הסביבה

אחרי שורה של משחקים אולימפיים שגרמו לפגיעה בסביבה, משחקי טוקיו 2020 היו אמורים להיות הירוקים ביותר בהיסטוריה, אך כבר עכשיו, שלוש שנים לפני שהלפיד האולימפי יגיע ליפן, מתגלות בעיות וחריקות. האם ההבטחות יתגשמו?

עדו וייס 09:4009.07.17

מארגני המשחקים האולימפיים טוקיו שיתקיימו בשנת 2020 הבטיחו כי המשחקים יתמקדו בקיימות ובשימור הסביבה. הוועד האולימפי הבינלאומי כלל כבר לפני כמה שנים הוראה לערים שמתמודדות על ארגון המשחקים הספורטיביים הגדולים בעולם "לכבד את הסביבה". אבל כעת מתברר שבבניית האצטדיון האולימפי החדש בטוקיו, שבו אמורים להתקיים חלק גדול מהאירועים, כולל טקס הפתיחה של המשחקים, נעשה ככל הנראה שימוש בעצים מיערות-עד במלזיה, שכריתתם נחשבת ללא-חוקית במערב ושמסכנת את מקור החיים של התושבים הילידים שם.

 

 

 

 

עבודות לקראת טוקיו 2020. המארגנים ביקשו למשל מתושבי יפן לתרום להם טלפונים סלולריים ומכשירים חשמליים אחרים שאין בהם עוד שימוש, כדי לאסוף 2 טונות של זהב, כסף וארד שנדרשים להכנת 5,000 המדליות עבודות לקראת טוקיו 2020. המארגנים ביקשו למשל מתושבי יפן לתרום להם טלפונים סלולריים ומכשירים חשמליים אחרים שאין בהם עוד שימוש, כדי לאסוף 2 טונות של זהב, כסף וארד שנדרשים להכנת 5,000 המדליות צילומים: אי.פי,

 

בדצמבר 2015 זכה האדריכל היפני קנגו קומה במכרז לבניית האצטדיון, בעלות של יותר ממיליארד דולר (מתוך כ-פ6.8 מיליארד דולר – העלות הכללית המוערכת של המשחקים). תכולת האצטדיון אמורה להגיע עד 80 אלף צופים, ובנייתו אמורה להסתיים בסוף 2019. הזוכה במכרז הועדף על פני האדריכלית המנוחה זהא חדיד, בין היתר בגלל הפשטות היחסית של ההצעה, השימוש בעץ ומה שנחשב כמאפיינים יפניים טיפוסיים באדריכלות.

 

חורבן סביבתי ברוסיה

 

המוניטין של המשחקים האולימפיים בכל מה שקשור לשמירה על הסביבה נפגעו קשות בעשור האחרון. אולימפיאדת החורף ב-2014 בעיר סוצ'י שברוסיה הותירה אחריה חורבן סביבתי ופגיעה קשה בעולם החי והצומח באזור שנחשב כבעל המגוון הביולוגי הגבוה ביותר ברוסיה, ובמי השתייה באזור. כמו כן, פעילי איכות סביבה שניסו להפגין נגד הפגיעה הושלכו למאסר של כמה שנים. שנתיים לאחר מכן, לקראת משחקי ריו דה ז'נרו 2016, הבטיחו קברניטי העיר לנקות את מפרציה הרבים של העיר מפסולת ומכמויות אדירות של ביוב גולמי הזורמות אליהם, אך נכשלו בכך לחלוטין. בנוסף, קיוו ארגוני סביבה רבים שמשחקי ריו יביאו אתם גם תשומת לב לבעיית בירוא היערות באמזונס, אך תקוותם נכזבה וקצב כריתת היערות דווקא גבר מאוד. במשחקי החורף שייערכו בשנה הבאה בעיר פיונגצ'אנג שבדרום קוריאה נהרסים יערות שלמים כדי לפנות מקום למסלולי סקי.

לפני משחקי לונדון 2012 נאמר שמארגני המשחקים יעשו מאמצים משמעותי לצמצם את ההשפעה הסביבתית של המשחקים: שימוש בתשתיות ומתקנים קיימים, בחירה באנרגיות מתחדשות ובטכנולוגיות מתקדמות וחוסכות אנרגיה וכו'. אחרי כל הצעדים האלה ואחרים, במשחקי לונדון נרשמה על פי הערכות כמות פליטות כוללת של גזי חממה של 3.4 מיליון טון של פחמן דו-חמצני (חישוב שלא כלל פעולות רבות שהובילו לפליטות רבות, מספר הטיסות הבינ"ל של משתתפי וצופי המשחקים, למשל).

 

במשחקי ריו 2016 נרשמו פליטות גזי חממה בסך של 3.6 מיליון טון של פחמן דו-חמצני, מספר שלכאורה הופחת על ידי התחייבות של ממשלת ברזיל "לפצות" על הפליטות באמצעות מימון פרויקטים של שתילת עצים ביער האמזוני – תכסיס חשבונאי מוכר שממשלות וגופים אחרים נוקטים בו כדי לצמצמם, לכאורה, את ההשפעה הסביבתית שלהם.

