$
ספורט עולמי

לעסו דשא, הזיעו דם, שתו יין, אכלו פרושוטו

מגיל אפס אנטוניו קונטה לומד איך לאמן. את הידע הרב שאסף במשך הקריירה חידד בליגות הנמוכות באיטליה, הביא לשיא ביובנטוס ובנבחרת איטליה והשנה כבש עמו את הכדורגל האנגלי. על הדרך קיים את ההבטחה היחידה שלו: לעבוד קשה, ולהעביד את השחקנים שלו

אוריאל דסקל 09:5311.05.17

לפני כל משחק אנטוניו קונטה, צוותו ושחקני צ'לסי מקיימים ארוחה משותפת באחת ממסעדות לונדון. מהארוחות הללו אי אפשר להבריז, ואצל קונטה — שלמד ממאמנו לשעבר קרלו אנצ'לוטי שאת הגיבוש הכי טוב עושים מסביב לשולחן האוכל — הן הפכו לחלק חשוב מבנייה מחדש של הקבוצה, שבשנה שעברה סיימה בקושי במקום העשירי, והעונה, בלי הרבה שינויים בסגל, זכתה באליפות שנייה בשלוש שנים.

 

 

 

 

אנטוניו קונטה: "כמאמן המחשבה הראשונה שלי היא למצוא פתרונות לשחקנים כשהכדור מגיע אליהם. כשחקן לא הצלחתי למצוא פתרונות, אז כמאמן אני רוצה לעזור להם למצוא פתרונות כאלו" אנטוניו קונטה: "כמאמן המחשבה הראשונה שלי היא למצוא פתרונות לשחקנים כשהכדור מגיע אליהם. כשחקן לא הצלחתי למצוא פתרונות, אז כמאמן אני רוצה לעזור להם למצוא פתרונות כאלו" צילום: איי אף פי

 

את עניין הארוחות קונטה התחיל ממש בתחילת דרכו בלונדון, כאשר הוא וצוותו עשו "על האש" עם סגל הקבוצה הראשונה ומשפחותיהם. לצד הבניין המרכזי במגרש האימונים, קובהאם, הכינו מגרש לילדים של אנשי הצוות והשחקנים, ואלו שיחקו זה עם זה בזמן שהשחקנים ובנות זוגם סעדו. האווירה היתה טובה ומשפחתית, וזאת אף על פי שכמה שעות לפני קונטה העביד את השחקנים עד שחלקם הקיאו. וזו היתה המטרה של המנג'ר. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו הוא אמר שהשחקנים "יאכלו דשא" ו"יזיעו דם". הוא לא רק אמר. הוא הבטיח שזה מה שיקרה (לגמרי צ'רצ'יליאני). וזה מה שקרה. תרגילים באינטנסיביות רבה, בזמן קצר, הם הבסיס לפילוסופיית הכושר של קונטה.

 

איך זה נראה? ככה נראה תרגיל אחד ש"דלף החוצה" ל־ESPN:

־ ריצת 100 מטר ב-20 שניות. מנוחה של 20 שניות ושוב ריצה של 100 מטר ב־20 שניות לכל היותר. כפול 7.

־ ריצה של 75 מטר ב־15 שניות. מנוחה של 15 שניות ושוב ריצה של 75 מטר ב־15 שניות. כפול 7.

־ ריצה של 50 מטר ב־10 שניות. מנוחה של 10 שניות ושוב ריצה של 50 מטר ב־10 שניות. כן, כפול 7.

 

"עשיתי אימונים קשים בגובה של סולט לייק סיטי כשהייתי באברטון, זה היה נורא. עשיתי טירונות קרבית עם הארטפול — זה היה גרוע יותר. בווסטהאם עשינו ריצות ארוכות בתחילת העונה ואז אימוני ספרינטים נוראיים במהלכם. היו לי כמה אימונים ברוטליים במהלך הקריירה", אמר דון הוצ'יסון, שחקן פרמיירליג לשעבר וכיום פרשן ב־ESPN, שעשה את התרגילים של קונטה. "אבל התרגילים של צ'לסי — בהתחלה לא חשבתי שהם נוראיים אבל וואו, זה היה קשוח במיוחד".

 

שחקנים שלא עומדים בדרישות הללו פשוט לא יקבלו דקת משחק מקונטה. הוא מאוד ברור בקשה לזה. "קונטה ישבור לך את הגב באימונים ובמשחקים", אמר פאביו קוואליארלה, חניכו של קונטה ביובנטוס, לתוכנית הכדורגל הראשית בערוץ Mediaset האיטלקי . "האינטנסיביות כל כך גבוהה — באימונים, בתדריכים הטקטיים, הם מבריקים, פנומנליים. ויש הרבה חוקים: למשל, ביום חופש אסור היה לצאת מטורינו — והוא יכעס עליך מאוד אם עשית זאת. ממש כל הזמן". לצד הדרישות האדירות משחקניו, הם מבינים שמבחינת הכנה טקטית אף אחד לא יעניק להם הכנה טובה יותר. "הכל מוכן, אתה מוכן להכל — לכל תקלה אפשרית", הסביר קלאודיו מרקיזיו, חניכו לשעבר ביובנטוס. "זו רמה אחרת לחלוטין מאשר אצל כל מאמן אחר". כמו כן, "קונטה עושה מאמצים כבירים כדי לדעת איך כל שחקן מרגיש", לפי דומיניק פיפילד מ"הגרדיאן". "הוא רוצה לדעת אם הוא מרגיש עייף או חושב על דברים אחרים מלבד כדורגל, אם הוא רגוע או לחוץ. והוא מעניק הרבה מהידע שצבר בקריירה בת 19 השנים שלו ככדורגלן ברמות הגבוהות". אבל לקונטה אין רק ניסיון כשחקן־,על, החינוך שלו כמאמן התחיל עוד לפני שהיה שחקן.

 

 

שחקני צ'לסי חוגגים. אוכלים ביחד שחקני צ'לסי חוגגים. אוכלים ביחד צילום: גטי אימג'ס

 

2,000 לירטות ו־8 כדורים

 

אביו, קוסימינו, היה הבעלים והמאמן הראשי ב־Juventina, מועדון נוער בלצ'ה. אך הוא לימד את אנטוניו ואחיו, ג'יאנלוקה ודניאלה, שצריך להתרכז בלימודים לפני הכדורגל ואפשר לו ללכת לשחק כדורגל בחצר הכנסייה בלצ'ה רק אחרי שסיים את שיעורי הבית. "אבי היה הבעלים, המאמן, האפסנאי, הוא עשה הכל במועדון", סיפר קונטה בספר הביוגרפי עליו, "Testa, cuore e gambe" ("מוח, לב ורגליים"). "אבל הוא לא עשה לי הנחות בכלל בגלל שהייתי הבן שלו. ההפך. הוא היה קשוח במיוחד איתי. הוא אף פעם לא צעק על הילדים האחרים. רק עליי. כשהייתי בן 13, המועדון הכדורגל הגדול בלצ'ה רכש אותי עבור סכום של 2,000 לירטות ושמונה כדורים. שלושה מהם היו מפונצ'רים".

. .

 

בלצ'ה קיבל חינוך משני מאמנים ומנהלים שייצרו לא מעט שחקנים, לילינו קאוס וקרלו מוגו. בגיל 16 קונטה — קשר אנרגטי ולוחמני — ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של לצ'ה. בגיל 22 הוא כבר היה בעל ניסיון של כ־100 משחקים בקבוצה הבוגרת, ויובנטוס היתה המשך החינוך שלו כמאמן. ג'ובאני טראפטוני, אחד המאמנים הבכירים בכדורגל האיטלקי בשנות השמונים והתשעים, היה בעל תדמית קשוחה אך גם ידע לשים את היד מסביב לכתף של קונטה, הילד מהדרום שחווה קשיי התאקלמות בטורינו הצפונית. ל"Football Italia" סיפר קונטה "שבלי התמיכה של טראפ, לא יודע אם הייתי נשאר ביובנטוס". את טראפטוני החליף מרצ'לו ליפי, גאון טקטי שידע להכין את שחקניו מבחינה מנטלית ופיזית לתקופה דומיננטית בליגה האיטלקית ואירופה. קונטה לקח ממנו את הדרך שבה העביר את הרעיונות ויצר קשר עם השחקנים. את ליפי החליף אנצ'לוטי, שהפך את קונטה ל"מאמן על המגרש". "הוא תמיד רצה ללמוד עוד ועוד, תמיד שאל את השאלות הנכונות", סיפר אנצ'לוטי. קונטה למד כמה דברים טקטים חשובים אצל אנצ'לוטי, תלמיד וחסיד של אריגו סאקי, המאמן החשוב ביותר בכדורגל האיטלקי המודרני — אך השיעור החשוב ביותר היה שאסור להוריד את הרגל מהגז. אנצ'לוטי, אישיות רגועה, הפך את יובנטוס לקבוצה התקפית ומהנה שהובילה את הסריה A עד שספגה ארבעה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים של העונה. "הפסדנו סקודטו שכבר היתה לנו ביד", סיפר קונטה בראיון ל"דיילי מייל". "זה היה הורס, שבעה ימים לא יכולתי לישון. אבל כשאתה מפסיד, אתה לומד. אתה לומד מה עשית לא בסדר. אתה לומד על עצמך. אתה עושה הכל כדי לנצח — כי לנצח זה יפהפה. אני עובד כל כך קשה למצוא פתרונות, לתת אופציות לשחקנים שלי". אופציות הן ביטוי שקונטה חוזר עליו הרבה. "לא היה לי הכישרון של חבריי לקבוצה, זינאדין זידאן או רוברטו באג'ו, כשחקן", סיפר. "גם כשהם היו מוקפים בשחקנים, הם ידעו איך לפרוץ את המחסומים וליצור מצבים מעניינים עם הכדור. כשהייתי שחקן, היתרונות שלי היו מוסר עבודה, הרצון שלי להקריב, כושר גופני וצניעות. אלו פיצו על חוסר