 

מארגני טוקיו 2020 הבטיחו שאצלם זה יהיה אחרת. בינואר השנה הם חשפו תכנית לשמירה על הסביבה, שכללה הבטחה לעשות שימוש הוגן וידידותי לסביבה בחומרי בנייה. המארגנים ביקשו למשל מתושבי יפן לתרום להם טלפונים סלולריים ומכשירים חשמליים אחרים שאין בהם עוד שימוש, כדי לאסוף 2 טונות של זהב, כסף וארד שנדרשים להכנת 5,000 המדליות. עוד הובטח, כי האצטדיון האולימפי יופעל באמצעות אנרגיה סולארית וכי אספקת המים בו תיעזר במתקן לאגירת מי גשמים. בנוסף, המארגנים התייחסו באופן מפורש לכריתת עצים, וציינו שהם מייחסים חשיבות רבה לשימוש בעצים שנכרתו כחוק ובאופן הוגן כלפי קבוצות ילידיות ותושבים אחרים.

 

ואולם, ארגונים לאיכות הסביבה שעוקבים אחרי כריתת עצים ברחבי העולם טוענים כי אחת החברות שמשתתפות בבניית האצטדיון האולימפי המרכזי בטוקיו, שנקראת שין יאנג, היא חברה שידועה לשמצה בגין כריתת עצים בלתי חוקית ביערות הגשם של האי בורנאו במאלזיה. יפן אישרה כי חברת שין יאנג היא אחת הספקיות של עץ למשחקים, אך אין לעת עתה שום עדות מפורשת שעץ מבורנאו אכן משמש לבניית האצטדיון.

 

המאבק בין קבוצות ילידיות בבורנאו לבין חברות בנייה יפניות, ואף לממשלת יפן, נמשך זמן רב. תושבי בורנאו טוענים כי כריתת העצים פוגעת באדמתם ובזכויותיהם. כריתת עצים גברה מאוד בשנות ה-80', ולפי מחקר מ־2013, יותר מ-80 אחוזים מיערות העד בבורנאו נפגעו קשות. ארגונים לא-ממשלתיים מעריכים כי שטחים נרחבים באזור כבר נתונים תחת חוזים עתידיים לכריתת עצים נוספת.

 

בריכת השחייה האולימפית בריו. במשחקי ריו 2016 נרשמו פליטות גזי חממה בסך של 3.6 מיליון טון של פחמן דו-חמצני, מספר שלכאורה הופחת על ידי התחייבות של ממשלת ברזיל "לפצות" על הפליטות באמצעות מימון פרויקטים של שתילת עצים ביער האמזוני – תכסיס חשבונאי מוכר שממשלות וגופים אחרים נוקטים בו כדי לצמצמם, לכאורה, את ההשפעה הסביבתית שלהם בריכת השחייה האולימפית בריו. במשחקי ריו 2016 נרשמו פליטות גזי חממה בסך של 3.6 מיליון טון של פחמן דו-חמצני, מספר שלכאורה הופחת על ידי התחייבות של ממשלת ברזיל "לפצות" על הפליטות באמצעות מימון פרויקטים של שתילת עצים ביער האמזוני – תכסיס חשבונאי מוכר שממשלות וגופים אחרים נוקטים בו כדי לצמצמם, לכאורה, את ההשפעה הסביבתית שלהם צילום: רויטרס

 

אולי בפריז 2024

 

ביפן, שלא כמו בארצות הברית ובאירופה, לא היו עד לאחרונה חוקים נוקשים נגד יבוא עצים ומוצרי עץ אחרים שנכרתו ויוצרו בצורה בלתי חוקית או שפוגעת בסביבה. בשנה האחרונה חוקקה יפן חוקים חדשים, שנועדו להגביר את הרגולציה על יבוא עץ למדינה, אך גם הם אינם מספקים הגנה טובה דיה, לדברי ארגונים לאיכות הסביבה.

 

"המשחקים האולימפיים הם סמל עולמי שזוכה לתשומת לב רבה", אמרה אנינה אברלי, פעילה לזכויות הסביבה שמעורבת במאבק לאתר הפינגטון פוסט, "אם המשחקים יעשו את זה כמו שצריך, תהיה לזה השפעה על אירועים אחרים וחברות אחרות. לכן אנחנו מאוד מקווים שמארגני המשחקים ישתמשו בהם לעשות שינוי לטובה". תושב האי בורנאו הוסיף ואמר כי יש לעצור את כריתת העצים לפני שיהיה מאוחר מדי. "התושבים סובלים", אמר, "מקורות המחיה שלהם הולכים ונעלמים".

 

יש רק לקוות כי ההבטחות של מארגני המשחקים האולימפיים הבאים בתור, שייערכו בפריז ב-2024, להיות המשחקים הירוקים אי פעם, ולהוריד את כמות זיהום האוויר בכמחצית לעומת משחקי לונדון 2012, יתגשמו בצורה מלאה יותר.

 

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה" 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x