הכישרון שלי. ואם לא מצאתי שחקן לידי עם הכדור, הייתי מאבד אותו. לכן, כמאמן המחשבה הראשונה שלי — מהיום הראשון — היא למצוא פתרונות לשחקנים שלי כשהכדור מגיע אליהם. אני כשחקן לא הצלחתי למצוא פתרונות, אז כמאמן אני רוצה לעזור להם למצוא כאלו".

 

אחרי פרישתו ממשחק ב־2004, קורס מאמנים ופיטורים מהירים — לאחר תשעה משחקים ללא ניצחון — מארסו בסריה B, רק כדי לחזור לקבוצה מאוחר יותר באותה עונה ולרדת עימה ליגה — קונטה עבר בבארי, אטלאנטה, סיינה ואז הגיע ליובנטוס. במועדונים הקטנים למד על התמודדות עם כישלונות וגם על איך "לפתור בעיות". וביובה שמר על אגרסיביות ואנרגיות בחדר הלבשה מלא אגואים. "כשקונטה מדבר, המילים שלו תוקפות אותך", כתב אנדראה פירלו בספרו. "הן פורצות את הדלתות של המוח ובאופן די אלים נכנסות עמוק ומתנחלות בו. אני כבר שכחתי את כל הפעמים שאמרתי לעצמי: 'לעזאזל, קונטה אמר משהו ממש נכון היום'. הוא אלרגי לטעויות. יש בתוכו חיה". את התובנות מיותר מ־25 שנה בליגה האיטלקית כשחקן ומאמן לקח לנבחרת איטליה ואז לאנגליה, לצ'לסי.

 

מצא את הדרך

חניבעל, המצביא והמדינאי בן קרתגו, הוביל את צבאו למסע מלחמה מפרך מספרד לחצי האי האפניני. לאחר שצבאו חצה את הרי האלפים וחדר לאיטליה, הוא הביס את הצבא הרומאי. על פי האגדה, כאשר צבאו היה למרגלות האלפים, הגנרלים פנו אליו ואמרו לו שאין שום דרך לעבור אותם. "אנו נמצא דרך, או שניצור אותה", ענה חניבעל. קונטה משתמש בביטוי הזה הרבה. וכך היה גם בחג המולד האחרון. הוא הופיע למסיבת הכריסמס השנתית המסורתית עם השחקנים ובמקביל שלח לכל צוותו סל עם יין איטלקי מובחר ופרושוטו מצוין. בסל היה גם פתק שבו קונטה כתב בעצמו: "אנו נמצא דרך, או שניצור אותה". ואכן, קונטה מצא את הדרך, וגם יצר אותה לאליפות אנגליה מול מוחות הכדורגל המבריקים ביותר: ז'וזה מוריניו, פפ גווארדיולה, מאוריציו פוצ'טינו ויורגן קלופ. ובשנה הבאה הוא מקווה ליצור את הדרך גם לכיבוש אירופה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x